מונדיאל 1966

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גביע העולם בכדורגל - אנגליה 1966
הפוסטר הרשמי של מונדיאל 1966
מארחת אנגליה
מספר נבחרות 16  (מתוך 70 נבחרות שנרשמו)
הנבחרת הזוכה אנגליה (זכייה ראשונה)
מספר משחקים 32
מספר שערים 89 (2.78 בממוצע למשחק)
מספר צופים 1,614,677 (50,459 בממוצע למשחק)
מלך השערים Flag of Portugal.svg אוסביו, פורטוגל (9 שערים)

מונדיאל 1966 נערך באנגליה בין ה-11 ביולי ל-30 ביולי. בתואר זכתה נבחרת אנגליה, לאחר שניצחה את נבחרת גרמניה המערבית 4:2 במשחק הגמר, שהוכרע בשער מעורר מחלוקת.

אוסביו הפורטוגלי היה מלך השערים של הטורניר, לאחר שכבש תשעה שערים לזכות נבחרתו.

במונדיאל זה הייתה רק קבוצה אחת מיבשות אפריקה ואסיה, נבחרת קוריאה הצפונית, משום שרוב נבחרות אסיה ואפריקה, כולל נבחרת סוריה שהועברה לבית האירופי פרשו מהמוקדמות מפני שלשתי היבשות ניתן רק מקום אחד משותף בגביע העולם. ישראל, שהועברה לבית האירופי, וקוריאה הצפונית, שלא הסכימה עם החרם, התחרו במוקדמות, נבחרת קוריאה הצפונית העפילה לגביע העולם בעוד שנבחרת ישראל הפסידה בשלב המוקדמות לבולגריה ולבלגיה.

מבנה הטורניר נשאר כפי שהיה במונדיאל 1962. 16 נבחרות העפילו לטורניר לאחר טורניר מוקדמות, וחולקו לארבעה בתים של ארבע נבחרות בכל בית. שתי הנבחרות הטובות ביותר מכל בית העפילו לשלב רבע הגמר.

למונדיאל זה היה גיבור לא רגיל במקצת, כלב ששמו פיקלס. במהלך ההכנות לקראת הטורניר, נגנב הגביע העולמי על שם ז'יל רימא מתצוגה של תערוכה שנערכה במדינה. אומה שלמה פתחה במסע חיפושים אחר הגביע האבוד, שנמצא לבסוף על ידי הכלב פיקלס, שמצא אותו עטוף במספר עיתונים, כשרחרח ליד שיח בלונדון.

מונדיאל 1966 תואר בסרט דוקומנטרי בשם "גול!!" שהוקרן בהקרנות מסחריות ברחבי העולם‏[1].

אצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנדרלנד
צפון-מזרח אנגליה)
מידלסברו ליברפול
רוקר פארק איירסום פארק גודיסון פארק
54°54′52″N 1°23′18″W / 54.91444°N 1.38833°W / 54.91444; -1.38833 (רוקר פארק) 54°33′51″N 1°14′49″W / 54.56417°N 1.24694°W / 54.56417; -1.24694 (איירסום פארק) 53°26′20″N 2°57′58″W / 53.43889°N 2.96611°W / 53.43889; -2.96611 (גודיסון פארק)
קיבולת:40,310 קיבולת:40,310 קיבולת:50,151
Roker Park August 1976.jpg Ayresome Park in 1991 - geograph.org.uk - 2796728.jpg Goodisonview1.JPG
טראפורד(באזור מנצ'סטר)
אולד טראפורד
53°27′47″N 2°17′29″W / 53.46306°N 2.29139°W / 53.46306; -2.29139 (אולד טראפורד)
קיבולת:42,730
Stretford end 1992.JPG
שפילד
אצטדיון הילסבורו
53°24′41″N 1°30′2″W / 53.41139°N 1.50056°W / 53.41139; -1.50056 (אצטדיון הילסבורו)
קיבולת:42,730
Hillsborough Clock.JPG
לונדון ברמינגהאם
אצטדיון ומבלי אצטדיון וייט סיטי וילה פארק
51°33′21″N 0°16′46″W / 51.55583°N 0.27944°W / 51.55583; -0.27944 (אצטדיון ומבלי הישן) 51°30′49″N 0°13′38″W / 51.51361°N 0.22722°W / 51.51361; -0.22722 (אצטדיון וייט סיטי) 52°30′33″N 1°53′5″W / 52.50917°N 1.88472°W / 52.50917; -1.88472 (וילה פארק)
קיבולת:100,000 קיבולת:76,567 קיבולת:55,000
Old Wembley Stadium (external view).jpg White City Stadium 1908.jpg Villa Park.jpg

