בריאתנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
היום הראשון לבריאה. איור של גוסטב דורה.

בריאתנות היא גישה המקבלת את התיאור המקראי של בריאת העולם בספר בראשית כהסבר המתאר באופן ריאלי את היווצרות היקום, כדור הארץ, החיים והאדם. הבריאתנות מנסה להסביר את ממצאי המחקר המדעי בתחומי האסטרונומיה, הגאולוגיה, הביולוגיה ועוד באופן שיתאימו לתיאור המקראי. זאת בניגוד להסברים הניתנים על ידי התאוריות המקובלת כיום על רוב העולם המדעי. ההתנגדות העיקרית של תנועה זו היא לתאוריית האבולוציה.

תמצית ההשקפה היא כי היקום נברא על ידי אלוהים בששה ימים לפני כמעט 6,000 שנים (לפי הארכיבשוף ג'יימס אשר (Ussher ) שחי בשנים 1581-1656 באירלנד ושימש כארכיבשוף של אירלנד בשנים 1625-1656, העולם נברא ביום ראשון, 23 באוקטובר 4004 לפני הספירה, לפי הלוח היוליאני. [דרוש מקור]. באותו אירוע נברא יקום הכולל את הכוכבים, את החיים על פני כדור הארץ ואת בני האדם. לפני יותר מ-4,000 שנה התרחש מבול בעולם שהשמיד את רובו המוחלט של עולם החי וגרם לשינויים עולמיים אדירי ממדים.

תפיסה זו שונה מאוד מהתפיסה המדעית המקובלת לגבי היווצרות היקום, כדור הארץ, החיים ובני האדם, הטוענת שהעולם התפתח בפרקי זמן עצומים של מיליארדי שנים, בתהליך הכולל את היווצרות חלקיקי החומר, היווצרות הכוכבים, היווצרות היסודות הכימיים, היווצרות החיים הראשוניים מחומר דומם והתפתחות עולם החי בתהליך האבולוציה. כחלק מתהליך האבולוציה התפתחו גם בני האדם, וחוקי האבולוציה ממשיכים להיות תקפים לכלל היצורים החיים גם היום, ולגבי היצורים החיים בעתיד.

בריאתנות היא אחת הדוגמאות הבולטות לפסבדו-מדע. בעודה מנסה להיתמך על ידי המדע ולתת הסברים לסוגיות בהם עוסק המדע (כמו מוצא היקום או מוצא החיים), היא לא עומדת בדרישות השיטה המדעית שכן הנחת המוצא שלה היא שסיפור הבריאה נכון, ולא ניתן לערער על הנחה זו.

המילה בריאתנות מגיעה מן המילה "בריאה" ומייצגת את אלו התומכים בתיאורית הבריאה. המונח באנגלית לבריאתנות' "creationism"' כולל בתוכו סוגים שונים של השקפות, אולם בעברית המונח מתייחס בדרך כלל למה שנקרא "Young earth creationism"- "בריאתנות עולם צעיר" בעל ההשקפה שתוארה לעיל.

תוכן עניינים

[עריכה] הבריאה בספר בראשית

בפתיחת ספר בראשית מסופר על בריאת העולם שהיה בראשיתו "תוהו ובוהו וחושך על פני תהום".
ביום הראשון לבריאה ברא אלוהים את האור והבדיל בין האור לחושך. ביום השני נבראו השמים. ביום השלישי נבראו הימים, הדשא והפירות. ביום הרביעי נבראו השמש, הירח והכוכבים. ביום החמישי נבראו השרצים והעופות. ביום השישי נבראו החיות והבהמות ובסופו נברא האדם: "ויברא אלוהים את האדם בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם".

בבראשית ב' מתואר סדר בריאה שונה:

"וייצר ה' אלוהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה, ויטע ה' אלוהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר. ויצמח ה' אלוהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל"

ואחר כך:

"ויאמר ה' אלוהים לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו. ויצר ה' אלוהים מן האדמה כל חיית השדה ואת כל עוף השמים... ויפל ה' אלוהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה, ויבן ה' אלוהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאישה ויביאה על האדם"

אף שחוקרי ביקורת המקרא בדרך כלל ייחסו את שני סיפורי הבריאה לשני מקורות שונים (הנבדלים גם בשמות הניתנים לאלוהות - "אלוהים" מול "ה' אלוהים"), הפרשנות המסורתית מיישבת אותם זה עם זה.

