לדלג לתוכן

סמיוטיקה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: להימנע;
שורה 27: שורה 27:
אחרים, כמו החוקר הצרפתי [[רולאן בארת]], ו[[מרקסיזם|מרקסיסטים]] רבים, משתמשים בשיטות סמיוטיות כמכשיר לביקורת פוליטית וחברתית. מוצרי [[תרבות הפופ]] נעשו למטרות שכיחות לגישה הסמיוטית. בארת, למשל, פרסם מחקרים רבים המנתחים פרסומות, סדרות טלוויזיה, משחקי ילדים וכדומה. מחקרים אלה התפרסמו גם בעברית בספר "''מיתולוגיות''".
אחרים, כמו החוקר הצרפתי [[רולאן בארת]], ו[[מרקסיזם|מרקסיסטים]] רבים, משתמשים בשיטות סמיוטיות כמכשיר לביקורת פוליטית וחברתית. מוצרי [[תרבות הפופ]] נעשו למטרות שכיחות לגישה הסמיוטית. בארת, למשל, פרסם מחקרים רבים המנתחים פרסומות, סדרות טלוויזיה, משחקי ילדים וכדומה. מחקרים אלה התפרסמו גם בעברית בספר "''מיתולוגיות''".


==סמיוטיקה ו[[תורת המערכות המרוכבות]]==
'''סמיוטיקה בחינוך'''


Semiotics in education הינו תחום אשר התפתח מאוד בעולם החל מסוף המאה ה-20 ועד היום . בארה"ב, באוסטרליה, , באנגליה, בצרפת, בגרמניה, באיטליה, בספרד, בפינלנד, בדרום אמריקה וכו' קמו מגמות בבתי ספר לחינוך ובאוניברסיטאות, וכמו כן הוקמו קבוצות ומכוני מחקר.
החל משנות ה-80 של [[המאה ה-20]], לצד התפתחותה של היכולת לבצע [[סימולציות חישוביות]], התפתח ענף מתמטי הקרוי [[תורת המערכות המרוכבות]] (Complex Systems Theory) המבקש להסביר באמצעים חישוביים, את ה[[דינמיקה (מכניקה)|דינמיקה]] של תהליכים מורכבים ביותר, בתחום [[מדעי הטבע]] בעיקר ([[אסטרופיזיקה]], [[תרמודינמיקה]], [[אקולוגיה]] ועוד), אך גם בתחום [[מדעי החברה]]. כחלק ממחקר זה זוהה תהליך פשוט למדי שהחוקרים מכנים אותו "[[סמיוזה פתוחה]]" (Open-Ended Semiosis). מהמחקר עולה כי סמיוזה פתוחה היא אחד מהתהליכים הבסיסיים המתרחשים בכל מערכת שבה יצורים חיים מקיימים ביניהם אינטראקציה, ושניתן להסביר באמצעותה את האופן שבו נוצר שיתוף פעולה כתוצאה מאינטראקציות אלה. בהתאם למודל שפותח על-פי ממצאים אלה (בין היתר על ידי נורמן ל' ג'ונסון מ[[מעבדות לוס-אלאמוס]] של ממשלת [[ארצות הברית]]), משמעות מוענקת לפרטי מידע (או סמלים במשמעותם הסמיוטית הרחבה), על ידי תהליך [[איטרציה|איטרטיבי]] של יצירת רשת של קשרים ביניהם ומציאת מסלולים אופטימליים ברשת זו. מודל זה מאפשר לבסס את הסמיוזה כגורם המרכזי ביצירתה של "אינטֶליגנציה סימביוטית" המבוססת על סוג של שיתוף פעולה בתוך קבוצה של פרטים, שמאפשר פתרון של בעיות מורכבות ביותר ביחס ליכולתם האינדיבדואלית של הפרטים בקבוצה. המחקר בתחום זה שופך אור על האופן שבו פועלות חברות של בעלי חיים בביצוע של משימות מורכבות (למשל, נדידת הציפורים), ואף על דרכי הפעולה של ארגונים אנושיים.
יישומיי סמיוטיקה בחינוך בודקים תרומתם של המודלים הסמיוטיים, ובמיוחד תרומתו של המודל הסמיוטי של הפילוסוף האמריקאי צ'רלס סנדרס פירס ( 1839 – 1914) לסוגיות חינוך והוראה.
J.L. Lemke מאוניברסיטת שיקגו עוסק בניתוחי מולטימדיה ומשחקי מחשב וכן בניתוחים סמיוטיים בחינוך למדע.
http://www-personal.umich.edu/~jaylemke/
.
R. Benazet הצרפתי בנה מודל הערכה למולטימדיה חינוכיים המתבסס על המודל הסמיוטי של צ'רלס סנדרס פירס.
http://patrick-benazet.chez-alice.fr/
.
Cunningham Donald Smith Howard ואחרים פעילים בארה"ב .
Cunningham Donald עוסק באספקטים סמיוטיים בפדגוגיה, בסמיוטיקה קוגניטיבית ובבדיקת המודל של צ'רלס סנדרס פירס בסוגיות חינוכיות..
http://mypage.iu.edu/~cunningh/