שלב הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב הבתים של הטורניר, רוב המשחקים היו דלי שערים, בעיקר עקב משחקן הטקטי וההגנתי של הנבחרות.

בית א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית א' סיימה נבחרת אנגליה במקום הראשון של הבית, כשלזכותה רק ארבעה שערי זכות, ואף לא שער חובה אחד. אורוגוואי הייתה הנבחרת השנייה שעלתה מבית זה, על חשבון נבחרות מקסיקו וצרפת.

כל משחקי בית א' נערכו באצטדיון ומבלי, פרט למשחק בין נבחרות אורוגוואי וצרפת, שנערך באצטדיון וייט סיטי.

מקום נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
1 Flag of England.svg אנגליה 5 3 2 1 0 4 0 4
2 Flag of Uruguay.svg אורוגוואי 4 3 1 2 0 2 1 1
3 Flag of Mexico.svg מקסיקו 2 3 0 2 1 1 3 2-
4 Flag of France.svg צרפת 1 3 0 1 2 2 5 3-
אנגליה ‏0-0 אורוגוואי
צרפת ‏1-1 מקסיקו
אורוגוואי ‏1-2 צרפת
אנגליה ‏0-2 מקסיקו
אורוגוואי ‏0-0 מקסיקו
אנגליה ‏0-2 צרפת

בית ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית ב' העפילו נבחרות גרמניה המערבית וארגנטינה לשלב הבא בקלות, אחרי שצברו 5 נקודות כל אחת.

נבחרת ספרד סיימה שלישית עם שתי נקודות, ונבחרת שווייץ סיימה את הבית במקום הרביעי והאחרון, ללא נקודות, לאחר שהפסידה בכל משחקיה.

מקום נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
1 Flag of Germany.svg גרמניה המערבית 5 3 2 1 0 7 1 6
2 Flag of Argentina.svg ארגנטינה 5 3 2 1 0 4 1 3
3 Flag of Spain.svg ספרד 2 3 1 0 2 4 5 1-
4 Civil Ensign of Switzerland.svg שווייץ 0 3 0 0 3 1 9 8-
גרמניה המערבית ‏0-5 שווייץ
ארגנטינה ‏1-2 ספרד
ספרד ‏1-2 שווייץ
גרמניה המערבית ‏0-0 ארגנטינה
ארגנטינה ‏0-2 שווייץ
גרמניה המערבית ‏1-2 ספרד

בית ג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיוני אולד טראפורד וגודיסון פארק, שבצפון מערב אנגליה, אירחו את משחקי בית ג'.

מחזיקת הגביע, נבחרת ברזיל, בראשות כוכבה פלה, איכזבה וסיימה את הבית במקום השלישי, אחרי נבחרות פורטוגל והונגריה שסיימו במקומות הראשונים בהתאמה, והודחה מהטורניר כבר בשלב מוקדם יחד עם נבחרת בולגריה שסיימה את הבית המקום הרביעי והאחרון. פלה סבל מפגיעות חוזרות ונשנות במשחק הראשון של ברזיל מול בולגריה, נעדר מהמשחק השני מול הונגריה ושיחק פצוע מול פורטוגל ולמעשה לא התאפשר לו כלל להפגין את יכולתו.