על פי הפרשנות הדתית הרגילה נברא העולם בשישה ימים כמתואר בתחילת בראשית. הליך יצירת הגבר והאישה היה כמתואר בפרק השני - האישה נבראה מצלעו של הגבר.

[עריכה] תולדות הבריאתנות

בימי הביניים באירופה התקבל הסיפור התנ"כי כאמת הצרופה שאין עליה עוררין. בעלי דעה שונה שהיו חולקים עליו בפומבי היו מסכנים בכך את חייהם.

הדברים השתנו עם בוא הרנסאנס והנאורות, ובמיוחד במחצית השנייה של המאה ה-19 עם פרסום תורתו של צ'ארלס דרווין. לפי דרווין, צורות חיים פרימיטיביות הפכו למשוכללות יותר בשל מוטציות שהתרחשו מדור לדור, שנבררו באמצעות הברירה הטבעית. תהליך שכלול זה ביחד עם הברירה הטבעית, ולא התערבות אלוהית ישירה, הוא שיצר את ההומו סאפיינס המודרני.

הרעיון המהפכני לא עבר מבלי שיעבור תגובות סוערות. בוויכוח מפורסם ב-1860 התעמת עליו תומאס הנרי הקסלי עם הבישוף של אוקספורד.

באירופה התחזקה תורת דרווין וגברה על מתנגדיה. בארצות הברית לא היו הדברים כה פשוטים. בתחילת המאה ה-20 התחולל שם שבר דתי. מצד אחד עמדו החוגים הפרוטסטנטים המתונים והמודרניים, שתמכו באימוץ המסקנות המדעיות המקובלות. לדעתם אין לייחס חשיבות דתית לתכנים העובדתיים שבתנ"ך ויש להוציא ממנו רק את המשמעויות המוסריות והרוחניות.
מנגד עמדו החוגים השמרניים שנתכנו פונדמנטליסטים, על שם מאמר שחיבר אחד ממנהיגיהם אודות עיקרי האמונה (fundamentals).

ההתנגשות בין ההשקפה הדארוויניסטית שהתחזקה באקדמיה ובשכבות המשכילות לבין אמונתו הדתית התמימה של ההמון, במיוחד במדינות 'חגורת התנ"ך' בדרום ארצות הברית, באה לידי ביטוי מפורסם במשפט הקופים ב-1925. אנקדוטה מעניינת היא שדווקא ממנהיגות המפלגה הדמוקרטית יצא התובע המוסרני במשפט, ויליאם ג'נינגס ברייאן. ברבות הימים יתאספו סביב המפלגה הרפובליקנית חוגי הימין הדתי שהמלחמה למען הבריאתנות ולמען הוראתה בבתי הספר היא ממאבקיהם הגדולים ביותר.

[עריכה] אמונות בריאתניות מקובלות

לפי הגישה השמרנית ביותר נברא העולם לפני כששת אלפים שנה בלבד בשישה ימים, וכל מה שנמצא ביקום מאוחר לששת ימי הבריאה. פרשנות אחרת גורסת כי ייתכן ש-'הקב"ה בורא עולמות ומחריבן' (בראשית רבה ט', ג), ולפיכך מצליחים המדענים למצוא שרידים מעולמות קדומים יותר. רעיון העולמות הנחרבים ומתחדשים פותח בקבלה, ויש לו תומכים גם בקרב הנוצרים.

לפי גישה אחרת, גם היא מאומצת במשותף בידי חוגים יהודים ונוצריים אדוקים, יחידת הזמן של יום בבריאה איננה מקבילה ליחידת הזמן שלנו. לכן לא נמשכה הבריאה שישה ימים כפשוטם, שכן יום במובנו ה"אלוהי" אורך הרבה יותר במושגי אנוש - "אלף שנים בעיניך - כיום אתמול כי יעבור" (תהילים צ, ד). לשיטה זו הספירה המקובלת היום איננה מתחילה מתחילת הבריאה אלא מסיומה, עם יצירתו של האדם.

חלוקה בין תפיסות שמרניות לגישות מודרניות יותר יש גם ביחס לתהליכי ההיווצרות של בעלי החיים. ניתן לטעון שהמעבר ממין בעל חיים למין בעל חיים אחר בוצע בתוך תקופת הבריאה על ידי תהליך של אבולוציה וניתן לסבור שהדברים התרחשו ממש כפי שתוארו בבראשית. עם זאת, לרוב אלו המכונים "בריאתנים" אינם מוכנים לקבל את האבולוציה כלל, ולמעשה על סירוב זה מתבססים שיטתם ומאבקם.

