בריאתנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
היום הראשון לבריאה. איור של גוסטב דורה.

בריאתנות היא מערכת אמונות שלפיהן היקום, כדור הארץ, החיים והאדם נבראו על ידי אלוהים, אשר ביהדות, בנצרות ובאסלאם מזוהה עם האל המונותאיסטי.

המונח העברי נטבע כתרגום של המונח האנגלי Creationism, שנכנס לראשונה לשימוש בארצות הברית בשנות ה-20 של המאה ה-20, בעיקר בקרב נוצרים, לציון אמונה בבריאת יקום בן כמה אלפי שנים על פי הפשט של ספר בראשית. ואולם כיום משמשים המונחים בעברית ובאנגלית לתאור קשת של עמדות, מזו המכונה "מדע הבריאה" (Creation Science או Scientific Creation) אשר מבקשות לבסס את סיפורי הבריאה על ראיות מדעיות, דרך גרסאות שונות של "בריאתנות כדור-ארץ עתיק" (Old Earth Creationism) המאפשרות יקום עתיק יותר, ומגוון דרכים נוספות ליישוב סיפורי הבריאה בספר בראשית ובקוראן עם הקונצנזוס המדעי המודרני.

העמדה הבריאתנית הדתית-שמרנית ביהדות מבוססת על פשט המקרא, ובנצרות גם על הברית החדשה. לפי עמדה זו נברא כל היקום על ידי אלוהים בשישה ימים, לפני מעט פחות מ-6000 שנה (על פי הלוח היהודי המקובל) או לפני מעט יותר מ-6000 שנה (על פי הספירה הנוצרית המקובלת). ושכל מיני החי והצומח, וכן האדם, נבראו מיד בצורתם הנוכחית, ללא התפתחות אבולוציונית. לעומת זאת הבריאתנות המוסלמית מאפשרת, בהתאם לנוסח הקוראן, גיל עתיק בהרבה של העולם, אך גם לגרסתה נבראו המינים והאדם בצורתם הנוכחית. העמדה הבריאתנית-דתית השמרנית גם תומכת בקיום מבול שכיסה במים את פני כל כדור הארץ לפני כארבעת-אלפי שנים, במוצא כל בעלי החיים ובני האדם בני-ימינו מאלו שכונסו בתיבת נח, ובנסים נוספים המתוארים בסיפורי בראשית.

לאורך מרבית ההיסטוריה שלטה ההשקפה הבריאתנית בחברות שהאמינו בדתות המונותאיסטיות, אך החל מן המאה ה-19 מתבססת בתחומי הקוסמולוגיה, מדעי כדור הארץ והביולוגיה הסכמה נרחבת כי גיל היקום נאמד במיליארדי שנים, וכדור הארץ, החיים והאדם התפתחו בתהליכים הדרגתיים כתוצאה מחוקי טבע. כהתנגדות וביקורת על הסכמה זו הופיעו תנועות ואגודות בריאתניות רבות ברחבי העולם. בארצות הברית הופיעו תנועות מדע הבריאה, המציגה תאוריות חלופיות לאישור בריאת העולם והמבול כפי שהם מופיעים בספר בראשית, ותנועת התכנון התבוני אשר גורסת כי מורכבות בטבע אינה יכולה להופיע ללא מתכנן, אך נמנעת מהסתמכות על כתבי קודש דתיים. תנועות אלו מנהלות מאבק ציבורי ומשפטי להכרה בהן כתחומים מדעיים, וללימוד שלהן בבתי-הספר, אך הקהיליה המדעית ברובה מתייחסת אליהן כאל פסבדו-מדע. ויכוח ציבורי בנושא מתנהל גם במדינות רבות אחרות בעולם ובכללן ישראל, שבה יש קשת של עמדות המבוססות בעיקר על היהדות.

בריאתנות תנכי"ת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שהובהר בפתיחתו של ערך זה, תנועת "הבריאתנות-הדתית" (Religious creationism), נשענת בעיקר על המקרא כיסוד לתפיסת עולמה. התנועה מכנה גישה זאת בשם "בריאתנות תנכי"ת" (באנגלית: Biblical Creationism). בהיות התנ"ך הספר המרכזי שממנו שואבת אפוא התנועה את תפיסתה, היא הקדישה (ומקדישה) זמן רב מאוד לחקר התנ"ך, בניסיון להוציא מתוכו ראיות שתומכות בעמדתה: מציאות הבורא, היות היקום נברא, גילו הצעיר של העולם, התרחשותו של מבול כלל עולמי וכיוצא בזה. המחקר נשען בעיקר על תאולוגיה, פילולוגיה וההיסטוריה המקראית.

