מסע אל התבונה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | חגי נצר, עמי בן בסט |
| איורים | דובי קייך |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | מדע פופולרי |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת ידיעות אחרונות |
| תאריך הוצאה | 1999 |
| מספר עמודים | 317 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001817962 |
מסע אל התבונה הוא ספר מדע פופולרי עברי העוסק באחת השאלות הגדולות ביותר שהמדע מנסה לתת להן תשובה - האם קיימים חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ? הספר סוקר את תולדות היקום מתחילתו - מן המפץ הגדול ועד להופעתו של ההומו סאפיינס, האדם הנבון, תוך הצגת נושאים בתחומי האסטרונומיה, ביולוגיה, אבולוציה, כימיה והפיזיקה.
מחברי הספר הם חגי נצר ועמי בן בסט. נצר הוא פרופסור לאסטרופיזיקה, בעבר ראש המכון לאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב ועוסק בתחומים של גלקסיות וקוואזרים. בן בסט הוא סופר ועיתונאי לענייני מדע, שפרסם רשימות רבות בנושאי מדע וטכנולוגיה בעיתונות הישראלית. חבר מערכת ויועץ מדעי של המגזין "מסע אחר".
הספר יצא לאור בעברית בשנת 1999, בהוצאת ידיעות אחרונות.
מן הרעיונות המרכזיים בספר:
- השעה האבולוציונית: מכווצים את הזמן שבו כדור הארץ קיים, כ-4.6 מיליארד שנה, על פני שעה אחת בלבד. השנייה הראשונה הוא הרגע שבו נוצר כדור הארץ. לאחר כחצי שעה נוצרו הפרוקריוטים - התאים הראשונים שהם חסרי גרעין. עם ההתקדמות בזמן נוצרות צורות חיים מורכבות יותר - הזוחלים, העופות והקופים. המעבר מן היונקים העילאיים, הקופים, ועד לאדם המודרני אורך כשנייה אחת. הדבר ממחיש את עצם העובדה שהמעבר לצורת חיים בעלת תבונה הוא מזערי יחסית להתפתחות האבולוציונית.
- הסיכוי למציאת חיים מחוץ לכדור הארץ: מוצג חישוב הסתברותי שכולל את כל המרכיבים להופעת תבונה. יש צורך בפלנטה שתהיה במרחק אופטימלי מכוכב. למשל, כדור הארץ נמצא במרחק אופטימלי מהשמש, אבל נוגה קרוב מדי ומאדים רחוק מדי - לכן הם לא מתאימים להתפתחות חיים על פניהם. כמו כן יש צורך בכוכב שיהיה קיים זמן מספיק ליד הפלנטה, שאכן תיווצר פלנטה, שהפלנטה תהיה ארצית, כלומר שמרכזה יהיה מורכב בעיקר מברזל כמו ליבת כדור הארץ, וגורמים נוספים. זוהי למעשה נוסחת דרייק הידועה. על פי החישוב אמורות להיות ביקום כ-40 מיליון תרבויות תבוניות שונות.
- התפתחות היקום מהמפץ הגדול ועד לימינו: מוצגת התאוריה של המפץ הגדול, שלא ניתן להסביר מה קדם לה. זהו המאורע הקדום ביותר בהיסטוריית היקום. מוסבר על התפשטות היקום כפי שאושרה על ידי תצפיות של טלסקופ החלל האבל ועל הקרינה הקוסמית - הקרינה שנוצרה עם המפץ הגדול ונעה עד היום ביקום. מוסבר גם על הקבוע הקוסמולוגי. שאזורים שונים שבריר שנייה לאחר המפץ היו בעלי צפיפות שונה. מדברים גם על האופן שבו נוצרה מולקולת ה-DNA הראשונה ומראים שזהו למעשה נס סטטיסטי. לפי הבריאתנים, הייתה איזושהי יד שעזרה לתהליך, יד האלוהים.
- פרויקטים ומיזמים שונים לגילוי חיים תבוניים: בהם ניתן למצוא את פרויקט סט"י (SETI) ואת המערך הגדול מאוד, שהוא אוסף של רדיוטלסקופים ענקיים שמוצבים לצורך האזנה לשידורי רדיו מהחלל החיצון. מוסברת לקורא הבעייתיות של יצירת קשר רדיו עם תרבות תבונית רחוקה. מצד אחד, ייתכן שהתרבות התבונית אינה מפותחת מספיק ועוד לא גילתה את שידורי הרדיו. ייתכן שעל הפלנטה שלהם הם מתקשרים בתופים או בעשן וכל ניסיון ליצור איתם קשר בעזרת גלי רדיו לא ישא פרי. מצד שני, קיימים המון תדרים של שידורי רדיו. אם כן, מהו התדר שעלינו לשדר לחלל כדי שיבינו שקיימת על כדור הארץ תרבות תבונית? אולי "שירת המימן" - התדירות של האלקטרון החג סביב גרעין אטום המימן.
- בינה מלאכותית, רובוטים מתקדמים וספקולציות נוספות: הספר מציג רעיון של המדען ג'ון פון נוימן: מכונה המסוגלת לשכפל את עצמה. על פי רעיון זה, אם יום אחד ניצור מכונות כאלה, ידרשו רק שני מיליון שנים כדי לכבוש את הגלקסיה כולה. כמו כן מוסבר בספר על העב"מים ועל תקריות שחוקרי עב"מים מייחסים לפלישה חייזרית. מספרים על תקרית רוזוול ועל ממצא מדהים שנמצא במקום ההתרסקות - חומר שעוביו כעובי של נייר אך בעל חוזק של פלדה. נוסף על כך מדברים על עתידנות. למשל, על פי הספר כל 14 שנים בממוצע האנושות מצליחה להכפיל את המהירות של כלי התחבורה שברשותה. אם מגמה זו תימשך, תיווצר תופעה מעניינת. אם יום אחד תצא למסע חללית שנעה במהירות של 0.1 ממהירות האור, לאחר עידן או שנים יצאו הילדים של האסטרונאוטים הראשונים במהירות כפולה, 0.2 ממהירות האור. לאחר עידן נוסף יצאו ילדיהם, שהם הנכדים של הראשונים למסע במהירות של 0.4 ממהירות האור, וכך ייווצר מצב שלפלנטה מסוימת יגיעו קודם כל הנכדים, לאחר מכן הוריהם ורק אחריהם הסבים.
הספר כולל בתוכו תהיות פילוסופיות וסוציולוגיות. לפי הספר, כאשר מושגת תרבות תבונית נוצר מצב של ערעור יציבות קיומה. תרבות מתקדמת מפתחת במהרה נשק גרעיני, מזהמת את הטבע ומפתחת עליונות על הסובבים אותה שמובילה לתסיסה ולמלחמה. על כן, צריכה להתרחש גם התפתחות חברתית שתדאג לאיזון, כלומר תנועות אנטי מלחמתיות, דאגה לסובבים, ארגונים להגנת הטבע ועוד.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרדוקס פרמי - אם חיים תבוניים הם כה נפוצים, אז היכן הם?
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מסע אל התבונה, באתר של חגי נצר
- מסע אל התבונה, באתר OCLC (באנגלית)