אברהם אדגך
 | |
| לידה |
1910 וגרה, אתיופיה  |
|---|---|
| פטירה |
1975 (בגיל 65 בערך) אתיופיה |
  | |
אברהם אדגך (געז: አቡርሃም አድገሀ ; 1910–1975) אחד מילדי פייטלוביץ', היה בעל תפקידים בממשלה האתיופית ופעל למען ביתא ישראל.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדגך נולד בכפר צ'רביטה שבווגרה ב-1910 והעביר את ילדותו ברעיית צאן. בגיל 11 או 12 ברח אדגך מביתו כשמטרתו ללמוד בבית הספר היהודי באדיס אבבה. בליווי סוחר הגיע אדגך לוולו, שם הוא שהה בביתו של מושל המחוז, שהיה אביו של אלעזר דסתה. מאוחר יותר ברחו אדגך בודסתה לאדיס אבבה במסע רגלי שארך כשלושה חודשים. בבית הספר למדו לימודי קודש וחול, ביניהם עברית, געז, צרפתית, אמהרית, תנ"ך, תושב"ע, היסטוריה ותרבות יהודית, אריתמטיקה, גאוגרפיה ועוד. ב-1925 נבחרו אדגך ודסתה, יחד עם מכונן לוי להישלח ללימודים באירופה.[1]
באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החבורה הגיעה ב-26 במרץ 1926 לנמל מרסיי שבצרפת, משם נסעה לפריז והתארחה בביתה של לאה, אחותו של פייטלוביץ'. בנקודה זו נפרדה החברה: אדגך ומכונן נשלחו ללונדון שבבריטניה, שם אומצו על ידי משפחות יהודיות-חרדיות ממוצא גרמני שהשתייכו להתאחדות קהלות החרדים. אדגך עצמו אומץ על ידי משפחת לוין שהייתה משפחה אמידה ושאב המשפחה, ראלף, התפרנס כרופא שיניים. אברהם למד במכללת סנט ג'ורג' היוקרתית שבהייבורי לימודים כלליים ובבית הספר העברי "עדת ישרואל" לימודי יהדות. הסביבה תיארה את אדגך כאדם חברותי וכאחד שנטמע בתרבות האנגלית.[2]
באתיופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1935 חזר לאתיופיה כדי להשתתף בלחימה נגד האיטלקים וביקר בכפר אמבובר. באמבובר נשא לאישה את בתו של הקס טואבה מלקו ונולדה להם בת. מאוחר יותר הזוג התגרש. את רוב שהותו העביר בעיר אדיס אבבה כמדריך ומורה בבית הספר היהודי, תחת הנהלת פרופ' תאמרת עמנואל.[3]
כאשר פרצה המלחמה נשלח למאסאווה ושימש כמתורגמן. ב-1939 מונה לתפקיד בכיר בעיריית גונדר ובמסגרת תפקידו עשה לקהילתו. לאחר ששב השלטון האתיופי ובעקבות חילוקי דעות עם מושל בגמדר עבר לאדיס אבבה ומונה לתפקיד במשרד המסחר ומתרגם החוק הבריטי לאמהרית.[4] ב-1940 הועבר לעיר הרר ובשנות ה-60 הועבר לאריתראה, שם נישא בשנית לאישה מקומית ונולדו לו בן ובת. לאחר מכן העובר לאדיס אבבה ומונה לראש חטיבת התחזוקה והרכישה של העירייה. בתפקיד זה החזיק עד 1972, שבה אולץ התפטר בגלל דעותיו הפוליטית על הקיסר. כאשר פרצה המהפכה האתיופית תמך בה ושמח שפרצה.[4]
אדגך נפטר ב-1975 ונקבר בבית הקברות היהודי באדיס אבבה. על קברו ישנו מגן דוד.[5]
בתו, מלכה אברהם, הייתה אחת מנערי ביתא ישראל שהתחנכו בכפר בתיה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Weil, Shalva (2003), "Abraham Adgeh", in Uhlig, Siegbert (ed.), Encyclopaedia Aethiopica, vol. 1: A-C, Wiesbaden: Otto Harrassowitz Verlag, p. 48, ISBN 978-3-447-04746-3
- Shalva Weil (2005), "Abraham Adgeh: The Perfect English Gentleman", in Tudor Parfitt, Emanuela Trevisan Semi (ed.), The Jews of Ethiopia: The Birth of an Elite, Routledge: Taylor & Francis, pp. 101–111, ISBN 978-0-203-61216-3
- Shalva Weil, "Beta Israel Students Who Studied Abroad 1905-1935" in Svein Ege, Harald Aspen, Birhanu Teferra & Shiferaw Bekele (Editors), Proceedings of the 16th International Conference of Ethiopian Studies, Norwegian University of Science and Technology, 2009, p. 209-217
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Shalva Weil (2005), "Abraham Adgeh: The Perfect English Gentleman", in Tudor Parfitt, Emanuela Trevisan Semi (ed.), The Jews of Ethiopia: The Birth of an Elite, Routledge: Taylor & Francis, pp. 103–104, ISBN 978-0-203-61216-3
- ^ Weil, p. 105-106
- ^ Weil, p. 106-107
- ^ 1 2 Weil, p. 107-108
- ^ Weil, p. 109
| תלמידי יעקב פייטלוביץ' שלמדו מחוץ לאתיופיה | ||
|---|---|---|
| בית הספר בוולקה • בית הספר באדיס אבבה | ||
|