כבר בפסוק הראשון בספר התנ"ך‏[1], אנו למדים את עמדתו המובהקת: שיש בורא, ושהייתה בריאה. עם השתלשלות הפסוקים בפרק א' בספר בראשית, אנו עוד למדים שהשמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה נבראו בשישה ימים‏[2], ומדובר בתהליך של בריאה גמורה ולא הייתה מעורבות שום סוג של התפתחות. לאחר חטאו של אדם הראשון, האלוהים העניש את אדם ואשתו, וכל הבריאה התנוונה יחד עם עונשו: האדמה קוללה, סבל ומוות באו לעולם.‏[3] לאחר שסולקו אדם וחווה מגן העדן, המקרא מספר לנו על תולדותיהם, שכללו עשרה דורות: אדם, שת, אנוש, קינן, מהללאל, ירד, חנוך, מתושלח, למך, ונח.‏[4] בזמנו של נח, רבתה רעת האדם על הארץ, והאלוהים החליט למחות את כל היקום אשר עשה, והוציא לאור את מחשבתו בכך שהביא מבול לעולם ששטף את כל החי והצומח תחת שכבות רבות של קרקע. ה' החליט לחוס על נח ובני משפחתו, ששהו על תיבה (=ספינה) ששטה על המים, ונשאה בבטנה את כל החי, שארית של החיים מלפני המבול, שהיוו את הגרעין שאיכלס את העולם מחדש לאחר המבול.‏[5]

את גילו של היקום מחשבים ע"פ גילם של הדמויות המוזכרות במקרא‏[6], ואומנם יש מספר שיטות לחישוב ההיסטוריה המקראית, לכן נוצרו מספר גישות שמתארכות את גילו המדויק של העולם, וכפי שהוזכר בפתיחתו של הערך דנן.

לעומת המוצג לעיל, גישתם של האוחזים בתפיסת "בריאתנות גיל עולם זקן" מפרשת את המושג "יום" במקרא כפרק זמן ארוך, את האדם הראשון כאדם הנבון הראשון, ואילו ההומינידים היו סוג של יצורים חסרי תבונה (או נשמה), ואת המבול כאירוע מקומי שהתרחש לשיטת המינימליסטים רק בסביבות מסופוטמיה והים השחור, ולשיטה השנייה המבול הגיע רק למקום יישובם של בני-אדם, אך לא למקומות רחוקים שאין כף רגל אדם דרכה בהם.

ההיסטוריה של ה"בריאתנות-דתית"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הביניים באירופה התקבל הסיפור התנ"כי כאמת הצרופה שאין עליה עוררין. גם בקרב מתיישבי העולם החדש פשטה האמונה בתיאור המקראי כאמת שיש לחנך ברוחה. עם הקמת "המדינות המאוחדות של אמריקה" (=ארצות הברית), דאגו מייסדיה לקבוע בהכרזת העצמאות של ארצות הברית את יסוד ההשקפה בדבר בריאת האדם, וכך הכריזו: "אנו סבורים שאמיתות אלה ברורות מאליהן, שהרי כל בני האדם נבראו שווים, ובוראם העניק להם זכויות שאין ליטול מהם".‏[7] גישה זאת רווחה גם בקרב מוסדות רבים של ההשכלה הגבוהה שקמו בארצות הברית במאות ה-18-16, כגון: האוניברסיטות הרווארד, [[אוניברסיטת פרינסטון|פרינסטון], ייל, בראון, פנסילבניה], דארטמות', ומוסדות נוספים.‏[8]

עם התפשטות הדאיזם והנאורות, רבים החלו לנטוש את הדוגמות של הדת, וחיפשו לפתח תשובות לשאלות בדבר גילו של העולם ומוצא האדם ברוח חילונית. תמיכה לשיטתם הם מצאו בתאוריות גאולוגיות מודרניות, שייחסו גילאים מופלגים לשכבות הקרקע של כדור הארץ. במיוחד השפיעה תיאורית עקרון האחידות (Uniformitarianism) של החוקרים ג'יימס האטון וצ'ארלס לייל. התאוריה גרסה שכל התהליך של התהוות פני כדור-הארץ והשכבות הגאולוגיות התרחש במשך מאות מיליוני שנים. תאוריה זאת השפיעה במיוחד על חוקר טבע צעיר בשם צ'ארלס דרווין. על יסוד תיאורית הגאולוגיה המודרנית בנה דרווין תאוריה, שגרסה כי כל העולם הצומח והחי התפתח בתהליך ארוך. סיבת התפתחותם של המינים נבעו מרכישת אותן תכונות הנצרכות מתוך הרצון לשרוד בעולם, הברירה הטבעית הותירה את המתאימים לשרוד, והמינים הפחות מתאימים נכחדו. דרווין גם טען שמוצא האדם והקוף הוא מאב קדמון אחד.