התפתח "מדע בריאה" המנסה להסביר את הממצאים המדעיים מבלי לעשות שימוש בתורת דרווין ובניסיון להתאים אותם למקרא, בפרשנות כזו או אחרת שלו.

רעיון חשוב שמהווה את עיקר הטיעונים הבריאתניים הוא רעיון התכנון התבוני. לפי הבריאתנים, אין להניח שהמורכבות הגדולה המאפיינת את קיום העולם בכלל וקיום האדם בפרט היו יכולים להיווצר מאליהם, ללא התערבות אלוהית. שימוש בטיעון זה נעשה בשני אופנים. לפי האסכולה השמרנית, יש בו כדי לסתור את ההנחה שהתקיימה אבולוציה. לפי האסכולה המתונה יותר, ייתכן שאכן הייתה אבולוציה, אולם בשל ההכרח ב"תכנון תבוני", יש להניח שבחוטיה משכה ההשגחה העליונה.

[עריכה] בריאתנות ביהדות

[עריכה] פרשנות קדומה לפרשות הבריאה

סיפור הבריאה בתנ"ך מופיע מספר פעמים, בגרסאות שונות, לעתים סותרות זו את זו‏[1]. לרעיונות השונים מפשוטם של דברים על פי ספורי הבריאה בתנ"ך, ובמיוחד מפשוטו של מקרא בפרשה הראשונה של "ששת ימי הבריאה", יש הסטוריה ארוכה, ואיתה גם ספרות נרחבת של התמודדות. גילויי המדע נמשכו זמן רב - למשל שהארץ כדורית‏[2] התפיסה ההליוצנטרית שבו השמש נמצאת במרכז ועוד, כל אלו קיבלו תגובות שונות.

עם פרסום רעיונות ההתפתחות האקראית של דרוין ואחרים, שהיו אנשים דתיים או בחרו שלא להתעמת עם נוצרים בני דורם, כבר הצביעו על שאלות אחדות, המורות שאין לקבל את הכתובים כפשוטם, ובעיקר הדגישו את עניין ארכו של "יום", כאשר אין לא שמים וארץ, ולא שמש (או ירח) בימים הראשונים. התמודדתם של יהודים דתיים משכילים באותה עת היתה דומה‏[3].

[עריכה] התמודדות הרבנים ותנועת ההשכלה

בעת החדשה, כפי שהוכיחה מרי מידגלי הויכוח הפומבי והספרות בעניין אבולוציה נטתה פעמים רבות לפסול או להתעמת עם ה"דת", בעיקר הנוצרית. רעיונות האבולוציה המדעיים, ביניהם הדארויניזם לא הופרדו לחלוטין מרעיונות התפתחות הדת עצמה, ובעיקר התפתחות כתבי הקודש וביקורת המקרא. אך הסבר לא-מילולי של התנ"ך הוא ביסודו של היהדות, ובמילותיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק‏[4]:

...וזוהי הפרשה שנקראה "מעשה בראשית", ודיברה כולה ברמיזות ומשלים. 
שהרי הכל יודעים ש'מעשה בראשית הם מכלל סתרי תורה': 
ואם היו כל הדברים רק פשוטם - איזה סתר יש כאן? (אגרות הראי"ה, אגרת צ"ט) ‏[5]

מבחינה זו, הרב קוק ממשיך קו שהחל בו הרמב"ם, בספרו מורה נבוכים (ואחריו כמעט כל העוסקים ביהדות ומדע) שהיהדות בכל מקרה אינה מקבלת את הדברים כפשוטם, בייחוד לגבי תאורי האל הגשמיים הנמצאים בתורה. כך, בעניין "קדמות העולם" כלומר לגבי הטענה שהעולם תמיד היה כמו שהוא כעת, ומעולם לא נברא, כתב הרמב"ם:

דע, שההסתייגות שלנו מלדגול בקדמות העולם אינה בגלל הכתוב בתורה שהעולם מחודש. 
כי אין הכתובים המצביעים על חידוש העולם, מרובים מן הכתובים המצביעים על היות האלוה גוף 
וגם אין "שערי התשובה" בעניין חידוש העולם נעולים בפנינו או נמנעים מאתנו 
אלא היינו יכולים לפרש כפי שעשׂינו לגבי שלילת ההגשמה. 
ואולי (אפילו) היה זה הרבה יותר קל והיתה לנו יכולת גדולה יותר לפרש את הכתובים ההם - ולהוכיח את קדמות העולם, 
כפי שפירשנו כתובים - ושללנו את היותו יתעלה גוף. 
אלא שתי סיבות גרמו לנו לא לעשׂות זאת ולא להאמין בזאת... (מורה נבוכים חלק ב' פרק כ"ה)

אלא שמסקנתו של הרמב"ם היא שאין (ולא יכולה להיות) הוכחה לכאן או לכאן, אם מדובר בויכוח פילוסופי - ונוח לו יותר לדבר על בריאה יש מאין.

