אברהם מונסון
| לידה | מגרב |
|---|---|
| פטירה |
1619 ה'שע"ט קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית  |
| מדינה | האימפריה העות'מאנית |
| השכלה | תלמוד, הלכה |
| מקום מגורים |
מגרב, קהיר, קונסטנטינופול |
| תקופת הפעילות |
?–1619 |
| השתייכות | אחרונים |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה דיין |
| רבותיו | רבי בצלאל אשכנזי |
  | |
רבי אברהם מונסון (מכונה גם: אברהם מונסון הזקן; 1560 בערך – 1619) היה רב, דיין, ראש ישיבה ומקובל בקהיר שבמצרים וממנהיגיה של יהדות מצרים. בסוף ימיו התיישב בקושטא וכיהן כדיין. נודע גם כסופר סת"ם מוסמך, וספרי התורה שכתב שימשו מופת לצורת אותיות לפי מסורת ספרד.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד במגרב, כנראה במרוקו,[1] בערך בשנת ה'ש"ך (1560), בשלב מסוים התיישב במצרים ולמד שם מפי רבי בצלאל אשכנזי. בשנת ה'שנ"ג (1593/4) מונה לדיין בקהיר ואף הקים בה ישיבה.[2] בין תלמידיו ידוע החכם אברהם אסכנדרי.[3] היה ידידו של רבי יעקב קאשטרו וחתם עמו על תשובות. כתב ספרי תורה שנמצאו במצרים בזמנו של החיד"א והיו למראה עיניו,[4] והצביע על ספרים אלו כמודל לכתב הספרדי.[5]
לעת זקנותו עבר לקושטא ונמנה שם בין הרבנים והדיינים.[6] הוא נפטר בקושטא, בשנת ה'שע"ט (1619).[7]
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבים מפסקיו ותשובותיו נדפסו בספרי רבים מפוסקי דורו, מהם ספרי הרבנים: בצלאל אשכנזי, יעקב קאשטרו, אישטרוק אבן שאנג'י, יוסף מטראני, מהרש"ך ושמואל די מדינה. הותיר אחריו קבצים של פסקים ודרושים שהיו למראה עיניו של החיד"א. קונטרס פרי יצירתו שראהו החיד"א כולל השגות על ספר"אמרי אמת" מרבי מנחם די לונזאנו, שהשיג על דברי רבי חיים ויטאל, מורו של רבי אברהם לענייני קבלה.[8] רבי חיים ויטאל ורבי יוסף אבן טבול השיבו לו תשובה בנושאי קבלה.[9]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- החיד"א, שם הגדולים - מערכת א אות עז, ערך רבי אברהם מונסון, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
- רבי רפאל אהרן בן שמעון, טוב מצרים, ערך: רבי אברהם מונסון, באתר היברובוקס
- ערך על רבי אברהם מונסון באתר: encyclopedia.com (אנ') (באנגלית)
- רשימת הפרסומים של אברהם מונסון, בקטלוג הספרייה הלאומית (לעת עתה יש שם בלבול בין רבי אברהם השני, בן המאה ה-18, לזה הנוכחי - הראשון)
אברהם מונסון (1555-1619), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ על מוצאו המערבי ועל מנהגיו החריגים בשל כך מעיד רבי חיים בנבנישתי בספרו כנסת הגדולה, אבן העזר, סימן לד, הגהת הטור יט: ”ובימי נערותי ראיתי לרב הגדול כמוהר"ר אברהם מונסון ז"ל, שהיה מארץ המערב, שהיו נוהגים כהרמב"ם לחתום "מקדש ישראל" לבד, שבירך ז' ברכות בנישואי בת הרב החסיד כמוהר"ר דוד הכהן ז"ל, וחתם "מקדש עמו ישראל" ולא אמר "ע"י חופה וקדושין". והיה שם הרב יחיאל בסאן ז"ל ולא ענה אמן אחריו, עד שחתם הוא עצמו "ע"י חופה וקדושין".”.
- ^ ראו: יום טוב צהלון, שו"ת מהריט"ץ סימן קנח, באתר היברובוקס.
- ^ אברהם הלוי, גינת ורדים, אבן העזר, כלל ב, סוף סימן ח.
- ^ "שם הגדולים" בערכו, ראו בפרק "קישורים חיצוניים".
- ^ רבי חיים יוסף דוד אזולאי, לדוד אמת סימן יג, באתר היברובוקס.
- ^ ראו: שו"ת מהרי"ט, ח"א סימן קלט, שם חתם ראשון על עדות על היתר עגונה.
- ^ הוא הוספד על ידי רבי שמואל בן סיד, מחכמי מצרים, בפרשת דברים, עת אשר באה לשם השמועה על פטירתו.
- ^ הקונטרס הוהדר בתוספת מבוא בתוך: מקבציאל, כרך לח, עמ' נה - פח, ירושלים, תשע"ב.
- ^ התשובות הוהדרו על ידי: הרב משה הלל, מן הגנזים, כרך ו, עמ' לא והלאה, ירושלים, תשע"ז.