בתחילת המאה ה- 20 גברה ההכרה בתאוריית האבולוציה.חילוקי דעות אידאולוגיות בין תומכי האבולוציה ותומכי רעיון הבריאה המקראית גברו, שיא במאבק רעיוני זה בא בדמותו של מורה בשם ג'ון סקופס, שהועמד לדין בטענה שלימד בכיתתו את תיאורית האבולוציה. להגנתו התנדב עורך דין נודע בשם קלרנס דרו, וקרוב ל-2000 כתבים מרחבי העולם התאספו בסביבות המשפט, לדווח בעיתוניהם על ההתרחשויות. סקופס עצמו לא נחקר, מכיוון שמעשיו היו גלויים ולמעשה הבריאתנות עצמה עמדה למבחן משפטי. לאחר שמונה ימי משפט, ב-21 ביולי, הורשע סקופס בעבירה על החוק וחויב בקנס נמוך בסך 100 דולרים בלבד. בהמלצת הפרקליט דרו, הוא סירב לשלם גם את הקנס הזעום והגיש ערעור בפני ערכאה גבוהה יותר, שם זוכה סקופס בשל סיבה טכנית מהתשלום ונפטר מן הקנס. משפט זה, שכונה לימים "משפט הקופים", יצר תדמית שלילית כלפי התפיסה הבריאתנית. מהעת ההיא האבולוציה חזרה להיות שוב גורם דומיננטי, והשפעתה על הציבור גברה והלכה.

תולדות "מדע הבריאה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-40 התעורר אדם צעיר בשם הנרי מוריס (Henry Morris, 2006-1918)ׂ שהיה בעל דוקטורט בהנדסה אזרחית, ועבד במכון הימי "הגבול הבינלאומי לנציבות המים" (ומאוחר יותר כיהן כראש המחלקה להנדסה אזרחית במכון הפוליטכני שבוירג'יניה) לעסוק בתחומי המפגש בין דת ומדע, והוציא לאור את ספרו הראשון, That You Might Believe, בשנת 1946. הוא ניסה את כוחו שוב פעם, כאשר הוציא בשנת 1951 את ספרו השני, The Bible & Modern Science, אך גם ספר זה לא גרף את ההצלחה שלה ציפה מוריס. היה זה רק בשנת 1961, שבה זכה מוריס להכרה משמעותית. הכרה זאת באה בעקבות ספר שכתב מוריס ביחד עם סופר ותאולוג אמריקאי בשם ג'ון ויטקומב (Whitcomb). ספר זה, "The Genesis Flood" שמו, נחשב עד היום למעשה כספר שציין את תחילתה של תנועת "מדע הבריאה" המודרנית. בספר פרסו בהרחבה מוריס וויטקומב את עיקרי המודל של "מדע הבריאה", שכלל את דחיית תיאורית האבולוציה, ייחוס שכבות הקרקע והמאובנים לתקופת המבול, והתמודדות עם קושיות שונות על המקרא, כגון: איך נח הצליח להכניס את כל בעלי החיים לתיבה, ומהו מקור המים הרבים שכיסו את כדור הארץ במבול. בעת ההיא עוד היה קשר הדוק בין "הבריאתנות-הדתית" ל"מדע הבריאה", ורק מאוחר יותר שופץ המודל כך שלא יהיה צורך בשום הפניות למקרא לביאורו.

לימודי הבריאתנות משכו את ד"ר הנרי מוריס, והוא החליט לעסוק בנושא במסגרת מלאה, וכך ב-1970, הוא הקים את "המכון לחקר הבריאתנות" (Institute for Creation Research), שתחת כנפיו חסו מאות מדענים וחוקרים מכל מקצועות המדע (גאולוגיה, ביולוגיה, כימיה וכיוצא בזה), ששמו לנגד עיניהם מטרה אחת ועיקרית – לפתח את המודל של "מדע הבריאה". נכון להיום, מלבד פעולותיו הרבות בהפצת הבריאתנות לציבור הרחב, הכוללות: פרסום מגזין מדעי, פרסום ספרים, הרצאות, עימותים, הפעלת תשדירים בטלוויזיה, אתר אינטרנט ועוד. מפעיל המכון גם את "מוזיאון הבריאה וכדור הארץ" (Creation and Earth History Museum).

בנוסף לכל הפעולות הללו, כיהן ד"ר הנרי מוריס, גם כנשיא של "העמותה לחקר הבריאתנות" (Creation Research Society), שהוקמה כדי לתת למדענים וחוקרים ברחבי ארצות הברית אפשרות לפרסם את ממצאיהם, שהלכו יד ביד עם התיאור המקראי, והעמותה שימשה להם (ועדיין משמשת עד היום) כפלטפורמה להוציא אותם לאור.