מקום נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
1 Flag of Portugal.svg פורטוגל 6 3 3 0 0 9 2 7
2 Flag of Hungary.svg הונגריה 4 3 2 0 1 7 5 2
3 Flag of Brazil.svg ברזיל 2 3 1 0 2 4 6 2-
4 Flag of Bulgaria.svg בולגריה 0 3 0 0 3 1 8 7-
ברזיל ‏0-2 בולגריה
פורטוגל ‏1-3 הונגריה
הונגריה ‏1-3 ברזיל
פורטוגל ‏0-3 בולגריה
פורטוגל ‏1-3 ברזיל
הונגריה ‏1-3 בולגריה

בית ד'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ד' סיפק הפתעה גדולה, כשנבחרת קוריאה הצפונית גברה על נבחרת איטליה בתוצאה 1:0, וסיימה במקום השני בבית, על חשבון האיטלקים שהודחו. קוריאה הצפונית עלתה לשלב רבע הגמר יחד עם נבחרת ברית המועצות שסיימה את הבית המקום הראשון.

נבחרת צ'ילה סיימה את הבית במקום האחרון והודחה.

מקום נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
1 Flag of the Soviet Union.svg ברית המועצות 6 3 3 0 0 6 1 5
2 Flag of North Korea.svg קוריאה הצפונית 3 3 1 1 1 2 4 2-
3 Flag of Italy.svg איטליה 2 3 1 0 2 2 2 0
4 Flag of Chile.svg צ'ילה 1 3 0 1 2 2 5 3-
ברית המועצות ‏0-3 קוריאה הצפונית
איטליה ‏0-2 צ'ילה
קוריאה הצפונית ‏1-1 צ'ילה
ברית המועצות ‏0-1 איטליה
קוריאה הצפונית ‏0-1 איטליה
ברית המועצות ‏1-2 צ'ילה

רבע גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב רבע הגמר הביסה גרמניה המערבית בקלות את נבחרת אורוגוואי בתוצאה 4:0.

במקביל, הסתמן כי נבחרת קוריאה הצפונית המפתיעה נמצאת בדרך לעוד סנסציה. במשחק שנוהל על ידי השופט הישראלי מנחם אשכנזי, אשר שפט לפני כן בהצלחה גם את המשחק בין מקסיקו וצרפת, הובילה קוריאה הצפונית 3:0 על פורטוגל כבר אחרי 22 דקות של משחק. אך אוסביו, כוכב נבחרת פורטוגל, הבקיע ארבעה שערים, הפך את התוצאה לטובת הפורטוגלים, וקבע 4:3. אוגוסטו קבע 5:3 כשהבקיע את החמישי בדקה ה-78, והשלים את אחד המהפכים הגדולים בתולדות גביע העולמי‏[2].

בשני משחקי רבע הגמר האחרים, ניצחו נבחרות ברית המועצות ואנגליה את נבחרות הונגריה וארגנטינה בהתאמה, ועלו לשלב חצי הגמר. המשחק בין אנגליה וארגנטינה שבו ניצחה אנגליה 1:0 התפרסם בנוקשותו הרבה ובפגיעות הקשות שפגעו שחקני שתי הקבוצות זו בזו. לאחר המשחק כונו שחקני ארגנטינה על ידי המאמן האנגלי אלף ראמזי "חיות". משחק זה החל מסורת של יריבות מרה בין שתי הנבחרות.

  • תז - לאחר תוספת זמן

23 ביולי 1966

 

Flag of the Soviet Union.svg ברית המועצות 2 - 1 Flag of Hungary.svg הונגריה
Flag of Germany.svg גרמניה המערבית 4 - 0 Flag of Uruguay.svg אורוגוואי
Flag of Portugal.svg פורטוגל 5 - 3 Flag of North Korea.svg קוריאה הצפונית
Flag of England.svg אנגליה 1 - 0 Flag of Argentina.svg ארגנטינה

חצי גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני משחקי חצי הגמר הסתיימו בתוצאה 2:1: פרנץ בקנבאואר הבקיע את שער הניצחון לזכות הגרמנים, שניצחו את ברית המועצות בתוצאה 2:1, ובובי צ'רלטון האנגלי הבקיע צמד לזכות נבחרתו, שניצחה את פורטוגל בתוצאה 2:1.

