יהודית מצקל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מידע מפרט על יהודית מצקל
(אין הבדלים)

גרסה מ־18:54, 9 בפברואר 2012

יהודית מצקל (ילידת בוקרשט, רומניה, 1951), היא אומנית, צלמת ואוצרת ישראלית. חיה ויוצרת בכפר אהרון, נס-ציונה.

ביוגראפיה

בשנת 1971 התקבלה למכון לאמנות בבת-ים, ושם התמחתה בציור ורישום. במכון למדה תחת אבא פניכל, אליהו גת, צבי שור, אבינועם קוסובסקי, חיים רוזנטל, אלי סיני ואחרים. בין השנים 1974-1981 מצקל למדה באוניברסיטת תל-אביב, הפקולטה לאמנויות, החוג לתיאטרון, עם התמחות במסלול עיצוב במה והחוג לתולדות האמנות. בשנים 1995-1998 היא למדה במדרשה לאמנות, המחלקה לצילום, בית ברל, בכפר סבא. מתחילת שנות ה-90 יהודת מצקל פועלת הן כאוצרת והן כאומנית, ויצירותיה התפרסמו במגוון מוזיאונים וגלריות ברחבי ישראל. בנוסף לעבודתה כאומנית, מצקל גם מרצה במסגרת קורסי אוצרות במרכז שורשים בתל-אביב, ובבית הספר לאמנות קמרה אובסקורה, תל-אביב. כמו כן היא גם כותבת במגזין הצילום קונטקט. בנוגע למקורות ההשראה שלה, מצקל מספרת:

"שני אמנים אמריקנים השפיעו ומשפיעים ביצירתם עליי: הראשונה היא סאלי מאן, שאני מעריצה את העקשנות שלה לגבי הנושאים שהיא בוחרת להתמודד עמם, כמו הגבול הדק בין החיים ובין האמנות. האמן השני הוא רוברט פולידורי. אחד הפרויקטים החשובים בעיניי שיצר הוא 'צ'רנוביל - zones of exclusion' - פרויקט הצילום מהעיר הנטושה ומלאת הקרינה הזו הוא מסמך פוליטי וחברתי מן המעלה העליונה. הוא מוכיח לכולנו מה יכול לקרות ומה הן תוצאותיו של אסון גרעיני, בלי לוותר על הערכים האמנותיים".

[1]29.1.2008

תערוכות יחיד נבחרות

  • 2010 - "מחזיק מפתחות", גלריה D&A, גלריה שיתופית לצילום, תל-אביב. אוצר: ניר הרמט.
  • 2009 - "DUNAM", שגרירות רומניה, מרכז התרבות, בית אמות המשפט, תל-אביב.
  • 2009 - "על יד הבית". תערוכה משותפת עם רות לוז, גלריה נלי אמן, תל-אביב.
  • 2008 - "סופים והתחלות", הגלריה של בית יד לבנים, רחובות. אוצרת: דניאלה שלו.
  • 2008 - "הצעקה הראשונה", סדנאות האמנים, תל-אביב. אוצרת :ד"ר ורד גני זפרן.
  • 2006 - "חצי דונם", בית האמנים ע"ש זריצקי, תל-אביב. אוצר: אמון יריב.
  • 2005 - "עץ הדעת", אוצרת: גליה בר- אור, המשכן לאמנות עין–חרוד.
  • 2005 - "שטח פרטי", גלריה טובה אוסמן, תל-אביב.
  • 2004 - "עץ הדעת", מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית.
  • 2003 - "שטח פרטי", אוצר: מאיר אהרונסון. המוזיאון לאמנות ישראלית רמת–גן.
  • 2002 - "בלא כותרת", הגלריה לאמנות עכשווית נס- ציונה.
  • 2001 - "דברים בוטים שלא הוצגו", הגלריה של מכללת ויצ"ו, חיפה. אוצרת: תמר סצמסנסקי.
  • 2001 - "ארבע X ארבע", מוזיאון ערד.
  • 2001 - "ארבע X ארבע" , מוזיאון אשדוד ע"ש קורין ממן ומוזיאון השפלה בכפר מנחם.
  • 2000 - "חצאית בדרך" – שלוש שנים עם גבעתי, גלריית המגדל, מוזיאון ארץ ישראל, אוצר: אברהם אילת.
  • 2000 - "עמוק" , הגלריה לאמנות קיבוץ כברי. אוצרת: דרורה דקל.
  • 1999 - "הפרדס הערום", מוזיאון ארץ ישראל בשיתוף עם הגלריה העירונית, רחובות והמשכן לאמנות ראשון לציון. אוצרת: עדה נעמני.
  • 1999 - "נולד מת". המוזיאון לאמנות ישראלית רמת–גן. אוצר: מאיר אהרונסון.
  • 1998 - "אמא של חייל", מוזיאון ינקו דאדא, עין – הוד. אוצרת: רעיה זומר.
  • 1995 - "אלוהים לא סופר את דמעות הנשים". קדמת עדן, גלריה לאמנות עכשווית, תל-אביב.
  • 1992 - "חומר–סביבה". הסטודיו בבורכוב, גלריה לאמנות הצילום, תל-אביב. אוצר: רועי קופר.
  • 1990 - "הבית בנס-ציונה". הגלריה לאמנות של עמליה ארבל, ראשון לציון.

מלגות ופרסים

  • 2002 - מלגת שהייה במרכז אמנות בסיטה, פריס, צרפת. מטעם שר התרבות המדע והספורט

בבליוגרפיה

  • גדעון עפרת, אמנות מינורית – אמנות ישראלית בשחר שנות האלפיים, ירושלים: אמנות ישראל, 2010 (עמ' 128).
  • "תיק עבודות: תשע יוצרות", תיאוריה וביקורת 25, מכון ואן ליר, 2004.
  • ערן אקרמן, "שטח פרטי", קונטקט 65, 2003.
  • ד"ר תמר אלאור, "תנאים של אהבה: עבודת האימהות מסביב למחנה", תיאוריה וביקורת 19, מכון ואן ליר, 2001.
  • איטו אבירם, יחידת סגולה – איתי לגבעתי, הוצאת משרד הביטחון הוצאה לאור, 1999.
  • טרמינל 18, רחל סוקרמן, 2002.
  • נגה גליון חורף, 2004.
  • "פרוייקט מיוחד לסטודיו", סטודיו 128, 2002.
  • רונה סלע, "מאה שנות בדידות", סטודיו 124, גיא רז, 2001.
  • ד"ר צביה ולדן, "רוח אחרת", במה לחינוך חברה ותרבות 6.
  • "הפרדס הערום", אדריכלות ישראלית 37.
  • יהודית מצקל, "קזחסטן", טבע הדברים: החברה לחקר האדם והסובב בע"מ 14, 1995

קישורים חיצוניים

ביקורות תערוכה

הערות שוליים