במשך מהלך חייו הסתובב ד"ר הנרי מוריס ברחבי ארצות הברית, הרצה, וניהל עימותים על מנת לקדם את "מדע הבריאה". הוא הספיק לפרסם כ-60 ספרים, שבתוכם אפשר למצוא 2 ספרי יסוד של המודל: Scientific Creationism (בשנת 1974), ו-?What Is Creation Science (בשנת 1987), המבארים את כל תפיסותיה המדעיות-פילוסופיות של גישת העולם הבריאתנית.

בשנות ה-70, קולנל (Colonel) בצבא חיל האוויר האמריקני בשם ד"ר וולט בראון (Walt Brown), שכיהן כיו"ר המכון ללימודי המדע והטכנולוגיה ב - Air War College, התחיל להתוודע יותר ויותר לתנ"ך. תוך כדי לימודיו את הנושא, הוא התחיל לחפש תימוכין לתיאור המקראי בספרות המדעית. במיוחד עניין אותו תיאור המבול של נח. ובשנת 1980, לאחר 21 שנים של שירות צבאי, הוא החליט לצאת לגמלאות ולהקדיש את כל כוחותיו לעיסוק הבריאתני. הוא פתח במסע הרצאות ברחבי ארצות הברית, ונאם בפני אינספור אנשים על תפיסתו הבריאתנית. העבר העשיר שלו עזר לו להתקדם מהר מאוד.

בשנת 1985, לקח ד"ר בראון הפסקה מהמרתון של ההרצאות, ונרשם ללימודי תואר בגאולוגיה. תואר זה עזר לו מאוד לפתח את תיאורית "טקטוניקת הלוחות" (Hydroplate theory), שאותה הוא פרס בספרו: "בבראשית – ההוכחה השלמה לבריאה ולמבול" (In the Beginning - Compelling Evidence for Creation and the Flood). התאוריה גורסת כי ישנן 17 מאפיינים מוזרים בכדור-הארץ, שאותם ניתן להסביר באופן סיסתמטי כתוצאה של מבול הרסני. ההסבר שלו מראה כמה מהר נוצרו הרים עיקריים, את הסחף היבשתי המהיר, נדידת היבשות המהירה, ושעל קרקעית הים ישנן תעלות עצומות ומאות הרי געש וקניונים. כמו כן הוא מסביר את היווצרות הרבדים הרב שכבתיים ומרבית המאובנים, את הממותות הקפואות ואת עידן הקרח, את הקניונים ביבשה, ועוד. ד"ר בראון גם הרצה על התאוריה שלו בקטע שהופיע גם בסרט הדוקומנטארי "הסודות של התנ"ך", שראה אור בהפקת ה – BBC. בין שאר פעולותיו, ד"ר וולט בראון עמד בראש "המרכז למדע הבריאה" (Center for Scientific Creation). עד היום הוא נחשב לדעת רבים בקרב התנועה הבריאתנית, לבריאתן הטוב ביותר בקרב התנועה.

מראשית שנות ה-90, ועד ימינו צמחו עוד מספר בריאתנים שיש לתת עליהם את הדעת:

  • קנת' הובינד (Kent Hovind): הובינד הינו בעל דוקטורט בחינוך (ממכללה נוצרית שאינה מוכרת על ידי משרד החינוך האמריקני), ולימד מדעים בבית-הספר התיכוני שבמקום מגוריו במשך כ-15 שנה. ואז, לטענתו, אחרי שהוא שם לב לכך שיש חוסר עצום בידע ב"מדע הבריאה", הוא החל בסבב של כ-700 הרצאות בשנה ברחבי ארצות הברית, שבהם הוא עסק בבריאתנות, אבולוציה ודינוזאורים. הובינד נודע בעיקר בזכות הסימנרים שלו (כ-3 שעות להרצאת סמינר), וכן בזכות העימותים הרבים שניהל עם אנשי האבולוציה. את הסמינרים והעימותים הוא צילם ודאג להפיץ בכמויות אדירות (מיליונים של קלטות וידאו, ומאוחר יותר דיסקים, ולבסוף גם העלאתם לאינטרנט – כאשר הכל מופץ בחינם). בשנת 2001, הקים הובינד בפניסיקולה פלורידה (Pensacola Florida), את המרכז שלו לבריאתנות בשם Dinosaur Adventure Land, שכלל בניין לחקר הבריאתנות, מוזיאון בריאתני, חנות לממכר ספרי ומוצרי בריאתנות שונים, וכן פארק של דינוזאורים המוצגים מנקודת מבט בריאתנית. בשנת 2007, הובינד נכנס לכלא למאסר של 10 שנים בעוון העלמת מס.
  • קן חם (Ken Ham) - משמש כיום כבריאתן המוביל בארצות הברית. קן חם, אוסטרלי במקורו, השלים תואר בביולוגיה. ובשנת 1987, הקים ביחד עם הבריאתן המפורסם (גאולוג בהשכלתו), ג'ון מקאי (John Mackay), את הארגון "תשובות בספר בראשית" (Answers in Genesis). הארגון מאוד נחשב בקרב אנשי "מדע הבריאה", ורבים משתפים איתו פעולה, בייזום כנסים, סמינרים, הרצאות, פרסום מאמרים וספרים. אך את הצלחתו הגדולה נחל הארגון כאשר הקים את המוזיאון הבריאתני שלו (Creation Museum and Family Discovery Center), בעלות כוללות של קרוב ל-30 מיליון דולר. את הפרויקט הזה הקימו וניהלו צוות חוקרים, בעלי השכלה פורמלית וכללית מאוד רחבה.
מתוך תצוגה במוזיאון הבריאה שבקנטאקי, ארצות הברית. בלוח נטען, בניגוד לממצאי המדע, כי כל הדינוזאורים היו צמחוניים, וזאת על סמך פסוק ל', פרק א' בספר בראשית.

