מזוביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מזוביה (פרובינציה)
mazowieckie
POL województwo mazowieckie COA.svg
POL województwo mazowieckie flag.svg
Arynów węzeł.jpg
Rezerwat Moczydlo gmina Stoczek.jpg
Bug Nur.jpg
Siedlce, aleja w Parku Miejskim.jpg
FB Warszawa panorama.jpg
בכיוון השעון: מערכת כבישים בפרובינציה, גן הנוף בוג (Nadbużański Park Krajobrazowy), מרכז העסקים של ורשה, מזוביה בחורף ויער וביצה במחוז סטוצ'ק (Stoczek)
מדינה / טריטוריה Flag of Poland.svg  פולין
בירת הפרובינציה ורשה
שטח 35,558 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בפרובינציה
 ‑ צפיפות

5,324,519‏  (נכון ל-2014)
150 נפש לקמ"ר (נכון ל-2014)
קואורדינטות 52°20′54″N 21°6′10″E / 52.34833°N 21.10278°E / 52.34833; 21.10278קואורדינטות: 52°20′54″N 21°6′10″E / 52.34833°N 21.10278°E / 52.34833; 21.10278
אתר רשמי
לחצו כדי להקטין חזרה
פומרניה המערבית פומרניה (פרובינציה) ורמיה-מזוריה פודלסיה לובלין (פרובינציה) תת-הקרפטים לובוש שלזיה תחתית אופולה (פרובינציה) שלזיה (פרובינציה) פולין קטן פולין גדול קויאוויה-פומרניה לודז' (פרובינציה) שוויינטוקז'יסקיה מזוביה דנמרק רוסיה ליטא בלארוס אוקראינה סלובקיה צ'כיה גרמניהMazowieckie in Poland.svg
אודות התמונה

מזוביה (פולנית: Mazowsze, לטינית: Mazovia) היא אחת משש-עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת במזרח פולין, וגובלת בצפון בווייוודה פודלסיה, במזרח בווייוודות ורמיה-מזוריה ולובלין, בדרום בווייוודה שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה, ובמערב בווייוודות קויאוויה-פומרניה ולודז'. ווייוודת מזוביה חופפת את רובו של האזור ההיסטורי מזוביה, אך לא במדויק. האזור ההיסטורי כולל גם חלק ממזרח פודלסיה ומצפון-מערב לודז', ואינו כולל חלקים מדרום ומזרח ווייוודת מזוביה.

מזוביה היא הווייוודה הגדולה ביותר בשטחה בפולין וכך גם המאוכלסת ביותר – אוכלוסייתה עומדת על למעלה מחמישה מיליון תושבים. מבחינה היסטורית, למזוביה חשיבות רבה בהתפתחותה של פולין, ומבחינה גאוגרפית היא המהווה את מרכז אגן הניקוז של נהר הויסלה. מזוביה היא ווייוודה מישורית במיוחד, ובניגוד לחלקים אחרים בפולין, היא חסרה אגמים וגבעות. כחמישית משטח הווייוודה מכוסה ביערות, וחלק ניכר אחר מכוסה בשטחים חקלאיים וכפריים.

בירתה של מזוביה והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר ורשה, השוכנת במרכזה. במקביל, היא משמשת בירתה של פולין כולה. ערים גדולות נוספות הן ראדום, פלוצק ושדליץ.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור ההיסטורי מזוביה במפת פולין

