הוגו גאטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הוגו גאטי
הוגו גאטי, 1966
הוגו גאטי, 1966
מידע אישי
לידה 19 באוגוסט 1944 (בן 79)
קרלוס טחדור,
פרובינציית בואנוס איירס שבארגנטינה
שם מלא הוגו אורלנדו גאטי
גובה 1.85 מטר
עמדה שוער
מועדוני נוער
19601961 אטלנטה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19621964
1964 - 1968
19691974
1974 - 1975
1976 - 1988
אטלנטה
ריבר פלייט
חימנסיה לה פלאטה
אוניון דה סנטה פה
בוקה ג'וניורס
30 (0)
77 (0)
224 (0)
45 (0)
381 (1)
נבחרת לאומית כשחקן
19661977 ארגנטינה 18 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

הוגו אורלנדו גאטיספרדית: Hugo Orlando Gatti; נולד ב-19 באוגוסט 1944) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי ששיחק בעמדת השוער.

גאטי הוא שיאן ההופעות בכל הזמנים של ליגת העל הארגנטינאית. הוא רשם 765 הופעות ב-26 עונות.

גאטי, המכונה "המשוגע" (בספרדית: El Loco), היה נודע כאחד השוערים הראשונים שהסתמך יותר על מיקום ותנועה מאשר על רפלקסים. הוא היה מהשוערים הראשונים שיוצאים לעיתים תכופות אל מחוץ הרחבה ומצטרפים לעזרת שחקני ההגנה, ולעיתים אף לשחקני ההתקפה, ופיתח באופן חדשני גם את השימוש במשחק רגל, ראש וחזה מעבר למשחק היד, והתאפיין בתנועה גם לכיוון שחקנים המגיעים מולו. בנוסף, גאטי היה ידוע גם ביכולות עצירת הפנדלים שלו, והוא מחזיק במשותף בשיא הצלות הפנדלים בכל הזמנים בליגה הארגנטינאית, עם 26 הצלות.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאטי, הצעיר מבין ארבעה אחים, החל את דרכו בגילאים צעירים כחלוץ. בגיל 16, בעקבות השראה שקיבל מאמדאו קאריסו כשצפה במשחק של קבוצת ריבר פלייט, החליט להמיר את תפקידו לשוער. הוא החל לשחק בקבוצת הנוער אטלנטה מפרובינציית בואנוס איירס בה נולד, ורשם את הופעת הבכורה שלו בליגת העל הארגנטינאית ב-5 באוגוסט 1962, כשבועיים לפני יום הולדתו ה-18, במשחק חוץ מול חימנסיה לה פלאטה.

בשנת 1964 נמכר גאטי לריבר פלייט, שם שיחק לצד קאריסו, שממנו שאב השראה לתפקיד השוער. השניים חלקו את המקום בהרכב לסירוגין, ובסך הכל בארבע שנים רשם גאטי 77 הופעות במדי הקבוצה. ב-1968 עבר גאטי לחימנסיה לה פלאטה, שם הפך לשוער ראשון. הוא שיחק בחימנסיה חמש שנים בהן רשם 244 הופעות, וממנה עבר לאוניון דה סנטה פה, בה שיחק שנה אחת ורשם 45 הופעות. גאטי התבלט ביכולותו במהלך העונה, ובסך הכל בשלב זה של הקריירה, בגיל 31 ולאחר שצבר מספר הופעות בינלאומיות, השוער כבר התפרסם בליגה הארגנטינאית. אמנם, לאחר עונה זו חתם גאטי בקבוצת בוקה ג'וניורס, ובמדיה קנה לעצמו שם כאחד מגדולי השוערים בארגנטינה בכל הזמנים.

הבכורה של גאטי במדי הקבוצה התקיימה ב-15 בפברואר 1976. בשנה זו זכתה הקבוצה בשני תוארי האליפות בארגנטינה. ב-1977 זכו גאטי וקבוצתו בגביע ליברטדורס, במשחק בו עצר גאטי כדור עונשין מכריע לזכות קבוצתו, מול קרוזיירו. שנה אחר כך שמר על רשת נקייה שלוש פעמים בגמר הליברטדורס מול דפורטיבו קאלי, וסייע לקבוצה לזכות בתואר בפעם השנייה ברציפות, ובנוסף זכתה הקבוצה בגביע הביניבשתי, לאחר שניצחה בסיכום שני המשחקים את בורוסיה מנשנגלדבך. גאטי היה ממצטייני הקבוצה במשחק החוץ בו ניצחה 3-0, ושהבטיח לה את הזכייה בתואר. בשנת 1982 נבחר גאטי לתואר כדורגלן השנה בארגנטינה.

באמצע שנות ה-80 בוקה עברה תקופה קשה וחסרת הישגים, ובמהלך שנים אלו איבד גאטי בהדרגה את מקומו בהרכב. הופעתו האחרונה הייתה ב-24 בינואר 1988, ולאחריה לא נכלל יותר בסגל הקבוצה.

גאטי שיחק 12 שנים בשורות הקבוצה עד לפרישתו בגיל 43, ורשם במדיה 381 הופעות ליגה ו-47 הופעות בליברטדורס. הוא השוער בעל המספר הרב ביותר של הופעות ליגה במדי הקבוצה, ושני בקטגוריה זו רק לרוברטו מוצו, שרשם 396 הופעות.

ב-24 בינואר 1984 נערך עבורו משחק הוקרה, שהפגיש את בוקה ג'וניורס וחימנסיה לה פלאטה.

נבחרת ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאטי נכלל בסגל נבחרת ארגנטינה למונדיאל 1966, וזאת עוד בטרם רשם את הופעת הבכורה הבינלאומית שלו, אך לא קיבל דקות בטורניר. את הופעת הבכורה שלו ערך ב-13 באוגוסט 1967, בשבוע של יום הולדתו ה-23, מול פרגוואי. לאחר שלא העפילה למונדיאל 1970, ארגנטינה חזרה לטורניר הגביע העולמי במונדיאל 1974, אך גאטי לא נכלל בסגל לטורניר. את מירב הופעותיו רשם תחת המאמן ססאר לואיס מנוטי בשורה של משחקי ידידות לקראת מונדיאל 1978 שנערך במדינה, אך לבסוף נגרע מהסגל לטורניר לטובתו של אובלדו פיליול. הופעתו האחרונה במדי הנבחרת נערכה ב-5 ביוני 1977, ובסך הכל שיחק 18 הופעות בשער הנבחרת.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוקה ג'וניורס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הוגו גאטי בוויקישיתוף


נבחרת ארגנטינהמונדיאל 1966

1 רומה • 2 אירוסטה • 3 גאטי • 4 פרפומו • 5 וראקה • 6 קאליקס • 7 מרסוליני • 8 פריירו • 9 סימאונה • 10 ראטין • 11 פסטוריסה • 12 אלברכט • 13 לופס • 14 צ'אלדו • 15 סולארי • 16 גונסאלס • 17 סרנארי • 18 רוחאס • 19 ארטימה • 20 אונגה • 21 מאס • 22 טרביני • מאמן: לורנסו

ארגנטינהארגנטינה