פרגמטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרגמטיקה היא ענף בבלשנות החוקר את הבנת השפה הטבעית, ועיקר עיסוקה הוא בהשפעת ההקשר על הבנת המשמעות. ההקשר במשמעות זו חייב לכלול אמצעים חוץ־לשוניים כמו סיבות חברתיות, סביבתיות ופסיכולוגיות.

מחלוקת על ההגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסורתית, תחום הפרגמטיקה מוגדר כעוסק במשמעות ביחס להקשר או לדוברים, במבנים שאינם משפיעים על תנאי אמת של משפט (בניגוד לסמנטיקה פורמלית שמבקשת להגדיר את המשמעות על פיהם), ובנושאים מסוימים כמו פעולות דיבור.

עם זאת, חוקרים מסוימים הפעילים בעשורים האחרונים, למשל מירה אריאל בספרה Defining Pragmatics[1], שוללים את זה, ומבקשים להגדיר את הפרגמטיקה אל מול הסמנטיקה (ואל מול יתר הדקדוק) באמצעות חלוקת עבודה של קוד לשוני מול היסק לא לשוני. על פי ניתוח זה, רוב התופעות הלשוניות שנופלות בהגדרה המסורתית למעשה מתחלקות בין הדקדוק לפרגמטיקה.

מחקר והשערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרגמטיקה מתעסקת בעיקר במבע המבטא את השימוש בלשון, ולא במשפט המייצג צורה מופשטת של השפה לצורכי ניתוח. הפרגמטיקה עוסקת בדרך כלל בהקשר של שיחה. בפרגמטיקה נערך בידול בין "משמעות המשפט" ל"כוונת הדובר". משמעות המשפט היא המשמעות המילולית של המשפט, בעוד שכוונת הדובר היא הרעיון, שאותו מנסה הדובר למסור.

לדוגמה, ניקח את המבע "אפשר לקבל את הקטשופ בבקשה?". משמעות המשפט הבסיסית היא שאלה, אך כשמתעמקים בכוונת הדובר, רואים שיש כאן מעין תפקיד של ציווי, שמשמעותו היא "תן את הקטשופ".

דוגמה נוספת יכולה להיות הדו־שיח הבא:

בעוד שניתן לפרש את המשפט של דובר ב' כהצעה ללכת לשוק לקנות מוצרי מזון, הכוונה היא ללכת לשוק הידוע במוכרי הפלאפל שלו ולקנות פלאפל.

ענפים רלוונטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרגמטיקה מנסה לקשר בין סימנים לפרשנותם, ואילו סמנטיקה מתמקדת בקשר הישיר בין מילה ופירושה (מסמן ומסומן), סינטקטיקה (או סינטקס) לעומת זאת בוחנת את הקשר בין המסמנים, המילים עצמן.

תחומים נוספים המשיקים לתחום הם הפסיכולינגויסטיקה והסוציולינגויסטיקה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mira Ariel, [1],Defining Pragmatics, Cambridge Press, 2010