בצרפת, עסקו בשנות ה-70-80 ביישומי המודל הסמיוטי של גרימס ( (L ecole de Paris. קבוצת פרפיניאן וחבריה, ,G. Deledalle Marty R. עסקו בהפצת המודל האמריקאי של Peirce ויישומו בסוגיות חינוכיות. R. Benazet תלמידו של Marty, בנה מודל הערכה למולטימדיה חינוכיים המתבסס על המודל הסמיוטי של צ'רלס סנדרס פירס.
http://patrick-benazet.chez-alice.fr/
Nicole Everaert-Desmedt פעילה בבלגיה בנושאי חינוך ויישומי הסמיוטיקה של צ'רלס סנדרס פירס.

קיימים יישומי סמיוטיקה רבים בלימודי אמנות, בחינוך לתקשורת, ספרות, מוזיקה, מדעים. במיוחד בולט נושא החינוך המתמטי. קמו קבוצות רבות ונערכו כנסים בפינלנד, באוסטרליה, באנגליה בארה"ב בנושא תרומת הגישה הסמיוטית לחינוך המתמטי.
Paul Ernest בבריטניה פעיל בנושא זה.
http://www.education.ex.ac.uk/staff_details.php?user=PErnest

וקבוצת ,POME Philosophy of Mathematics Educationi אשר מקדישה מקום רב במחקר ביישומי הסמיוטיקה לחינוך המתמטי:
http://www.people.ex.ac.uk/PErnest/pome10/content.htm

כיוון של סמיוטיקה חברתית, Social Semiotics, פותח באנגליה ע"י Gunther Kress וכן ע"י Michael Halliday. זרם זה משפיע מאוד גם על המחקר בנושא החינוך המתמטי וכן החינוך הלשוני.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה מ־12:59, 15 באוקטובר 2007

סמיוטיקה היא חקר הסימנים או מערכות סימנים. מדע זה עוסק בכל מערכת סימנים, לא רק במלים (כסמנטיקה). ג'ון לוק הוא הראשון שטבע את המונח ב-1690 ב"an essay concerning human understanding".

השאלה העיקרית שבה עוסקת הסמיוטיקה היא מה שמכונה, "בעיית האבטיפוס" (the prototype problem), כלומר בשאלה כיצד אנו מזהים אובייקטים שונים כבעלי משמעות זהה ומדוע נראה כי למרות יכולתנו לעשות זאת, אנו זקוקים תמיד גם לאב טיפוס המייצג את המשמעות הזו. כדי להבין את הבעיה, נסו לדמיין שולחן. סביר להניח שרובכם ראיתם בדמיונכם לוח עץ מרובע עם ארבע רגליים. למרות זאת לא תתקשו לזהות שולחנות בעלי צורה שונה ומשונה, או בעלי מספר כלשהו של רגליים, כשולחנות. השאלה היא אם כן, מה הופך את השולחן לבעל משמעות "שולחנית", ומדוע למרות יכולתינו להעניק משמעות כזו לעצמים שונים ומשונים, רובנו יתארו "סתם שולחן" כאותו אב טיפוס.


ההיסטוריה של הסמיוטיקה

צ'ארלס פירס (1839 - 1914), ממכונני האסכולה הפרגמטית בפילוסופיה, יסד את הסמיוטיקה כתחום מחקר. צורה זו של סמיוטיקה מבוססת על התפיסה כי סימנים מורכבים מיחס משולש בין אובייקט, ייצוגו ומפרש הסימן.