25 ביולי 1966

26 ביולי 1966

Flag of Germany.svg גרמניה המערבית 2 - 1 Flag of the Soviet Union.svg ברית המועצות
Flag of England.svg אנגליה 2 - 1 Flag of Portugal.svg פורטוגל

מקומות 3-4[עריכת קוד מקור | עריכה]

28 ביולי 1966

Flag of Portugal.svg פורטוגל 2 - 1 Flag of the Soviet Union.svg ברית המועצות

גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גמר מונדיאל 1966 היה אחד ממשחקי הגמר המרתקים בתולדות הגביע העולמי, אך יחד עם זאת נחשב גם לגמר שנוי במחלוקת, שהעסיק את עולם הכדורגל עוד עשרות שנים אחריו.

אצטדיון ומבלי שבלונדון אירח את משחק הגמר של המונדיאל, שחזו בו 97,000 צופים. לאחר 10 דקות של משחק כבש הלמוט האלר שער יתרון לזכות הגרמנים, אך לאחר 4 דקות איזן ג'ף הרסט את התוצאה וקבע 1-1. מרטין פיטרס כבש לזכות האנגלים בדקה ה-78, והוביל אותם ליתרון 2:1.

היה נראה כי האנגלים היו בדרך הבטוחה לעבר התואר, עד אשר השופט השווייצרי דינסט פסק בדקה ה-90 לכדור חופשי לזכות הגרמנים. הכדור נהדף על ידי השוער האנגלי גורדון בנקס, אך וולפגנג ובר הגרמני הצליח להשתלט על הכדור החוזר ולדחוק אותו פנימה וקבע 2:2. האנגלים טענו שהייתה נגיעת יד של שחקן גרמני בכדור לאחר שהכדור נהדף, ודרשו לפסול את השער, אך השופט פסק שלא הייתה נגיעת יד, והמשיך במשחק.

לאחר 90 דקות של משחק, נשארה התוצאה 2:2, והמשחק נכנס להארכה.

בדקה ה-101 בעט הרסט האנגלי כדור חזק, שפגע במשקוף השער הגרמני, ונחת בדיוק על קו השער. השופט פסק תחילה לשער לזכות האנגלים, אך לאחר מחאות הגרמנים הוא ניגש להתייעץ עם הקוון בחראמוב שהיה בעמדת צפייה עדיפה. הקוון הסובייטי לא היסס לרגע וסימן בפסקנות לשער, וכך אושר השער מעורר המחלוקת. עד היום, כל כמה שנים, מנסים בעזרת טכנולוגיות חדשות לבחון האם הכדור עבר את קו השער במלוא הקפו. הדבר טרם הוכח עד היום וקיימת נטייה אצל רוב הפרשנים לצדד בגרסה הגרמנית כי למעשה הכדור לא עבר את קו השער.

בדקה ה-120 חתם הרסט את תוצאת המשחק, כשכבש את שערו השלישי, ואת הרביעי של האנגלים שקבע 4:2. הרסט הפך לשחקן היחיד בהיסטוריה שכבש שלושער בגמר המונדיאל.

עם שריקת הסיום פרצו רבבות אוהדים אנגלים נלהבים לכר הדשא, וחגגו עם נבחרתם את הזכייה בגביע.

את דקות הסיום של המשחק תיאר העיתונאי האנגלי קנת וולסטנהולם במשפט שנכנס לספרי ההיסטוריה: "יש אנשים שכבר על כר הדשא, הם חושבים שהכל נגמר" (נאמר בזמן שהתוצאה הייתה 3:2, והאוהדים האנגלים החלו לרדת לכיוון כר הדשא), "זה נגמר!" (בדיוק כשאמר את המשפט הראשון, כבש הרסט את השער הרביעי).

בטקס הנפת הגביע, העניקה מלכת אנגליה, אליזבת השנייה, לנבחרת האנגלית את הגביע.

30 ביולי 1966 - אצטדיון ומבלי, לונדון

Flag of England.svg אנגליה 4 - 2 (תז) Flag of Germany.svg גרמניה המערבית
אלופת העולם:

Flag of England.svg אנגליה (תואר ראשון)

כובשי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

9 שערים

6 שערים

4 שערים

3 שערים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מונדיאל 1966 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Goal! World Cup 1966", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  2. ^ עמיחי שלו, פיגו בנעלי יוזביו, באתר ynet‏, 17 ביוני 2000