אמונות בריאתניות מקובלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הגישה השמרנית ביותר נברא העולם לפני פחות מששת אלפים שנה בשישה ימים, וכל מה שנמצא ביקום, מקורו בששת ימי הבריאה. פרשנות אחרת גורסת כי בהתאם למסורת ש-'הקב"ה ברא עולמות והחריבן' (בראשית רבה ט', ג), מצליחים המדענים למצוא שרידים מעולמות קדומים יותר. מקורו הראשוני של רעיון העולמות הנחרבים והמתחדשים מובא בקבלה, ויש לו תומכים גם בקרב הנוצרים.

לפי גישה אחרת, גם היא מאומצת במשותף בידי חוגים יהודים ונוצריים אדוקים, יחידת הזמן של יום בבריאה איננה מקבילה ליחידת הזמן שלנו. לכן לא נמשכה הבריאה שישה ימים כפשוטם, שכן יום במובנו ה"אלוהי" אורך הרבה יותר במושגי אנוש - "אלף שנים בעיניך - כיום אתמול כי יעבור" (תהילים צ, ד). לשיטה זו הספירה המקובלת היום איננה מתחילה מתחילת הבריאה אלא מסיומה, עם יצירתו של האדם.

חלוקה בין תפיסות שמרניות לגישות מודרניות יותר יש גם ביחס לתהליכי ההיווצרות של בעלי החיים. ניתן לטעון שהמעבר ממין בעל חיים למין בעל חיים אחר בוצע בתוך תקופת הבריאה על ידי תהליך של אבולוציה וניתן לסבור שהדברים התרחשו ממש כפי שתוארו בבראשית. עם זאת, לרוב אלו המכונים "בריאתנים" אינם מוכנים לקבל את האבולוציה כלל, ולמעשה על סירוב זה מתבססים שיטתם ומאבקם.

התפתח "מדע בריאה" המנסה להסביר את הממצאים המדעיים מבלי לעשות שימוש בתורת דרווין ובניסיון להתאים אותם למקרא, בפרשנות כזו או אחרת שלו.

רעיון חשוב שמהווה את עיקר הטיעונים הבריאתניים הוא רעיון התכנון התבוני. לפי הבריאתנים, אין להניח שהמורכבות הגדולה המאפיינת את קיום העולם בכלל וקיום האדם בפרט היו יכולים להיווצר מאליהם, ללא תכנון וביצוע מושכל. שימוש בטיעון זה נעשה בשני אופנים. לפי האסכולה השמרנית, יש בו כדי לסתור את ההנחה שהתקיימה אבולוציה. לפי אסכולה נוספת, ייתכן שאכן הייתה אבולוציה, אולם בשל ההכרח ב"תכנון תבוני", יש להניח שבחוטיה משכה כוח עליון.

בריאתנות ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשנות קדומה לפרשות הבריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור הבריאה בתנ"ך מופיע מספר פעמים, בגרסאות שונות,‏[9]. לרעיונות השונים מפשוטם של דברים על פי ספורי הבריאה בתנ"ך, ובמיוחד מפשוטו של מקרא בפרשה הראשונה של "ששת ימי הבריאה", יש היסטוריה ארוכה, ואיתה גם ספרות נרחבת של התמודדות. גילויי המדע נמשכו זמן רב - למשל שהארץ כדורית‏[10] התפיסה ההליוצנטרית שבו השמש נמצאת במרכז ועוד, כל אלו קיבלו תגובות שונות.

עם פרסום רעיונות ההתפתחות האקראית של דרוין ואחרים, שהיו אנשים דתיים או בחרו שלא להתעמת עם נוצרים בני דורם, כבר הצביעו על שאלות אחדות, המורות שאין לקבל את הכתובים כפשוטם, ובעיקר הדגישו את עניין ארכו של "יום", כאשר אין לא שמים וארץ, ולא שמש (או ירח) בימים הראשונים. התמודדתם של יהודים דתיים משכילים באותה עת הייתה דומה‏[11].

