אביבית

אביבית
	אביבית בינונית
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	צלפאים
משפחה:	מצליבים
סוג:	אביבית
שם מדעי
	.Draba Dill. ex L; ‏קנדול, 1821

אביבית (שם מדעי: Draba, שם קודם: Erophila) הוא סוג צמחים עשבוניים רב-שנתיים, לעתים נדירות חד-שנתיים, דו-שנתיים, ולעיתים נדירות מאוד בני שיח ממשפחת המצליבים. הסוג כולל 432 מינים מהם 5 מינים בישראל: שלושה בחרמון שמהווה את גבולם הדרומי, ושניים נוספים שמשרעת תפוצתם העולמית היא באזור הים תיכוני, אירו-סיבירית והאירנו-טורני (אזור בעל אופי ערבתי-יבשתי) וגדלים כמעט בכל מחוזות ישראל. שניים אלו, אביבית זעירה ואביבית בינונית, הם צמחים זעירים בגובה של 4 עד 10 ס"מ, עם פרחים לבנים שקוטרם כ-3 מ"מ. לעיתים הם גדלים בקבוצות צפופות המורכבות ממאות-אלפי פרחים זעירים, למשל ביער אודם במרומי צפון רמת הגולן.

מאז ומתמיד התגלו קשיים במיון של אביבית זעירה ואביבית בינונית. לדעת חוקרים מסוימים ראוי לכללם במין אחד, Draba verna, שכן ייתכן כי רוב ההבדלים ביניהם הם תוצאה של האבקה עצמית, הכלאה (hybridization), דיספלואידיות (disploidy) שהוא מצב גנטי שבו לתא יש מספר כרומוזומים שהוא לא בדיוק כפולה של מערך הפלואידי (המסומן ב-N). למשל למין זה 94... ,2N=14,16,24,28

הסוגים "Erophila" (אביבית) ודרבונית (Drabopsis) אוחדו עם הסוג Draba (דרבה)^[1]^[2]. לכן, מיני הסוג ששויכו לסוג דרבה יוצגו בערך זה עד להחלטתם הסופית של הבוטנאים הישראלים והאקדמיה העברית ללשון - מה השם יינתן להם.

מקור שמם נגזר משם ביוונית שפירושו "אוהב האביב".

מאפיינים

הסוג אביבית (דרבה) הוא סוג צמחים נמוכים, חד-שנתיים או בני שיח בישראל, בעוד שבעולם מרבית המינים בסוג זה הם רב-שנתיים.

הגבעולים נושאים פרחים בראשם והם נטולי חפים או עלים.

העלים ערוכים בשושנת, כלומר כל העלים מרוכזים בבסיס הצמח. העלים תמימים משוננים או בעלי אונות^[3].

לפרחים של מיני האביבית, ככל קרוביהם ממשפחת המצליבים, יש מבנה ייחודי ואחיד פחות או יותר, הכולל ארבעה עלי גביע, ארבעה עלי כותרת המסודרים בצורת צלב, שישה אבקנים מהם ארבעה ארוכים ושניים קצרים יותר. השחלה עילית המורכבת משני עלי שחלה מאוחים ושליות דופניות. המחיצה המדומה, שעוברת משליה אחת לחברתה, חוצה את השחלה לשתי מגורות. הצופנים (בלוטות קטנות המפרישות צוף) הם צופני מצעית טבעתיים. הם מצויים על פני המצעית בין בסיסי זירי האבקנים וסמוך לבסיסם של הזירים, בייחוד של זירי האבקנים הקצרים^[4]^[5].

הפרחים לבנים או צהובים, וזעירים, עם קוטר של 2 עד 3 מילימטרים לכל פרח. עלי הגביע של הפרחים זקופים הזוג הפנימי דמויי שק או אינם דמויי שק. עלי הכותרת לבנים או צהובים ולעיתים מפורצים עמוקות, כלומר כל עלה כותרת שסוע לשתי אונות, כך שהפרח נראה כבעל שמונה עלי כותרת, למרות שבפועל יש לו ארבעה עלי כותרת בלבד.