הווייוודה מזוביה נושאת את שמו של האזור ההיסטורי החופף בצורה ניכרת את שטחה. אזור מזוביה נקרא ככל הנראה על שמו של השבט הסלאבי שהתגורר בו עד למאה ה-9 - המזוביאנים (Mazowszanie). עם זאת, ישנה חוסר וודאות באשר למקור שם השבט, כאשר הסברה המרכזית קושרת בין המילה מזוביה לביצה.‏[1] ביצות כיסו את אזור מזוביה בימי קדם באופן ניכר, ובימינו אפשר גם כן למצוא כאלו באזור. אחרים‏[2] טוענים שמקור הביטוי מזוביה מהמילה הסרבית mezewo, מילה אשר משמעותה מישור - התיאור הגאוגרפי הבולט של מזוביה. סברה נוספת‏[3][4] טוענת שהאזור נקרא על שמו של המלך הפולני מיישקו השני למברט, אשר שלט במקום למשך תקופה מסוימת.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזוביה מהווה שפלה רחבה ואחידה יחסית, כאשר את התכונות הגאוגרפיות שלה יוצרת העובדה שמזוביה מהווה נקודת מפגש לשורה של נהרות גדולים. לצד נהר הויסלה החוצה אותה מצפון מערב לדרום-מזרח, שלושה נהרות נוספים מתנקזים אל הוויסלה - הבוג המערבי ונרב ממזרח, והפיליצה מממערב. את שטחה של מזוביה מכסים יערות רבים - בעיקר יערות של עצים מחטניים. שאר השטח כולל בעיקר שדות חקלאיים.

הטמפרטורה השנתית הממוצעת בוורשה, בירת הוויווידה, היא 8.5 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של -1.9 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 19.0 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 531.5 מ"מ.‏[5]

במזוביה יש פארק לאומי (Park Narodowy) אחד, תשעה פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-184 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורשה בראשית המאה ה-17

העת העתיקה וימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בתקופה הפרהיסטורית החלה במזוביה התיישבות אנושית מוקדמת. במהלך האלף הראשון לספירה יושב האזור בידי שבטים סלאבים, ולקראת סוף המאה ה-9 אזור מזוביה מיושב על ידי שבט סלאבי בשם מזוביאנים (Mazowszanie).‏[6] במאה ה-10 עלה לגדולה השבט הסלאבי שישב בפולין גדול, ממערב למזוביה, ובמחצית השנייה של אותה המאה שולבה מזוביה בממלכת פולין, תחת המלך הפולני מיישקו הראשון לבית פיאסט, אשר ישב בפולין גדול.‏[7] עם הצטרפותה של מזוביה לפולין האזור נכנס לעול הנצרות הקתולית בדומה לשאר חלקיה של פולין, שעד אז החזיקו באמונות פגאניות. תהליך זה לא היה קל, ולווה במאבקים פנימיים אלימים ובמרידות של מתנגדי נצרות שדוכאו על ידי המלוכה והאצולהץ‏[8] בשנים הבאות פולין כולה ידעה תקופה של פריחה מסוימת, אשר זו נגדעה לאחר כמה הפסדים לכוחות זרים במהלך המאה ה-12. בשנת 1138 מת מלך פולין בולסלאב השלישי ללא יורשים, והמדינה חולקה בין יורשיו. במהלך 192 השנים הבאות, המכונות "תקופת הפיצול", הייתה פולין מחולקת לעשרות מדינות קטנות, ובכך הפכה גם מזוביה למדינה עצמאית והוגדרה כדוכסות. בתקופה זו התקשתה מזוביה להגן על עצמה מפני פולשים זרים, והיא הופרעה מפלישות של שבטים סלאבים וגרמאנים. תחת זאת הצליחה מזוביה להרחיב את נחלותיה. באותן השנים הייתה מזוביה לאזור שולי, והאפילו עליה פולין גדול ממערב ופולין קטן מדרום. מצב עניינים זה איפשר לה במובנים רבים לשמור על תרבותה.‏[9]

העת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור מזוביה נפגע באופן ניכר במהלך מלחמת העולם השנייה, ולאחריה עבר שיקום איטי ובנייה מחדש. בתמונה: ורשה בשלהי מלחמת העולם השנייה.

