תסמונת המוליטית-אורמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תסמונת המוליטית-אורמית
שברי תאי דם אדומים כפי שניתן לראות בחולי תסמונת המוליטית–אורמית
שברי תאי דם אדומים כפי שניתן לראות בחולי תסמונת המוליטית–אורמית
תחום המטולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול eculizumab עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 982025 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D006463
סיווגים
ICD-11 3A21.2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תסמונת המוליטית–אורמית (באנגלית: Hemolytic–uremic syndrome) היא קבוצה של הפרעות דם, המאופיינות בכמות כדוריות דם אדומות נמוכה, אי ספיקת כליות חריפה ומספר נמוך של טסיות נמוכות[1][2]. תסמינים ראשוניים כוללים בדרך כלל שלשול דמי, חום, הקאות וחולשה[1][3]. לאחר מכן מתרחשות בעיות בכליות וירידה בכמות טסיות הדם עם התקדמות השלשול[1]. בעוד שילדים נפגעים יותר, מבוגרים עשויים לסבול מתוצאות גרועות יותר[3]. סיבוכים עשויים לכלול בעיות נוירולוגיות ואי ספיקת לב[1].

רוב המקרים מתרחשים לאחר שלשול זיהומי עקב סוג ספציפי של E. coli הנקרא O157:H7[3]. גורמים אחרים למחלה עשויים להיות זיהום בחיידקי סלמונלה, שיגלה, סטרפטוקוקוס פנאומוניה, או כתופעת לוואי של תרופות מסוימות[1][3][2]. המנגנון הבסיסי כולל בדרך כלל ייצור של טוקסין השיגה (shiga toxin) על ידי החיידקים[1][3]. תסמונת המוליטית–אורמית שאינה טיפוסית (באנגלית: Atypical hemolytic–uremic syndrome) נובעת לעיתים קרובות ממוטציה גנטית והיא בעלת הסתמנות קלינית שונה[1][3]. עם זאת, שניהם עלולים לגרום לדלקת רחבה ולקרישי דם מרובים בכלי דם קטנים, מצב המכונה מיקרואנגיופתיה תרומבוטית[4].

הטיפול כולל טיפול תומך ויכול לכלול דיאליזה, סטרואידים, עירויי דם או פלסמפרזיס[1][3]. שכיחות התסמונת היא כ-1.5 נפגעים על כל 100,000 בני אדם, ופחות מ-5% מהם נפטרים כתוצאה מהתסמונת. מבין יתר הנפגעים, עד כ-25% סובלים מבעיות מתמשכות בכליות. תסמונת המוליטית–אורמית הוגדרה לראשונה כתסמונת בשנת 1955[1][5][6]. המדינה עם השכיחות הגבוהה ביותר של תסמונת המוליטית–אורמית היא ארגנטינה והיא ממלאת תפקיד מפתח בחקר מצב זה[7][8][9][10]. בארצות הברית, ההיארעות הכוללת של התסמונת נאמדת ב-2.1 מקרים לכל 100,000 נפשות בשנה, עם שכיחות שיא בגילאי חצי שנה ועד ארבע שנים[11]. תסמונת המוליטית –אורמית וזיהומי E. coli הגורמים לה היו מקור לפרסום שלילי רב עבור ה- FDA, תעשיות הבשר ומסעדות המזון המהיר מאז שנות ה -90, במיוחד בזיהומים הקשורים למסעדות ג'ק-אין-דה-בוקס[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תסמונת המוליטית-אורמית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Cody, EM; Dixon, BP (בפברואר 2019). "Hemolytic Uremic Syndrome". Pediatric Clinics of North America. 66 (1): 235–246. doi:10.1016/j.pcl.2018.09.011. PMID 30454746. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Salvadori, M; Bertoni, E (6 באוגוסט 2013). "Update on hemolytic uremic syndrome: Diagnostic and therapeutic recommendations". World Journal of Nephrology. 2 (3): 56–76. doi:10.5527/wjn.v2.i3.56. PMC 3832913. PMID 24255888. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 "Hemolytic uremic syndrome". Genetic and Rare Diseases Information Center (GARD) (באנגלית). נבדק ב-21 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Benz, K; Amann, K (2010). "Thrombotic microangiopathy: new insights". Current Opinion in Nephrology and Hypertension. 19 (3): 242–247. doi:10.1097/MNH.0b013e3283378f25. PMID 20186056. S2CID 25429151.
  5. ^ Noris, M; Remuzzi, G (2009). "Atypical hemolytic–uremic syndrome". N Engl J Med. 361 (17): 1676–1687. doi:10.1056/NEJMra0902814. PMID 19846853.
  6. ^ "Hemolytic–uremic syndrome: bilateral necrosis of the renal cortex in acute acquired hemolytic anemia". Schweiz Med Wochenschr (בגרמנית). 85 (38–39): 905–9. בספטמבר 1955. PMID 13274004. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Rivero, MA; Passucci, JA; Rodriguez, EM; Signorini, ML; Tarabla, HD; Parma, AE (2011). "Factors associated with sporadic verotoxigenic Escherichia coli infection in children with diarrhea from the Central Eastern Area of Argentina". Foodborne Pathogens and Disease. 8 (8): 901–6. doi:10.1089/fpd.2010.0800. PMID 21492023.
  8. ^ Rivas, M; Caletti, MG; Chinen, I; Refi, SM; Roldán, CD; Chillemi, G; Fiorilli, G; Bertolotti, A; Aguerre, L; Sosa Estani, S (2003). "Home-prepared hamburger and sporadic hemolytic uremic syndrome, Argentina". Emerging Infectious Diseases. 9 (9): 1184–6. doi:10.3201/eid0909.020563. PMC 3016759. PMID 14531383.
  9. ^ Rivero, MA; Padola, NL; Etcheverría, AI; Parma, AE (2004). "Enterohemorrhagic Escherichia coli and hemolytic–uremic syndrome in Argentina". Medicina. 64 (4): 352–6. PMID 15338982.
  10. ^ "What is HUS?" (PDF).
  11. ^ 1 2 "Hemolytic–uremic syndrome". Pediatr Rev. 22 (11): 365–9. בנובמבר 2001. doi:10.1542/pir.22-11-365. PMID 11691946. {{cite journal}}: (עזרה)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תסמונת_המוליטית-אורמית&oldid=38366250"