זירי האבקנים של הפרחים חסרי שיניים.

הפרי הוא תרמילון (בעבר כונה קציץ, siliqua) שאורכו גדול לכל היותר פי שניים מרוחבו ואינו עשוי שני פרקים. בעת הבשלתו הוא נפתח בשתי קשוות. הקשוות ישרות או קמורות. הפרי חלק פחות או יותר, דמוי ביצה או אליפסה או מוארך, כדורי או פחוס, או עשוי כעין שלפוחית או חרוט שאינו עולה באורכו על 7 מ"מ.

הזרעים מרובים או ספורים וערוכים בשני טורים בכל מגורה. הם כפופי עובר וחסרים אנדוספרם.

מיני הבר בישראל

בסוג אביבית (דרבה) יש 432 מינים, מהם 5 מינים גדלים בישראל: שלושה רק בחרמון ושניים כמעט בכל הארץ. שלושת המינים הגדלים רק בחרמון נחלקים באופן הבא. שני בני השיח - דרבה מחודדת ודרבה משולחפת - נדירים וגדלים רק בחרמון ובהרי מול-הלבנון. החד-שנתי - דרבה אביבית - נדיר בחרמון, אבל תפוצתו העולמית רחבה יותר. השניים הנוספים הם אביבית בינונית ואביבית זעירה, שניהם חד-שנתיים וגדלים כמעט בכל ישראל.

אביבית בינונית

אֲבִיבִית בֵּינוֹנִית (שם מדעי: Draba verna או praecox Draba, שם קודם: Erophila praecox) - היא צמח עשבוני חד-שנתי מצוי. השערות פשוטות או דו-קרניות. העלים דמויי ביצה-יתד, לעיתים רחוקות אליפטיים, תמימים או בעלי שיניים בודדות. הפרי רקוע, מוארך, קוטרו 5 עד 8 מ״מ. אורך הזרעים עד 0.5 מ"מ ומספרם בכל מגורה 10 עד 20^[3].

אביבית זעירה

אֲבִיבִית זְעִירָה (שם מדעי: Draba minima, שם קודם: Erophila minima) היא צמח עשבוני חד-שנתי מצוי זקוף וזעיר שגובהו נע בין 2 ל-8 ס"מ. הגבעול חסר עלים, מסתעף מבסיסו בלבד. העלים ערוכים בשושנת, כלומר כל העלים מרוכזים בבסיס הצמח. העלים סרגליים, מוארכים וצרים או אליפטיים, אורכם 1 עד 2 ס"מ, משוננים עמוקות או תמימים, חסרי פטוטרת. הפרי דמוי ביצה, קשוותיו קמורות, אורכו 3 עד 5 מ״מ. אורך הזרעים עד מ"מ אחד (0.50 עד 1 מ"מ) ומספרם עד 8 בכל מגורה^[5]. הוא נושא פרחים לבנים זעירים ופורח באמצע החורף. חנטת הפירות מתרחשת מייד לאחר הפריחה. צמח זה נפוץ מאוד בחבל הים-תיכוני וגדל בעיקר בסדקי סלעים ובפיסות קרקע רדודות ובכתמים בני אלפי פרחים צפופים יחד.