במהלך המאות ה-14 וה-15 אוחדה פולין מחדש. בשנים אלו הפך אזור מזוביה שהיה משני במאות הקודמות לאזור חשוב ומשגשג. האזור היה נחשב למפותח למדי בהשוואה לחלקים אחרים בפולין, והיה ידוע כמקום יצוא של תבואה, עצים ופרווה. בשנת 1569, אוחדו פולין וליטא למדינה אחת, ובכך הפכה מזוביה מאזור פריפיאלי ללב המדינה הפולנית-ליטאית - כאשר ורשה בירת מזוביה נמצאת על אמצע הדרך בין בירתה של פולין עד אז קרקוב לבין וילנה, בירתה של ליטא. עקב כך באותה השנה התכנס הסיים הפולני בורשה, וזו הפכה לבירה דה פקטו של פולין. בשנים הבאות המשיכה מזוביה לשגשג, אך מגמה זו התמתנה החל מאמצע המאה ה-17. במהלך מאה זו ובמאה שלאחריה סבלה מזוביה משורה של פלישות של גורמים חיצוניים - בעיקר שבדים, סקסונים טרנסילבנים ורוסים. באותה התקופה פולין כולה חוותה היחלשות, כאשר המדינות הסובבות אותה מתחזקות משנה לשנה. מצב עניינים זה נגמר בשנת 1795, אז חולקה פולין באופן סופי בידי שכנותיה, האימפריה הרוסית, הקיסרות האוסטרו-הונגרית ופרוסיה. עקב פיצולה של פולין הפך אזור מזוביה למפוצל גם הוא לשלושה חלקים, ומאז היווה אזור מפגש גבולות בין רוסיה, אוסטריה ופרוסיה; כאשר הבירה ורשה עברה לשלטון רוסי.

במהלך מאה ושלושים השנים הבאות של שלטון זר, הייתה מזוביה לאזור שולי ותקופה זו נחשבת לתקופה חשוכה בהיסטוריה הפולנית בכלל והמקומית בפרט. במהלך מלחמת העולם הראשונה (1914-1918) סבל האזור מפגעי המלחמה בין רוסיה לגרמניה ואוסטריה, כאשר הפולנים עומדים בתווך. לאחר המלחמה זכתה פולין בעצמאות מחודשת והוקמה הרפובליקה הפולנית השנייה, דמוקרטיה אשר ורשה הייתה במרכזה ושימשה כבירתה. אזור מזוביה המשיך לדעת חוסר יציבות גם לאחר מלחמת העולם במסגרת המלחמה הפולנית-סובייטית, אך עד ראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 פולין כולה חזרה ליציבות מסוימת. בין מלחמות העולם הושלם התיעוש של מזוביה והאזור ידע פיתוח מסוים. השקט במקום הגיע לקיצו עם פרוץ מלחמת העולם השנייה (1939), אז נכבש האזור בידי גרמניה הנאצית. באותה התקופה עברה על פולין כולה ועל מזוביה בפרט אחת התקופות האפלות ביותר בתולותיהן, כאשר האזור ידע חורבן של ממש. כיבוש פולין גרם להרס רב, במיוחד בורשה הבירה. הדבר המשיך בהוצאה להורג של מאות אלפים מתושבי העיר - היהודים בעיקר. ואם לא די בזה, במהלך מרד ורשה (1944) נהרגו עוד כמאתיים אלף תושבים בורשה ובסביבותיה, וגורשו עוד עשרות אלפים רבים אחרים. מספר חודשים לאחר מכן שוחררה פולין כולה על ידי ברית המועצות, ולאחר המלחמה הוקמה פולין מחדש במסגרת הרפובליקה העממית הפולנית, מדינה שלכאורה הייתה עצמאית, אך למעשה סבלה ממרות סובייטית. בשנים הבאות אזור מזוביה היה למוכה אסון - עקב המלחמה אוכלוסיית האזור הידלדלה באופן משמעותי וההרס המשיך להיראות בכל מקום. עם זאת, עד לשנות ה-60 שוקם האזור ובירתו ורשה נבנתה מחדש, כאשר האזור עובר מודרניציה רבתי שהאיצה עם תום הקומוניזם והקמתה של הרפובליקה הפולנית השלישית בראשית שנות ה-90.

ערים ויישובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במזוביה ישנם 86 ערים ועיירות.