התמודדות הרבנים ותנועת ההשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת החדשה, כפי שהוכיחה מרי מידג'לי הוויכוח הפומבי והספרות בעניין אבולוציה נטתה פעמים רבות לפסול או להתעמת עם ה"דת", בעיקר הנוצרית. רעיונות האבולוציה המדעיים, ביניהם הדארויניזם לא הופרדו לחלוטין מרעיונות התפתחות הדת עצמה, ובעיקר התפתחות כתבי הקודש וביקורת המקרא. אך הסבר לא-מילולי של התנ"ך הוא ביסודו של היהדות, ובמילותיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק[12]:

...וזוהי הפרשה שנקראה "מעשה בראשית", ודיברה כולה ברמיזות ומשלים.
שהרי הכל יודעים ש'מעשה בראשית הם מכלל סתרי תורה':
ואם היו כל הדברים רק פשוטם - איזה סתר יש כאן?

– אגרות הראי"ה, אגרת צ"ט‏[13]

מבחינה זו, הרב קוק ממשיך קו שהחל בו הרמב"ם, בספרו מורה נבוכים (ואחריו כמעט כל העוסקים ביהדות ומדע) שהיהדות בכל מקרה אינה מקבלת את הדברים כפשוטם, בייחוד לגבי תאורי האל הגשמיים הנמצאים בתורה. כך, בעניין "קדמות העולם" כלומר לגבי הטענה שהעולם תמיד היה כמו שהוא כעת, ומעולם לא נברא, כתב הרמב"ם:

דע, שההסתייגות שלנו מלדגול בקדמות העולם אינה בגלל הכתוב בתורה שהעולם מחודש.
כי אין הכתובים המצביעים על חידוש העולם, מרובים מן הכתובים המצביעים על היות האלוה גוף
וגם אין "שערי התשובה" בעניין חידוש העולם נעולים בפנינו או נמנעים מאתנו
אלא היינו יכולים לפרש כפי שעשׂינו לגבי שלילת ההגשמה.
ואולי (אפילו) היה זה הרבה יותר קל והייתה לנו יכולת גדולה יותר לפרש את הכתובים ההם - ולהוכיח את קדמות העולם,
כפי שפירשנו כתובים - ושללנו את היותו יתעלה גוף.
אלא שתי סיבות גרמו לנו לא לעשׂות זאת ולא להאמין בזאת...

מורה נבוכים, חלק ב' פרק כ"ה

אלא שמסקנתו של הרמב"ם היא שאין (ולא יכולה להיות) הוכחה לכאן או לכאן, אם מדובר בוויכוח פילוסופי - ונוח לו יותר לדבר על בריאה יש מאין.

עם התפתחות תנועת ההשכלה היו תגובות שונות לרעיונות אלו. רוב הרבנים החרדים העדיפו לדחות מכל וכל את עצם ההתבוננות ב"שאלה". המקבל את רעיונות האבולוציה הוגדר ככופר[14].

אחרים כמו מפרש המשניות תפארת ישראל וכן בימינו הרבי מליובביץ[דרוש מקור] רשמו שהתאוריות החדשות דווקא "מסתדרות" עם הכתובים על פי המדרשים.

מהצד השני, מובילי תנועת ההשכלה העדיפו לראות את סיפורי הבריאה כמכלול סיפורי אגדתי חסר בסיס, אך כזה שהשפיע על העולם כולו - בעיקר דרך ערך השבת כיום מנוחה, וערכיו הסוציאליים‏[15]. אך באופן כללי קיבלו את הנחות מבקרי המקרא על ריבוד הטקסט עצמו, וכמובן ללא כל משמעות היסטורית או אפילו מוסרית כשלעצמו. אמנם בראשית ימיה של האקדמיה הישראלית יצאו חוקרים כמו משה דוד קאסוטו להגנת הכתובים כבעלי משמעות עמוקה יותר, מתוך ראיית המבנה הטיפולוגי מספרי וכן לגבי הליריות והצורה בה הטקסט המובנה, המורה על מחויבות האדם למוסריות, לקשב אל העולם, ולצניעות בפני האל‏[16].

תפיסות עדכניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימינו, רבים מהרבנים החרדים מתעלמים לחלוטין מן הגישות המדעיות ורואים את עצם ההתעסקות בשאלה זו ככפירה. אך מזה כעשר שנים ישנה התעוררות של בריאתנות בישראל. ראשון הרבנים שעסק בתחום היה הרופא והרב מרדכי הלפרין במאמרו חוקי אבולוציה ויהדות בכתב העת אסיא‏[17]. מאמר זה מדגיש את הממצא וההוכחה הניסויית כמושג יהודי עתיק, ואת היותם של רעיונות ההתפתחות הטבעית תאוריה.