עם התפתחות תנועת ההשכלה היו תגובות שונות לרעיונות אלו. רוב הרבנים החרדים העדיפו לדחות מכל וכל את עצם ההתבוננות ב"שאלה". המקבל את רעיונות האבולוציה הוגדר ככופר‏[6].

אחרים כמו מפרש המשניות תפארת ישראל וכן בימינו הרבי מליובביץ[דרוש מקור] רשמו שהתיאוריות החדשות דווקא "מסתדרות" עם הכתובים על פי המדרשים.

מהצד השני, מובילי תנועת ההשכלה העדיפו לראות את סיפורי הבריאה כמכלול סיפורי אגדתי חסר בסיס, אך כזה שהשפיע על העולם כולו - בעיקר דרך ערך השבת כיום מנוחה, וערכיו הסוציאליים‏[7]. אך באופן כללי קיבלו את הנחות מבקרי המקרא על ריבוד הטקסט עצמו, וכמובן ללא כל משמעות הסטורית או אפילו מוסרית כשלעצמו. אמנם בראשית ימיה של האקדמיה הישראלית יצאו חוקרים כמו משה דוד קאסוטו להגנת הכתובים כבעלי משמעות עמוקה יותר, מתוך ראיית המבנה הטיפולוגי מספרי וכן לגבי הליריות והצורה בה הטקסט המובנה, המורה על מחוייבות האדם למוסריות, לקשב אל העולם, ולצניעות בפני האל‏[8].

[עריכה] תפיסות עדכניות

בימינו, רבים מהרבנים החרדים מתעלמים לחלוטין מן הגישות המדעיות ורואים את עצם ההתעסקות בשאלה זו ככפירה. אך מזה כעשר שנים ישנה התעוררות של בריאתנות בישראל. ראשון הרבנים שעסק בתחום היה הרופא והרב מרדכי הלפרין במאמרו חוקי אבולוציה ויהדות בכתב העת אסיא‏[9]. מאמר זה מדגיש את הממצא וההוכחה הניסויית כמושג יהודי עתיק, ואת היותם של רעיונות ההתפתחות הטבעית תיאוריה.

בעקבות מאמר זה, ואחרים דומים החלה באחרונה תכתובת רבה בנושא, מתוך עמדה בריאתנית. הרב רפאל חג'בי כתב "המאמינים בתיאורית קוף-אדם קבעו לעצמם כי מוצאם הוא מן הקוף"‏[10]. בארגון הידברות מרבים להתייחס לנושא, בתפיסה בריאתנית - ותוך הפנייה לספרות הבריאתנות הנוצרית. הרב זמיר כהן מרבה לדבר נגד האבולוציה, תוך חשד מתמיד בממצאים הקדומים, אך קבלת חלקם והסברם כעולמות קדומים, כפי שמופיע בקבלה ובמדרשים‏[11]. ישנם גם מדענים דתיים, בעיקר מאוניברסיטת בר-אילן או מכון לב המביעים את דעתם נגד גישות של התפתחות טבעית בעולם החי‏[12].

הרב אמנון יצחק מרבה להופיע אף הוא ולהתלוצץ על ממצאי הארכיאולוגיה וחוקרי ההתפתחות‏[13].

בין אישים דתיים לאומיים פרופסור נתן אביעזר יצא עם ספר המסביר את פרשת הבריאה מנקודת ראות בריאתנית‏[14].

עם פיטוריו של ד"ר גבי אביטל ממשרת מדען ראשי במשרד החינוך, בעקבות התבטאות ש'יש להציג גם דעות אחרות' בלימודי המדע, קמה גם תגובת נגד של רבנים מתחום הדתי לאומי, שטענו כי הבריאתנות היא יותר תפיסה נוצרית מאשר יהודית‏[15].