הערים הגדולות במזוביה
סמל שם אוכלוסייה (2014)‏[10] סמל שם אוכלוסייה (2014)‏[10]
Warsaw emblem.png
ורשה
Warszawa
1,729,119
POL Wołomin COA.svg
בוומין
Wołomin
37,418
POL Radom COA.svg
ראדום
Radom
217,834
POL Sochaczew COA.svg
סוכצ'ב
Sochaczew
37,333
POL Płock COA.svg
פלוצק
Płock
122,572
POL Ząbki COA.svg
זאבקי
Ząbki
32,376
Herb Siedlce.svg
שדליץ
Siedlce
76,585
POL Mława COA.svg
מלאווה
Mława
30,893
POL Pruszków COA.svg
פרושקוב
Pruszków
59,796
POL Marki COA.svg
מארקי
Marki
29,395
POL Legionowo COA.svg
לגיונובו
Legionowo
54,246
POL Nowy Dwór Mazowiecki COA.svg
נובידבור מזובייצקי
Nowy Dwór Mazowiecki
28,361
POL Ostrołęka COA.svg
אוטרווקה
Ostrołęka
53,572
POL Wyszków COA.svg
וישקוב
Wyszków
27,205
POL Piaseczno COA.svg
פיאשצ'נו
Piaseczno
45,270
POL Grodzisk Mazowiecki COA.svg
גרודז'יסק מזובייצקי
Grodzisk Mazowiecki
27,055
POL Otwock COA.svg
אוטבוצק
Otwock
45,073
POL Piastów COA 1.svg
פיאסטוב
Piastów
22,826
POL Ciechanów COA.svg
צ'חאנוב
Ciechanów
44,673
Herb ostrowi.svg
אוסטרוב מזובייצקה
Ostrów Mazowiecka
22,770
POL Mińsk Mazowiecki COA.svg
מינצק מזובייצקי
Mińsk Mazowiecki
40,028
POL Płońsk COA.svg
פלונסק
Płońsk
22,435
POL Żyrardów COA.svg
ז'רארדוב
Żyrardów
41,056

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Stefan Hrabec: Jeszcze raz o nazwie Mazowsze., Onomastica nr 7, r. IV, z. 2, Wrocław 1958.
  2. ^ Gloger, Geografia historyczna ziem dawnej Polski, rozdz. Plemiona lechickie i ich ziemie.
  3. ^ „Tegoż czasu Maslaus, albo Mazosz, który był a króla Mieczysława podczaszym, człowiek możny i śmiały, dzierżawy w płockim województwie...”, [w:] Marcin Kromer: Kronika polska. wyd. 1882; Samuel Linde: Słownik języka polskiego. M-O, s. 49.
  4. ^ „Długosz zaś, Kromer, Miechowita i Gwagnin nadają początek nazwiska Mazowsza od Maslawa podczaszego królewskiego i rządcy „, [w:] Jędrzej Moraczewski: Starożytności polskie. wyd. 1982, op. cit. Guagnini.:Kronika Sarmaciej europejskiej. Kraków. 1611.
  5. ^ Dane Klimatyczne
  6. ^ Krasnodębski D.: Badania Instytutu Archeologii i Etnologii PAN na terenie woj. białostockiego (podlaskiego) w latach 1990-2005., [w:] H. Karwowska, A. Andrzejewski, Stan badań archeologicznych na pograniczu Polsko-Białoruskim od wczesnego średniowiecza po czasy nowożytne. Muzeum Podlaskie w Białymstoku, Białystok 2006, s. 66, 74, ISBN 8387026700.
  7. ^ Szczur Stanisław: Historia Polski. Średniowiecze, Kraków 2002, s. 34.
  8. ^ Dulnicz Marek: Mazowsze w wieku, [w:] Ziemie Polskie w X wieku i ich znaczenie w kształtowaniu się nowej mapy Europy, Kraków 2000, s. 200-213.
  9. ^ Jan Stanisław Bystroń: Etnografia Polski. Poznań: Spółdzielnia Wydawnicza „Czytelnik”, 1947, s. 24.
  10. ^ 10.0 10.1 Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci i miast, Mazowieckie


פרובינציות פולין
אופולהורמיה-מזוריהלובושלובליןלודז'מזוביהפודלסיהפולין גדולפולין קטןפומרניהפומרניה המערביתקויאוויה-פומרניהשלזיהשלזיה תחתיתשוויינטוקז'יסקיהתת הקרפטים Flag of Poland.svg