בעקבות מאמר זה, ואחרים דומים החלה באחרונה תכתובת רבה בנושא, מתוך עמדה בריאתנית. הרב רפאל חג'בי כתב "המאמינים בתיאורית קוף-אדם קבעו לעצמם כי מוצאם הוא מן הקוף"‏[18]. בארגון הידברות מרבים להתייחס לנושא, בתפיסה בריאתנית - ותוך הפנייה לספרות הבריאתנות הנוצרית. הרב זמיר כהן מרבה לדבר נגד האבולוציה, תוך חשד מתמיד בממצאים הקדומים, אך קבלת חלקם והסברם כעולמות קדומים, כפי שמופיע בקבלה ובמדרשים‏[19]. ישנם גם מדענים דתיים, בעיקר מאוניברסיטת בר-אילן או מכון לב המביעים את דעתם נגד גישות של התפתחות טבעית בעולם החי. הרב אמנון יצחק מרבה להופיע אף הוא ולהתלוצץ על ממצאי הארכיאולוגיה וחוקרי ההתפתחות‏[20].

בין אישים דתיים לאומיים פרופסור נתן אביעזר יצא עם ספר המסביר את פרשת הבריאה מנקודת ראות בריאתנית‏[21].

עם פיטוריו של ד"ר גבי אביטל ממשרת מדען ראשי במשרד החינוך, בעקבות התבטאות ש'יש להציג גם דעות אחרות' בלימודי המדע, קמה גם תגובת נגד של רבנים מתחום הדתי לאומי, שטענו כי הבריאתנות היא יותר תפיסה נוצרית מאשר יהודית‏[22].

ועדיין חילונים רבים וארגונים חילונים רואים הצדקה מרכזית לנטישת הדת, ולניגוחה באמצעות השכנוע שתאוריה זו היא הקבילה והפשוטה ביותר לאור הממצאים‏[23].

השפעת הכתובים על המדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן פרדוקסלי, ניתן לראות שגילויים מדעיים רבים במדע - שהם בניגוד לפשוטם של כתובים, הגיעו בעקבות עיסוק בפרשת הבריאה המקראית.

אלברט איינשטיין טען תמיד שחיפושו אחר "מקור האטום" או "פיצוח האטומים השונים" - הינו תוצר של אמונה שביסוד המציאות בעולם ישנו משהו אחד ומאחד. הוא ייחס זאת למוצאו היהודי. בתאוריית המפץ הגדול, הגה אלכסנדר פרידמן גם הוא על בסיס הסיפור המקראי. כך גם התלהבותו של ארנו פנזיאס הפליט היהודי גרמני מהאפשרות שהפרעות הקרינה שגילו במעבדות בל קשורה במפץ הגדול - ופרסומה של התאוריה בעקבות כך.

לאמונה בכח החיים על פי הפסוק "ויפח באפיו רוח חיים" הייתה השפעה הפוכה. עם פיתוח המיקרוסקופ וגילויים של תאי העצב התפתח ויכוח האם יש סינפסה כלומר מרווח בין קצהו של שורש עצבי (גנגליון) לתחילתו של התא הבא. מצדדי ה'חיים' התלהבו מגילוי המרווח, המוכיח שישנם רכיבים על טבעיים ובלתי מוסברים, בעוד מתנגדי "כוח החיים" - האתאסטים, טענו שאין מרווח וזוהי שגיאה תצפיתית. כלומר, מתוך שגיאת הבנה, הנושא קיבל דגש באופן היסטורי, ובסופו של דבר נחקר לעומק, דווקא משום כך.

הוויכוח על הבריאתנות בחינוך הציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשלכה החשובה ביותר של פולמוס הבריאתנות בארצות הברית היא על הכנסת לימודי האבולוציה והבריאתנות לתוכנית הלימוד בחינוך הציבורי.

ב-1925 היה החוק האוסר הוראת אבולוציה תקף ב-15 מדינות. המורה ג'ון סקופס הפר את האיסור בטנסי וכתוצאה הועמד לדין במה שזכה לכינוי "משפט הקופים". סקופס זוכה, אך ההחלטה נהפכה בערעור ולבסוף בוטל התיק מסיבות טכניות. החוק נשאר עומד על תוקפו עד שבוטל בטנסי ב-1967. ב-1987 קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית כי הבריאתנות היא אמונה דתית וככזו אין ללמדה בבתי ספר ציבוריים, לאור התיקון הראשון לחוקה המצווה על הפרדת דת ממדינה.

