אברהם יפה (בנקאי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם יפה
לידה 1435?
פראג, ממלכת בוהמיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1533 (בגיל 98 בערך)
לבוב, ממלכת פולין השווה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת בוהמיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם בן משה יפה מבוהמיה (נפטר ב-1533[1]; ידוע גם בשמו הלטיני Abraham Judaeus Bohemus) היה בנקאי יהודי בוהמי מהמאה ה-16, כמו גם גובה מיסים, מלווה כספים, ויהודי חצר, שלימים עבר לפולין[2][3] ושימש כנציב ועד ארבע ארצות מ-1514 עד 1518.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באמצע המאה ה-15 בפראג. אביו משה יפה מבולוניה היה רב פולני וצאצא מצד אביו של רבי אלחנן בן יצחק, בנו של ר"י הזקן. אמו מרגלית בת שמואל הלוי נחשבה לאישה מלומדת ביותר, עד שחלק מצאצאיה אימצו שם משפחה נוסף "מרגליות" על שמה, כמו אחיו של אברהם, רבי יעקב מרגליות-יפה מנירנברג.[דרוש מקור]

בתחילת דרכו צבר אברהם הון רב, אותו השאיל מאוחר יותר לאולסלו השני, מלך בוהמיה והונגריה ולקיסר מקסימיליאן הראשון.

בסביבות 1495[1] היגר לקז'ימייז' שבקרקוב, ועד מהרה הפך לבנקאי של אלכסנדר יגיילו ולזיגמונט הראשון, לימים מלך פולין, איתו פיתח מאוחר יותר קשר הדוק.

בשנת 1512 הוציא המלך זיגמונט צו המודיע לנתיניו כי מינה את אברהם לממונה עליהם, וכי אחד מתפקידיו של אברהם היא לגבות את מס הקלפי היהודי מקהילות פולין הגדולה ומזוביה ולמסור אותו לאוצר המלך[3].

משנת 1514, גם גבה את מס הקלפי היהודי בפולין קטן, ומילא תפקיד זה עד 1518[2].

באותה תקופה גם עסק אברהם במסחר, והחזיק בתחנת מסחר בלבוב, שם נתן לו המלך בית ברובע היהודי.

חובותיו של אברהם גרמו לו להסתכסך עם מחוז קרקוב ועם הקהילה היהודית, שאף הטילו עליו חרם[2], בעיקר בעד פקודתו של זיגמונט שחייבה את יהודי קרקוב לשלם לאברהם סכום של 200 פלורינים, "על הגנתם מפני האשמות שהועלו נגדם". המלך הורה לכל יהודי פולין, ובמיוחד לרבנים, לכבד את הפריבילגיות שניתנו לאברהם. עבור הפריבילגיות הללו שילם אברהם מס אישי שנתי של 20 דוקטים[3].

בשנת 1518, לאחר השתדלותו של הקיסר מקסימיליאן, סילק זיגמונט את אברהם מתחום השיפוט של ועד ארבע ארצות תוך איום בקנסות. המלך גם דחה את כל ההאשמות נגד אברהם, שחרר אותו ממסים ששילמו שאר היהודים[2], ואיפשר לו חופש מסחר ובנקאות בכל פולין.

בשנת 1533, סילק זיגמונט את אברהם מתחום השיפוט של פקידי המלוכה והכניס אותו לתחום השיפוט של המלכה בונה ספורצה[2].

בסוף ימיו עבר ללבוב, שם נפטר בשנת 1533.

נכדו היה רבי משה יפה מקרקוב (אנ').

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Abraham Judaeus Bohemus". Encyclopedia.com (באנגלית).
  2. ^ 1 2 3 4 5 Bohemus, Abraham Judeus, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 "ABRAHAM OF BOHEMIA", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)