פרדינן דה סוסיר (1857 - 1913), "אבי" הבלשנות המודרנית, יצר, בערך באותו זמן כפירס, מחקר לו הוא קרא "סמיולוגיה". סוסיר ביסס מושג של הסימן כבנוי משני אלמנטים, מסמן ומסומן,וקבע ששני אלו מקיימים ביניהם קשר שרירותי. יש דעה של חוקרים אחרים לפיה הקשר בין הסימן למסומן הוא טבעי ולא שרירותי. המחלוקות סביב שאלה זאת היא המחלוקת סביב טבע או הסכמה בלשון. אומברטו אקו גרם לקהל רחב להיוודע לסמיוטיקה על ידי פרסומיו השונים, שהמוכר בהם הוא "a Theory Of Semiotics". אקו הכיר במפורש בחשיבותו של פירס.

סמיוטיקה התפתחה כענף של הסטרוקטורליזם, ורבים מהחוקריה יצאו מאסכולה זו. עם זאת, מאז שנות השישים, כאשר הפוסט סטרוקטורליזם תפס מקום מרכזי בשיח האקדמי, הפכה הסמיוטיקה לכלי מרכזי בידיהם.

סמיוטיקה והבלשנות המבנית

הבלשנות המבנית מנסה לתאר את המערכת הלשונית כמערכת של מסמנים. ככזאת, העיסוק בצימוד של "ערך" למסמן לשוני נתון הוא אחד העיסוקים העיקריים במחקר המבני אודות הלשון. רוב הבלשנים המשתייכים לאסכולה המבנית, מקבלים כנקודת המוצא שלהם את הניגוד הלשוני, כפי שהוגדר על ידי סוסיר, כמקור להווצרותו של הערך הלשוני, תוך נסיון להימנע מהשימוש במונח "משמעות" שאינו מוגדר באופן ריגורוזי מספיק לטעמם ואי לכך מעורפל ולא מדעי דיו. הבלשן הדני לואי יילמסלאו (Hjelmslev) בספרו "Prolegomena to a theory of language", המשיך לפתח את הרעיונות הסוסריאניים בדבר מסמן ומסומן, תוך ביקורת הן עליהם והן על הבלשנות המבנית של תקופתו. לתורתו הסמיולוגית הוא קרא בשם "גלוסומטיקה", שם הגזור מהמילה היוונית ל"שפה".

סמיוטיקה חישובית

סמיוטיקה חישובית היא הניסיון להנדס את תהליך הסימון בצורה שניתנת למעקב. ניתן לתפוס סמיוטיקה חישובית כצורת חקירה של בינה מלאכותית וייצוג ידע, שמושרשת בתאוריית הסימנים.

סמיוטיקה רפואית

סמיוטיקה רפואית חוקרת את הצורה בה מפרשים חולים את הסימפטומים שלהם, ומעניקה חשיבות מיוחדת לדרך בה חולה מתאר כאב או סימפטומים אחרים, שפיזיולוג אינו יכול לחוות או למדוד ישירות.

סמיוטיקה ותורת הספרות

סמיוטיקה ספרותית מחילה את תורת הסימנים (וכן תורת התקשורת ותורת האינפורמציה) על פרשנות של יצירות ספרות. לעתים קרובות נוטים סמיוטיקאים ספרותיים להשתמש בכלים וטכניקות של "מדעים קשים", כמתמטיקה וניתוח ממוחשב של טקסטים, לביקורת ספרותית.

אחרים, כמו החוקר הצרפתי רולאן בארת, ומרקסיסטים רבים, משתמשים בשיטות סמיוטיות כמכשיר לביקורת פוליטית וחברתית. מוצרי תרבות הפופ נעשו למטרות שכיחות לגישה הסמיוטית. בארת, למשל, פרסם מחקרים רבים המנתחים פרסומות, סדרות טלוויזיה, משחקי ילדים וכדומה. מחקרים אלה התפרסמו גם בעברית בספר "מיתולוגיות".