כיום יש קריאה מחודשת להכנסת רעיון ה"תכנון תבוני" (Intelligent design) לבתי הספר, וזו נתקלת בהתנגדות נחרצת בחוגים מדעיים וגם של חלק מהמורים למדעים הנתונים ללחץ מועצות מנהלים של בתי ספר ללמד את החלופה הבריאתנית בשיעורי המדע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי בריאתנות מובילים (באנגלית)

  • Answers in genesis "תשובות בספר בראשית"
  • True origin "המוצא האמיתי" - אתר תגובה לאתר talk.origins (אחד מאתרי האבולוציה הפופולריים)
  • Institute for creation research המכון לחקר הבריאה
  • Creation wiki אתר בסגנון ויקיפדיה לענייני בריאתנות
  • דף קישורים למעלה מ-500 קישורים למאמרים מקוונים התומכים במודלים של בריאה בפורמט של התנ"ך. ממוינים על פי נושאים.

מאמרים מקוונים (בעברית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בראשית א, א.
  2. ^ פרופסור יעקב קליין כתב על הפסוק "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד", וזה לשונו: "למלה "יום" במקרא יש לפחות שתי משמעויות עיקריות: 1. תקופת האור שמזריחת השמש ועד שקיעתה, בניגוד ל"לילה" (בהוראה זו נזכר "יום" בתחילת הפסוק שלפנינו; והשווה בראשית ח, כב); 2. יממה (של עשרים וארבע שעות). נראה בעליל, שבביטוי "יום אחד" הכוונה ליממה הראשונה בתולדות העולם", (אנציקלופדיה עולם התנ"ך, בראשית, עמ' 18).
  3. ^ בראשית ג, פסוקים טז, יז-יט.
  4. ^ בראשית ה, א-כט.
  5. ^ ראה: בראשית פרק ו.
  6. ^ ראה: הרב שלמה בניזרי, סדר הדורות הקצר.
  7. ^ בנאומו המפורסם "יש לי חלום" (בשנת 1963) מרטין לותר קינג השתמש בקביעה זאת מתוך תקווה להשיג שוויון זכויות לקהילת השחורים בארצות הברית, וכך אמר: "יש לי חלום שיום אחד תקום האומה הזאת ותקיים בחייה את המשמעות האמיתית של עיקרי אמונתה – "אמיתות אלה מקובלות עלינו כמובנות מאליהן: שכל בני האדם נבראו שווים", (מרטין לותר קינג – אוטוביוגרפיה, עורך: קלייבורן קרסון, בהוצאת ידיעות אחרונות, עמ' 222).
  8. ^ Morris, Henry M. "The Long War Against God: the history and impact of the creation/evolution conflict", Baker Book House, Grand Rapids, 1989
  9. ^ פעמיים בפרשת בראשית, במפורש לפחות שלש פעמים בתהלים, וכן בספר איוב
  10. ^ נתגלה עוד בתקופת המשנה, וקיבל התייחסות בכמה מקורות. ר' בעניין זה הקדמת הרמב"ם בפירושו למשניות (ש"ס וילנא, ברכות, עמ' ג' בתוספות)
  11. ^ ר' למשל ספר מאוחר יותר: 1=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32348&st=&pgnum=1&hilite= מעשה בראשית] באתר ספרים עברים, אליהו מרדכי וולקובסקי (1935 ה'תרצ"ה)
  12. ^ בעניין זה ר' מעשה בראשית - מבט חוזר מאמרו של פרופ' שלום רוזנברג באתר מעריב
  13. ^ דברים דומים נרשמו בשמו בספרו "אורות הקדש" חלק ג'.
  14. ^ לדוגמה הרב אלחנן וסרמן כתב ב"רשע מהו אומר": "אפיקורסים האומרים כי אבותיהם קופים"
  15. ^ לדוגמה משה מנדלסון, ביאור לפרשת בראשית
  16. ^ פרוש על ספר בראשית. משה דוד קאסוטו, הוצאת מגנס. הקדמה, ופרק ראשון מתוך "סדר בראשית"
  17. ^ חוקי אבולוציה ויהדות, מאמר בכתב העת אסיא (התשס"א) - מאתר דעת
  18. ^ התפתחות בצלם אלהים מאמרו של הרב רפאל חג'בי על פרשת בראשית
  19. ^ התנגדות לדרך הצגת ההתנגדות לאבולוציה בוויקיפדיה באתר הידברות. [ על אבולוציה וקבלה] סרטון של הרב זמיר כהן
  20. ^ לדוגמה סרטון על אבולוציה וקופים מפי הרב אמנון יצחק
  21. ^ בראשית ברא - על בריאת העולם נתן אביעזר
  22. ^ קוף אחרי בן אדם - על אבולוציה ויהדות (חיים נבון באתר מעריב
  23. ^ דוגמה לוויכוח בין דתיה לבין חילוני המנסה לשכנע אותה באתר חופש