קרפ (להקה)

**קרפ**
מוקד פעילות	ראשון לציון, ישראל
תקופת הפעילות	1986–2004 (כ־18 שנים)
סוגה	רוק
חברת תקליטים	NMC, פוך
חברים
	אסף לוי - שירה וגיטרה; לידור לוי - שירה ובס; אורן ג'ורנו - שירה ותופים
חברים לשעבר
	קובי נחום - שירה

קְרָפ (באנגלית: Crap - שטויות) הייתה להקת רוק ישראלית. בין השאר התפרסמה בזכות גילם הצעיר של חבריה (22-20), אלבום הבכורה שלה "לא למכירה" ופרישת סולן הלהקה לאחר צאתו.

פעילות הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה הוקמה ב-1986 בשם "ברבריה מסחרה" על ידי חברים שגדלו בראשון לציון: קובי נחום הסולן, אסף לוי הגיטריסט, אחיו לידור הבאסיסט ואורן ג'ורנו המתופף. "ברבריה מסחרה" הקליטה סקיצות אשר לא יצאו לאור והתפרקה ב-1987. כל אחד מחבריה פנה לדרכו. נחום גם עסק בבמאות (ב-1994 ביים קליפ בהשתתפות השחקן אביב אל-בחר לשיר "מול חלון" של היוצר אלון ולדז'י).

ב-1996 חיפש מוטי שהרבני, איש הלייבל "פוך", להקות צעירות כדי להחתים אותם בחברה. לשם כך הוקמה "ברבריה מסחרה" מחדש תחת השם "קְרָפ" (תעתיק של המילה האנגלית "Crap" שפירושה שטויות; רבים עדיין טועים לחשוב ששמה הוא קְרֶפ - שזהו אחד השמות הלועזיים לחביתית), ושלחה לשהרבני קלטת עם שלוש סקיצות (שבה השתתפה קלידנית ששמה לא פורסם), שהובילה לחתימת חוזה מסחרי עם הלייבל NMC וחוזה הפצה עם הלייבל "פוך".

תוך כדי החזרות החלו להיווצר לחנים חדשים ולאחר מכן גם מילים לאותם לחנים. התוצאה הולידה את אלבום הבכורה שנשא את השם המשעשע "לא למכירה". האלבום, הזכור בזכות עטיפתו (שעליה מצויר ליצן שהופיע גם על עטיפת תקליטי השדרים שנשלחו לרדיו בצבעים שונים פרט לשיר "שחררו את דודו"), כלל 17 שירי רוק (3 מתוכם באנגלית), רובם רועשים ועמוסים בדיסטורשן וחלקם מלודיים. את רובם כתבו קובי נחום ואסף לוי והלחינו כל חברי הלהקה. בין השירים הבולטים היו "המספר האחרון", "אזעקת שוא", "Never Rain", "גלימה ירוקה", "הכתר", "סודות", "טוב לי ככה" ושיר הנושא, אך דווקא הם (ובמיוחד שיר הנושא, שהיה השיר הראשון שהלהקה הקליטה) הושמו בצילו של השיר "שחררו את דודו" שארך כ-30 דקות. השיר החריף קורא לשחרר את "מלך הגרפיטי" הירושלמי דודו ברזני, שנידון ל-25 שנות מאסר במצרים לאחר שנתפס בטאבה כשבידו קילו חשיש. החל מדקה 3:30 ועד תום 30 הדקות של השיר נשמעת הקריאה "שחררו את דודו!". שהרבני, שכלל בחוברת המילים מאמר שכתב בזכותו של ברזני, נהג מדי פעם להוציא באותה תקופה את השיר על גבי סינגל עם תמונתו של ברזני, תוך כדי קיצוץ 27 הדקות שלאורכן חוזרת על עצמה הקריאה "שחררו את דודו!".

שבועיים לפני שיצא האלבום פרש נחום מהלהקה בגלל סכסוך "מקצועי", להגדרתו, בינו לבין שהרבני. שלושת חברי הלהקה לקחו על עצמם את תפקיד השירה ואף ערכו הופעה מוצלחת בפסטיבל צמח.

ב-2004 חזרה הלהקה והוציאה שיר חדש, "ווי הו". השיר בעל שתי המילים בלבד ("ווי הו") זכה להצלחה מתונה וכך גם הבאים אחריו, "כל כך יפה" ו"מישו מישו בא". לאחר מכן יצא האלבום המלא, "22". אלבום זה, בניגוד לקודמו, לא יצא בחברת תקליטים מסחרית והופץ דרך "פוך" בלבד. האלבום כלל 12 שירים שאת רובם כתב אסף לוי. בין השירים הבולטים באלבום פרט לסינגלים היו "צעקות", "בואי", "הכתר 2" (המשך לשיר "הכתר" שגם אותו כתב קובי נחום) ו"זבובים", שכתב המשורר חגי הופר.

לאחר יציאת האלבום, שהצלחתו לא השתוותה לזו של "לא למכירה", הלהקה התפרקה.