סמיוטיקה בחינוך

Semiotics in education  הינו תחום אשר התפתח מאוד בעולם החל מסוף המאה ה-20 ועד היום .  בארה"ב, באוסטרליה, , באנגליה, בצרפת, בגרמניה, באיטליה, בספרד, בפינלנד, בדרום אמריקה  וכו' קמו מגמות בבתי ספר לחינוך ובאוניברסיטאות, וכמו כן הוקמו קבוצות ומכוני מחקר. 

יישומיי סמיוטיקה בחינוך בודקים תרומתם של המודלים הסמיוטיים, ובמיוחד תרומתו של המודל הסמיוטי של הפילוסוף האמריקאי צ'רלס סנדרס פירס ( 1839 – 1914) לסוגיות חינוך והוראה. J.L. Lemke מאוניברסיטת שיקגו עוסק בניתוחי מולטימדיה ומשחקי מחשב וכן בניתוחים סמיוטיים בחינוך למדע. http://www-personal.umich.edu/~jaylemke/ . R. Benazet הצרפתי בנה מודל הערכה למולטימדיה חינוכיים המתבסס על המודל הסמיוטי של צ'רלס סנדרס פירס. http://patrick-benazet.chez-alice.fr/ . Cunningham Donald Smith Howard ואחרים פעילים בארה"ב . Cunningham Donald עוסק באספקטים סמיוטיים בפדגוגיה, בסמיוטיקה קוגניטיבית ובבדיקת המודל של צ'רלס סנדרס פירס בסוגיות חינוכיות.. http://mypage.iu.edu/~cunningh/

בצרפת, עסקו בשנות ה-70-80 ביישומי המודל הסמיוטי של גרימס ( (L ecole de Paris. קבוצת פרפיניאן וחבריה, ,G. Deledalle Marty R. עסקו בהפצת המודל האמריקאי של Peirce ויישומו בסוגיות חינוכיות. R. Benazet תלמידו של Marty, בנה מודל הערכה למולטימדיה חינוכיים המתבסס על המודל הסמיוטי של צ'רלס סנדרס פירס. http://patrick-benazet.chez-alice.fr/ Nicole Everaert-Desmedt פעילה בבלגיה בנושאי חינוך ויישומי הסמיוטיקה של צ'רלס סנדרס פירס.

קיימים יישומי סמיוטיקה רבים בלימודי אמנות, בחינוך לתקשורת, ספרות, מוזיקה, מדעים. במיוחד בולט נושא החינוך המתמטי. קמו קבוצות רבות ונערכו כנסים בפינלנד, באוסטרליה, באנגליה בארה"ב בנושא תרומת הגישה הסמיוטית לחינוך המתמטי. Paul Ernest בבריטניה פעיל בנושא זה. http://www.education.ex.ac.uk/staff_details.php?user=PErnest

וקבוצת ,POME Philosophy of Mathematics Educationi אשר מקדישה מקום רב במחקר ביישומי הסמיוטיקה לחינוך המתמטי: http://www.people.ex.ac.uk/PErnest/pome10/content.htm

כיוון של סמיוטיקה חברתית, Social Semiotics, פותח באנגליה ע"י Gunther Kress וכן ע"י Michael Halliday. זרם זה משפיע מאוד גם על המחקר בנושא החינוך המתמטי וכן החינוך הלשוני.

לקריאה נוספת

  • רולאן בארת, מיתולוגיות, מצרפתית: עידו בסוק, הוצאת בבל 1998.
  • רולאן בארת, יסודות בסמיולוגיה, מצרפתית: אבנר להב, הוצאת רסלינג, 2006.
  • פרדינן דה סוסיר, קורס בבלשנות כללית. מצרפתית: אבנר להב (על פי המהדורה של שארל באיי ואלבר סשהיי, 1916). הוצאת רסלינג, תל אביב 2005.
  • Umberto Eco, Trattato di semiotica generale. Milano: Bompiani 1975.
  • Umberto Eco, A Theory of Semiotics. Bloomington: Indiana University Press 1976. ISBN 0-253-35955-4, ISBN 0-253-20217-5.
  • Louis Hjelmslev, Omkring sprogteoriens grundlaeggelse. Copenhagen 1943.
  • Louis Hjelmslev, Prolegomena to a Theory of Language. tr. by Francis J. Whitefield. Madison, Milwaukee & London: University of Wisconsin Press 1961.

קישורים חיצוניים