Ach! ich sehe, itzt, da ich zur Hochzeit gehe, רי"ב 162
Ach! ich sehe, itzt, da ich zur Hochzeit gehe (בעברית: אה! רואה אני, עתה כשאני הולך אל החתונה), רי"ב 162, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בוויימאר, והוא ביצע אותה לראשונה כנראה ב-25 באוקטובר 1716, לכבוד יום ראשון ה-20 שלאחר חג השילוש הקדוש[1].
היסטוריה ומילים[עריכת קוד מקור | עריכה]
באך עבד כמלחין החצר של הדוכס בוויימאר מ-1708, ובמרץ 1714 קודם לתפקיד הממונה על המוזיקה. בתפקיד זה היה אחראי להלחנה של יצירה חדשה מדי חודש, בעיקר של קנטטות[2], כשמטרתו הייתה להלחין תוך כמה שנים קנטטה עבור כל מועד בשנה. הטקסט פורסם על ידי סלומון פרנק ב-1715 ומקובל שבאך השתמש בו ליום ראשון ה-20 שלאחר חג השילוש הקדוש, אך אין ודאות אם היה זה בשנת 1715[3] או 1716. ייתכן גם שהיא הולחנה ב-1715, אך בוצעה בפועל רק בשנה שלאחריה. כך, שיטת זוואנג שממספרת את הקנטטות על פי סדר הלחנתן, ממקמת את הקנטטה ב-1715[4]. אלפרד דירר סבור שקנטטה זו הייתה השלישית שביצע ב-1716 לאחר רי"ב 155 ורי"ב 161[5].
סדר הקריאה לאותו יום כולל פסוקים מהאיגרת אל האפסים ופסוקים מהבשורה על-פי מתי העוסקים במשל של ישו המדמה את מלכות השמיים לחתונה[6]. הלברית נכתבה כאמור על ידי סלומון פרנק (Salomon Franck), משורר החצר שכתב את הלברית לרוב הקנטטות של באך בתקופה זו. הטקסט מוקדש למשל של ישו ועוסק בחובת המאמין להתכונן היטב לחתונה זו, כלומר ליום הדין העתיד לבוא. הקטע האחרון בקנטטה לקוח ממזמור שכתב יוהאן רוזנמילר, משורר גרמני מהמאה ה-17.
בדומה לחלק מהקנטטות שלו מתקופה זו, באך ביצע אותה שוב עם שינויים קלים בעת שעבד בלייפציג, כנראה ב-1723 לכבוד אותו מועד. עם זאת, החלקים השני והשלישי לא שרדו בשלמותם[7].
הקנטטה פורסמה לראשונה ב-1887 בכרך 33 של "חברת באך"[8], שפרסמה את כל יצירותיו בין השנים 1850-1900.
מבנה והרכב מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקנטטה נכתבה לארבעה סולנים, סופרן, אלט, טנור ובס ולמקהלה בת ארבעה קולות. התזמורת כוללת שני כינורות, ויולה ובאסו קונטינואו שכולל גם בסון בחלק הראשון. הביצוע בלייפציג נעשה בליווי חצוצרה וכיום מבצעים את החלקים שלא שרדו בשלמותם בליווי חלילית או חליל אחר. ככל הקנטטות שלו בשנה הקודמת, גם הנוכחית מורכבת מאריה ורצ'יטטיב לסירוגין, והסיום הוא כורל. לקנטטה שישה חלקים:
| אריה לבס | Ach! ich sehe, itzt, da ich zur Hochzeit gehe | (אה! רואה אני, עתה כשאני הולך אל החתונה) |
| רצ'יטטיב לטנור | O großes Hochzeitfest | (הו חגיגת-חתונה גדולה) |
| אריה לסופרן | Jesu, Brunnquell aller Gnaden | (ישו, מעיין הרחמים) |
| רצ'יטטיב לאלט | Mein Jesu, lass mich nicht | (ישו, אל נא תתן לי) |
| אריה בדואט לאלט ולטנור | In meinem Gott bin ich erfreut | (באלהי אגיל) |
| כורל למקהלה | Ach, ich habe schon erblicket | (אה, כבר חזיתי) |
הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]
היצירה לא הוקלטה רבות, רק כ-6 פעמים[9], בהן על ידי המנצחים ניקולאוס הרנונקור (ב-1986), טון קופמן (ב-1995), מסאקי סוזוקי (ב-1996) וג'ון אליוט גרדינר (ב-2000).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ באתר All Music
- ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
- ^ באתר אוניברסיטת אלברטה
- ^ מספור זוואנג
- ^ The Cantatas of J. S. Bach: With Their Librettos in German-English Parallel Text, Alfred Dürr, Richard D. P. Jones, עמוד 14
- ^ הבשורה על-פי מתי, כב, 1-14
- ^ J. Mincham 2010
- ^ פירוט פרסומי חברת באך, באתר IMSLP
- ^ רשימת הקלטות באתר קנטטות באך