דרבה אביבית

דְּרַבָּה אֲבִיבִית או דרבונית אביבית (שם מדעי: Draba nuda, שם קודם: Drabopsis nuda) - היא צמח עשבוני חד-שנתי או דו-שנתי שעיר, השערות פשוטות או מסועפות, גובהם עד 5 עד 15 ס״מ. העלים מרוכזים בבסיס הצמח, והם תמימים או משוננים מעט, בעלי שערות כוכביות. הגבעול נטול עלים ונושא פרחים בראשו. אורך הפרחים הזעירים קוטרם 2 עד 4 מ״מ, צבע הכותרת צהוב חיוור. האבקנים חסרים תוספת בבסיסם. הפרי תרמיל מוארך וישר, פחוס מעט, בעל טור זרעים אחד, צמוד לגבעול, אורכו כ-3 ס״מ ורחבו 1 עד 1.5 ס"מ^[3]. דרבה אביבית נדירה מאוד וגדלה רק בחרמון, רום 1,200 עד 1,900 מ׳. החרמון המהווה את גבולה הדרומי ביותר במזרח הים התיכון^[6]. הפריחה מסוף מרץ ועד תחילת מאי ועיקרה באמצע אפריל.

דרבה מחודדת

דְּרַבָּה מְחֻדֶּדֶת (שם מדעי: Draba antilibanotica, שם קודם: Draba oxycarpa) - בן שיח נדיר, שיוצר לעתים קרובות כרים ננסיים במדרונות סחופי רוח בחגורה העליונה של החרמון, ברום 1,950 עד 2,800 מ׳^[6]. העלים פשוטים וערוכים בדורים צפופים ומכוסים זיפים. השערות פשוטות או מסועפות. עלי הכותרת צהובים האבקנים חסרים תוספת בבסיסם. הפרי תרמיל דמוי חרוט או פגיון, מוצר בראשו, אורך החוד עולה על 2 מ״מ^[5]. הזרעים ערוכים בשני שורות בכל מגורה. העלים מכוסים זיפים. הפריחה מאי עד יוני.

דרבה משולחפת

דְּרַבָּה מְשֻׁלְחֶפֶת (שם מדעי: Draba vesicaria) - בן שיח זעיר, גובהו 3 ס"מ, שיוצר לעתים קרובות כרים ננסיים בסדקי סלעים במדרונות סחופי רוח בחרמון בגובה 1,250 עד 2800 מ' ובהרי מול-הלבנון. העלים ערוכים בדורים צפופים ומכוסים שערות רכות. השערות פשוטות או מסועפות. עמוד הפריחה קצר, חסר עלים, יוצא מבין העלים ונושא פרחים צהובים בגודל כס"מ אחד. האבקנים חסרים תוספת בבסיסם. הפרי תרמיל נפוח, דמוי שלחופית, אליפסואידי אינו מוצר בראשו^[5]. הזרעים ערוכים בשני שורות בכל מגורה. דרבה משולחפת מלבלב מבעד השלג גבר בחודש מרץ. פריחתו ממאי עד יוני.

הערות שוליים

^ Draba Dill. ex L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ Erophila DC., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ ¹ ² ³ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 194
^ א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987, עמ' 197, 203, 531, 561, 599
^ ¹ ² ³ ⁴ מיכאל זהרי, כל עולם הצמחים, תל אביב: עם עובד בע"מ, 1982, עמ' 394-400
^ ¹ ² נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 250-1

לקריאה נוספת

מיכה לבנה, לקסיקון החי והצומח של ארץ-ישראל, כרך א', עורך: עזריה אלון, מדינת ישראל - משרד הביטחון, תשנ"ד - 1994 (הספר בקטלוג ULI)
אבישי שמידע, אנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל, הוצאת משרד הביטחון, כרך 10, עמ' 110

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אביבית בוויקישיתוף

אביבית, באתר NCBI (באנגלית)
אביבית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
אביבית, באתר Tropicos (באנגלית)
אביבית, באתר GBIF (באנגלית)
אביבית, באתר IPNI (באנגלית)

[1] Draba Dill. ex L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[2] Erophila DC., POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[:0-3] ¹ ² ³ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 194

[:3-4] א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987, עמ' 197, 203, 531, 561, 599

[:1-5] ¹ ² ³ ⁴ מיכאל זהרי, כל עולם הצמחים, תל אביב: עם עובד בע"מ, 1982, עמ' 394-400

[:2-6] ¹ ² נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 250-1

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]