אריק רימרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריק רימרמן
לידה 24 במרץ 1950 (בן 74) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס לנדאו (2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריה (אריק) רימרמן (נולד ב-24 במרץ 1950) הוא חוקר ישראלי, מהחוקרים החשובים בעולם בתחום הנכויות ההתפתחותיות, פרופסור אמריטוס ובעל הקתדרה לרווחה ותכנון חברתי ע"ש ריצ'רד קרוסמן בבית הספר לעבודה סוציאלית, בפקולטה למדעי הרווחה ובריאות באוניברסיטת חיפה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רימרמן נולד בכפר הנוער בן שמן, לרעיה, מורה לאנגלית, ויהודה, פסיכולוג חינוכי וממקימי שירות המבחן לנוער במשרד הסעד. רימרמן למד בבית הספר התיכון ברנר בפתח תקווה, ולאחר תום שירותו הצבאי למד באוניברסיטת תל אביב וסיים תואר ראשון בעבודה סוציאלית בשנת 1974. רימרמן קיבל את התואר השני בשנת 1977 מאוניברסיטת בר-אילן ואת התואר השלישי במדיניות רווחה בשנת 1981 באוניברסיטאות אדלפי/ברנדייס בארצות הברית בהנחייתם של הפרופסורים גונאר דיבואד ורלף דולגוף. עבודת הדוקטורט התחקתה אחר גורמים המנבאים את מידת מעורבותם של הורים בתוכניות התערבות מוקדמת לילדים עם נכויות התפתחותיות.

עם קבלת התואר השלישי החל להרצות בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, בה הקים את תוכנית התואר השני בשיקום. ב-1995 עבר לאוניברסיטת חיפה ובין השנים 19952001 הקים וכיהן כדיקן הראשון של הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות.

רימרמן ואילנה דבדבני בנו יחד תוכנית הכשרה בשיקום לכל אנשי המקצוע בארץ שהיו בתפקידים בכירים ללא הכשרה אקדמית בתחום - תוכנית לתואר שני בשיקום. ערכו ימי עיון וסדנאות והיו חלק מהצוות המייסד של מעמד המומחיות בשיקום.

רימרמן שמש כפרופסור אורח באוניברסיטאות רבות בעולם בהן: אוניברסיטת פנסילבניה, הרווארד, אוניברסיטת מינסוטה ואוניברסיטת סירקיוז בארצות הברית ובאוניברסיטאות הומבולדט בברלין, אוניברסיטת גיסן ויוליוס מקסימיליאן בווירצבורג שבגרמניה, אוניברסיטת קארל בפראג שבצ'כיה, האוניברסיטה המדעית הטכנולוגית בטרונדהיים שבנורווגיה והאוניברסיטה הלאומית בגאלויי שבאירלנד.

רימרמן הוא חבר מערכת בכתבי עת רבים ומובילים בתחום הנכות והמוגבלות.

רימרמן זכה לאחרונה (2020) בפרס לנדאו למדעים בתחום העבודה הסוציאלית. בעבר זכה לפרסי מחקר רבים, בהם פרס הוטנר (1977), פרס ליהמן (1987) פולברייט (1979), ווילי טראמפ (1998) ופרס ע"ש ברטון בלאט (2006). בשנת 1999 הכירה האגודה המדעית האמריקאית לחקר הפיגור השכלי ברימרמן כאיש השנה הבינלאומי במחקר בתחום זה.

במסגרת פעילותו הציבורית שימש רימרמן יועץ לשרת הרווחה והעבודה אורה נמיר, וכן ייעץ לוועדת כץ שניסחה את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. רימרמן כיהן כחבר ועדת גולדברג לבחינת הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, כראש ועדת סיעוד וחבר ועדת נכות שליד מועצת הביטוח לאומי, וכיועץ לתוכנית הרפורמה בשירותי השיקום של אגף השיקום במשרד הביטחון.

בין השנים 19941998 כיהן כיו"ר הדירקטוריון של הקרן למפעלי שיקום.

בשנת 2009 מונה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לתפקיד יו"ר ועדת ההיגוי של סקר האוכלוסין לאנשים עם מוגבלות בישראל, וב-2010 מונה כחבר הוועדה המייעצת של נציבות השוויון במשרד המשפטים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריק רימרמן נשוי לשולה והם הורים לד״ר נטע רימרמן-שדמה וד״ר דולב רימרמן.