ועדיין חילונים רבים וארגונים חילונים רואים הצדקה מרכזית לנטישת הדת, ולניגוחה באמצעות השכנוע שתיאוריה זו היא הקבילה והפשוטה ביותר לאור הממצאים‏[16].

[עריכה] השפעת הכתובים על המדע

באופן פרדוקסלי, ניתן לראות שגילויים מדעיים רבים במדע - שהם בניגוד לפשוטם של כתובים, הגיעו בעקבות עיסוק בפרשת הבריאה המקראית.

אלברט איינשטיין טען תמיד שחיפושו אחר "מקור האטום" או "פיצוח האטומים השונים" - הינו תוצר של אמונה שביסוד המציאות בעולם ישנו משהו אחד ומאחד. הוא ייחס זאת למוצאו היהודי. בתיאוריית המפץ הגדול, הגה אלכסנדר פרידמן גם הוא על בסיס הסיפור המקראי. כך גם התלהבותו של ארנו פנזיאס הפליט היהודי גרמני מהאפשרות שהפרעות הקרינה שגילו במעבדות בל קשורה במפץ הגדול - ופרסומה של התיאוריה בעקבות כך.

לאמונה בכח החיים על פי הפסוק "ויפח באפיו רוח חיים" היתה השפעה הפוכה. עם פיתוח המיקרוסקופ וגילויים של תאי העצב התפתח ויכוח האם יש סינפסה כלומר מרווח בין קצהו של שורש עצבי (גנגליון) לתחילתו של התא הבא. מצדדי ה'חיים' התלהבו מגילוי המרווח, המוכיח שישנם רכיבים על טבעיים ובלתי מוסברים, בעוד מתנגדי "כוח החיים" - האתאסטים, טענו שאין מרווח וזוהי שגיאה תצפיתית. כלומר, מתוך שגיאת הבנה, הנושא קיבל דגש באופן הסטורי, ובסופו של דבר נחקר לעומק, דווקא משום כך.

[עריכה] בריאתנות כיום

מתוך תצוגה במוזיאון הבריאה שבקנטאקי, ארצות הברית. בלוח נטען, בניגוד לממצאי המדע, כי כל הדינוזאורים היו צמחוניים, וזאת על סמך פסוק ל', פרק א' בספר בראשית.

מכון דיסקברי, ארגון המנסה לקדם את הוראת הבריאתנות והתכנון התבוני בכיתות המדע בבתי הספר התיכונים בארצות הברית, אסף מאז 2001 חתימות של מעל 600 מדענים באמצעות עצומה שכותרתה "מחלוקת מדעית עם דרוויניזם", על מנת להראות כי ישנם מדענים אשר מתנגדים למה שהם הגדירו כ"אבולוציה דרווינית". עם זאת, ההצהרה עליה חתמו המדענים לא טענה לחוסר אמונה מוחלט באבולוציה, אלא הביעה ספק לגבי היכולת של "מוטציות אקראיות וברירה טבעית להסביר את מורכבות החיים". בנוסף, מספר החתימות של מדענים אשר תחום המומחיות שלהם היה ביולוגיה או תחומים קרובים עמד על 80 בלבד‏[17]. מספר עצומות-נגד נוצרו בתגובה, וביניהן עצומה שכותרתה "תמיכה מדעית בדרוויניזם", אשר אספה מעל 7,000 חתימות של מדענים מכל התחומים - בארבעה ימים בלבד, ו"פרויקט סטיב", עצומה של ארגון NCSE אשר אספה 1219 (נכון ל-30 באפריל 2012) חתימות של מדענים התומכים באבולוציה וששמם הוא נגזרת של השם "סטיב".

הבריאתנות דומיננטית בעיקר בארצות הברית. האפיפיור הביע נכונות לקבל את רעיון האבולוציה, ועל כן בארצות קתוליות העניין בה מועט. האפיפיור הדגיש עם זאת שבשלב המעבר בין קוף לאדם הייתה התערבות אלוהית שיוצרת "נתק אונטולוגי" בין שני המינים. שיטתו של האפיפיור משייכת אותו לגישות הבריאתניות המתונות ביותר, ואלו אינן מתקשות לשלב את פירושן למקרא עם מסקנות המדע.

גם באסלאם עולים רעיונות בריאתניים, ובדרך כלל תורת האבולציה מגונה, אך נראה שהעניין בנושא במדינות ערב הוא מועט ביחס למערב. התעניינות רבה יותר קיימת בארצות כמלזיה ואינדונזיה.