תחומי מחקר עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של רימרמן מתמקדים בארבעה תחומים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קבלת החלטות של משפחות לילדים עם נכויות התפתחותיות: רימרמן פרסם עשרות מחקרים שעסקו בחקר כוחות ההתמודדות של משפחות עם גידול ילד עם נכויות התפתחותיות, בהתבסס על מודלים קוגניטיביים. באמצע שנות ה-90 פיתח רימרמן את מודל קבלת החלטות הורים לגבי ההשמה החוץ ביתית של ילדים עם נכויות התפתחותיות. ספרו החדש 2015 Family Policy and Disability על ידי Cambridge University Press מציג ניתוח השוואתי של מדינות שונות כלפי משפחות לילדים עם מוגבלויות.
  • תעסוקת אנשים עם מוגבלות: בשנות ה-80 פיתח רימרמן, יחד עם חוקרים אחרים, מודל לחקר עמדות המעסיקים הגדולים כלפי העסקת אנשים עם מוגבלות במשק האמריקאי. מחקרים רבים אלה שקדמו לחוק השוויון האמריקאי (American Disabilities Act 1990), משמשים עד היום בסיס לבחינת השינוי שחל בעקבות החקיקה בקרב מעסיקים בארצות הברית, אירופה וישראל .
  • השתתפות חברתית ואזרחית של אנשים עם מוגבלות: בעשור האחרון בוחן רימרמן וצוות חוקרים ישראלי את השלכות חוק השוויון הישראלי על פערי השתתפות בין אנשים עם וללא מוגבלות בישראל. המחקר הראשון שבחן את מדד השוויון הוצג בכנסת ב-2006, וחשף פערים מובהקים בין אנשים עם וללא מוגבלות. בינואר 2013 התפרסם מחקר המעקב על מדד השוויון, המצביע על אי השתנות הפערים בין שתי האוכלוסיות. ספרו Social Inclusion of People with Disabilities שראה אור בהוצאת Cambridge University Press בשנת 2013 מציג ניתוח בינלאומי השוואתי של סוגיית ההדרה והשילוב של אנשים עם מוגבלות.
  • מדיניות משווה כלפי נכי מלחמה בגיל הזקנה. חקר הפרדוקס הקיים במדיניות כלפי מלחמה בארץ ובעולם המערבי. מספר נכי המלחמה עומד על שני שלישים מאוכלוסיית נכי המלחמה, אך מאידך רוב החקיקה ומשאבי המדינה מופנה כלפי נכי מלחמה צעירים. רבים מהם חווים תחלואה משנית, בדידות ודיכאון. מחקר השוואתי בין נכי מלחמה בישראל, בריטניה וארצות הברית מופיע בספר חדש שיצא לאחרונה לאור Rimmerman, A. (2020). Aging Veterans with Disabilities: A Cross-National Study of Policies and Challenges.  Oxfordshire: Routledge

פרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Rimmerman, A. (2020). Aging Veterans with Disabilities: A Cross-National Study of Policies and Challenges.  Oxfordshire: Routledge.
  • Gur, A. & Rimmerman, A. (2017). Online Activity, Offline Sociability, and Life Satisfaction Among Israelis with and Without Disabilities. Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking, 20(11), 695-701.
  • Rimmerman, A. (2017) Disability and community living policies. Cambridge University Press.
  • Rimmerman, A. & Soffer, M. (2016). The making of disability policy in Israel:  Ad-hoc advisory experts' panels. In G. Menahem & A. Zehavi (Eds.). Policy Analysis in Israel. University of Bristol: Policy Press.
  • Rimmerman, A. (2015) Family policy and disability.Cambridge University Press
  • Rimmerman, A., Soffer, M., David, D., Dagan, T., Rothler, R. & Mishaly, L. (2015). Mapping the terrain of disability legislation: The case of Israel. Society & Disability, 30, 46-58.
  • Rimmerman, A. (2013). Social inclusion of people with disabilities: National and International perspectives Cambridge University Press
  • Rimmerman, A. & Araten-Bergman, T. (2009) Employment and Social Participation among Israelis with Disabilities Journal of Social Work Disability and Rehabilitation. 8, 132-145
  • Rimmerman, A & Herr, S.S. (2004). A The power of the powerless: A study of the 2000’s disability strike in Israel Journal of Disability Policy Studies, 15(1), 12-18.
  • Rimmerman, A., & Raif, R. (2001) Involvement with and role perception toward adult siblings with and without mental retardation Journal of Rehabilitation, 67(2), 11-16.
  • Rimmerman, A. (1998) Factors relating to attitudes of Israeli corporate executives toward the employability of persons with intellectual disability Journal of Intellectual & Developmental Disability, 23, 245-254.
  • Rimmerman, A., Levy, J. M., Levy, P. H., & Botuck, S. (1995) Predicting the likelihood of job-placement: A short time perspective Journal of Rehabilitation, 61(1), 50-54.
  • Rimmerman, A. (1989) The provision of respite care for children with developmental disability: Changes in maternal coping and stress over time Mental Retardation, 27(2), 99-103.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]