[עריכה] הוויכוח על הבריאתנות בחינוך הציבורי

ההשלכה החשובה ביותר של פולמוס הבריאתנות בארצות הברית היא על הכנסת לימודי האבולוציה והבריאתנות לתוכנית הלימוד בחינוך הציבורי.

ב-1925 היה החוק האוסר הוראת אבולוציה תקף ב-15 מדינות. המורה ג'ון סקופס הפר את האיסור בטנסי וכתוצאה הועמד לדין במה שזכה לכינוי "משפט הקופים". סקופס זוכה, אך ההחלטה נהפכה בערעור ולבסוף בוטל התיק מסיבות טכניות. החוק נשאר עומד על תוקפו עד שבוטל בטנסי ב-1967. ב-1987 קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית כי הבריאתנות היא אמונה דתית וככזו אין ללמדה בבתי ספר ציבוריים, לאור התיקון הראשון לחוקה המצווה על הפרדת דת ממדינה.

כיום יש קריאה מחודשת להכנסת רעיון ה"תכנון תבוני" (Intelligent design) לבתי הספר, וזו נתקלת בהתנגדות נחרצת בחוגים מדעיים וגם של חלק מהמורים למדעים הנתונים ללחץ מועצות מנהלים של בתי ספר ללמד את החלופה הבריאתנית בשיעורי המדע.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

אתרי בריאתנות מובילים (באנגלית)

  • Answers in genesis "תשובות בספר בראשית"
  • True origin "המוצא האמיתי" - אתר תגובה לאתר talk.origins (אחד מאתרי האבולוציה הפופולריים)
  • Institute for creation research המכון לחקר הבריאה
  • Creation wiki אתר בסגנון ויקיפדיה לענייני בריאתנות
  • דף קישורים למעלה מ-500 קישורים למאמרים מקוונים התומכים במודלים של בריאה בפורמט של התנ"ך. ממוינים על פי נושאים.

מאמרים מקוונים (בעברית)

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ פעמיים בפרשת בראשית, במפורש לפחות שלש פעמים בתהלים, וכן בספר איוב
  2. ^ נתגלה עוד בתקופת המשנה, וקיבל התייחסות בכמה מקורות. ר' בעניין זה הקדמת הרמב"ם בפירושו למשניות (ש"ס וילנא, ברכות, עמ' ג' בתוספות)
  3. ^ ר' למשל ספר מאוחר יותר: 1=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32348&st=&pgnum=1&hilite= מעשה בראשית] באתר ספרים עברים, אליהו מרדכי וולקובסקי (1935 ה'תרצ"ה)
  4. ^ בעניין זה ר' מעשה בראשית - מבט חוזר מאמרו של פרופ' שלום רוזנברג באתר מעריב
  5. ^ דברים דומים נרשמו בשמו בספרו "אורות הקדש" חלק ג'.
  6. ^ לדוג' הרב אלחנן וסרמן כתב ב"רשע מהו אומר": "אפיקורסים האומרים כי אבותיהם קופים"
  7. ^ לדוג' משה מנדלסון, ביאור לפרשת בראשית
  8. ^ פרוש על ספר בראשית. משה דוד קאסוטו, הוצאת מגנס. הקדמה, ופרק ראשון מתוך "סדר בראשית"
  9. ^ חוקי אבולוציה ויהדות, מאמר בכתב העת אסיא (התשס"א) - מאתר דעת
  10. ^ התפתחות בצלם אלהים מאמרו של הרב רפאל חג'בי על פרשת בראשית
  11. ^ התנגדות לדרך הצגת ההתנגדות לאבולוציה בויקיפדיה באתר הידברות. [ על אבולוציה וקבלה] סרטון של הרב זמיר כהן
  12. ^ סרטון נגד אבולוציה של פרופסורים מאוניברסטית בר-אילן, באתר 'הדוס'
  13. ^ לדוג' סרטון על אבולוציה וקופים מפי הרב אמנון יצחק
  14. ^ בראשית ברא - על בריאת העולם נתן אביעזר
  15. ^ קוף אחרי בן אדם - על אבולוציה ויהדות (חיים נבון באתר מעריב
  16. ^ דוגמא לויכוח בין דתיה לבין חילוני המנסה לשכנע אותה באתר חופש
  17. ^ Kenneth Chang,‏ Few Biologists but Many Evangelicals Sign Anti-Evolution Petition, באתר הניו יורק טיימס, 21 בפברואר 2006

מקור: http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בריאתנות&oldid=12458154
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא