לדלג לתוכן

יוסף מטראני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף מטראני
לידה 1568
צפָת, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1639 (בגיל 71 בערך)
קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה העות'מאנית (1453–1844)האימפריה העות'מאנית (1453–1844) האימפריה העות'מאנית
תקופת הפעילות ?–1639 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו שלמה סאגיס עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו ר' אברהם בן חנניה, ר' חיים אבולעפיה (הראשון), ר' אהרן לפפה, האחים ר' חיים בנבנישתי ור' יהושע רפאל בנבנישתי, ר' חיים אלגאזי, ר' אברהם היכיני, ר' חיים אלפנדרי, ר' יוסף חזן ועוד רבים
אב משה מטראני עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יוסף מטראני (1568, כ"ו בתשרי ה'שכ"ט1639, י"ד בתמוז ה'שצ"ט), המכונה המהרי"ט, המוהרי"ט או המהרימ"ט (כדי להבדילו מהמהרי"ט ר' יוסף טאיטאצאק), היה מגדולי וחשובי הפוסקים, בנו של ר' משה מטראני, המבי"ט. מרבני צפת, נודע בעיקר בעקבות השו"ת אותו חיבר, שו"ת המהרי"ט, וחידושיו על חלקים מן הש"ס. שימש כחכם באשי של טורקיה, וכן כשד"ר בקושטא.

שנותיו המוקדמות בארץ ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהרי"ט נולד כנראה בכ"ו תשרי, בצפת, למבי"ט ולבתו של אדם בשם ר' יוסף קלעי. בצעירותו, כשהיה כבן שתים עשרה נפטר אביו, ואז עבר ללמוד במשך שבע שנים אצל ר' שלמה סאגיס, חתנו של האר"י, עד שנת 1586 בה נפטר רבו ממגפה. באותה השנה נשא אישה. מנישואין אלו הפך לגיסו של רבי שלמה קארו בן ר' יוסף קארו ורבי אליעזר שלום בן ר' אברהם שלום. באותה השנה גלה למצרים, עקב מות ר' שלמה סאגיס, וכעבור כשנה ומחצה, כאשר חלפה המגפה, שב לארץ ישראל והתיישב בעיר הולדתו צפת. בשנים 1594-1595 פרצה שוב מגפה בצפת ור' יוסף מצא אז מקלט בירושלים, שם חיבר ספר על בית המקדש, מידותיו וצורתו, בשם "קונטרס צורת הבית". לאחר שהמגפה שככה בשנית, שב המהרי"ט לצפת בפעם השנייה, אולם בשנת 1596 לערך התחוללה בצורת, ובעטיה פרץ רעב בצפת. קהילת צפת נקלעה לקשיים, ור' יוסף נבחר יחד עם רבי אברהם שלום (השני) לשמש כשד"ר ולאסוף כספים עבור הקהילה בא"י, וזמן קצר לאחר מכן יצא לקושטא. כשנתיים עשה בשליחותו, ובשנת 1599 חזר לצפת, שם נתמנה לראש הקהילה לאחר מותו של ר' יעקב בירב (השני, נכדו של רבינו יעקב בירב) שכיהן שם לאחר פטירת המבי"ט.

המעבר לאימפריה העות'מאנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייתה זו תקופה קשה לצפת: הצרות התכופות שבאו עליה הביאו לירידתה ממעמדה הרם, ואט אט החלה להתרוקן מחכמיה ואנשיה. כעבור כמה שנים החליט אף ר' יוסף לעקור ממנה, ועבר לקושטא, שם זכה לכבוד גדול, ועשירי העיר פרנסו אותו ובנו עבורו בית מדרש שבו לימד תורה תלמידים רבים. לישיבתו נהרו תלמידים מכל טורקיה ואף מעבר לה, ובין תלמידיו המפורסמים היו ר' חיים בנבנישתי (בעל ה"כנסת הגדולה"), אחיו ר' יהושע רפאל בנבנישתי (מחבר הספר "שדה יהושע"), ר' שמואל הלוי מקושטא (רבו של ר' יהודה רוזאניס בעל ה"משנה למלך" על הרמב"ם), רבי חיים בן מנחם אלגאזי רבה של רודוס ומחבר ספר "בני חיי", ר' אברהם בן חנניה, ר' חיים אבולעפיה (הראשון), ר' אהרן לפפה, ר' אברהם היכיני, ר' זרחיה גוטה, ר' חיים אלפנדרי, ר' יוסף חזן, מהר"י קצבי ועוד רבים אחרים. מהרי"ט חיבב מאוד את החבי"ב והשיאו לבתו של עשיר גדול, ובירכו שיחבר חיבור על "ספר מצוות גדול" (סמ"ג) של רבי משה מקוצי; ואכן, בגיל 21 חיבר ר' חיים את ספרו הראשון, "דינא דחיי", על הסמ"ג.

פועלו והערכת דמותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כעשרים שנה מבואו לקושטא נתמנה ר' יוסף לתפקיד הרב הראשי של טורקיה - החכם באשי, קיבל אלפי שאלות מאנשים שאליהן השיב, ואף ייסד בית דין לענייני איסור והיתר בקושטא, שם נפטר בשנת 1639 (י"ד תמוז שצ"ט). רבני קושטא הספידוהו במותו, לצד רבי עזריה פיגו שהספדו על ר' יוסף מצוי בספרו "בינה לעיתים". בנו, ר' ישעיה טראני, עמד אחריו בראשות הישיבה.

אף על פי שהמהרי"ט נפטר ונקבר בקושטא, בניו הוציאו את גופתו מקברו והעבירוה לבית העלמין העתיק בצפת בהתאם לבקשתו, כדי שייטמן קרוב לאביו. בשנת 2008 נתגלה קברו של ר' יוסף מטראני בצפת על ידי ר' שלמה אפשתין, סמוך לקברו של ר' משה אלשיך.[1]

אף בדורו זכה להערכה מרובה, כאשר ר' דוד אגוזי, מרבני קושטא, קרא עליו "מארי דאורייתא (אדון התורה) ויוסף הוא השליט", וגם תלמידו רבי שלמה חדידה, מרבני ירושלים, מכנהו "בוצינא דנהורא [נר המאיר], מאיר עיני חכמים בתורה, עמו חכמה וגבורה, החכם השלם... יגדיל וירומם וינשא ויגדל יקר תפארת גדולתו, יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל אמן". החיד"א כתב שהיה ירא חטא, עניו, חסיד, מרביץ תורה ובעל חידושים עמוקים.

במהלך חייו חיבר ר' יוסף ספרים רבים, ביניהם פירוש על הר"ן, על הרי"ף, על הרמב"ם, ועל פירוש הרא"ם לפירוש רש"י.

בהגיעו לגיל שבעים, כשנה קודם מותו, ביקש המהרי"ט מבניו להוציא לאור את ספריו, ואכן חידושיו למסכת קידושין ולחלקים משבת ומכתובות נדפסו לראשונה בשנת 1644 בוונציה יחד עם השו"ת שלו, שו"ת המהרי"ט בעל שלושת החלקים. גם פירושו צפנת פענח על התורה והמועדים נדפס, אולם רוב ספריו לא נשתמרו, בהם ספרו על בית המקדש, ספר שמות גיטין, חידושיו ("חידושי מהרי"ט") על רוב מסכתות הש"ס ועוד.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ח. בנטוב, רשימות היסטוריות של רבינו יוסף מטראני
  • מבוא לתולדות מהרי"ט מאת ר' צבי יעקב לרר בספר חידושי מהרי"ט, בני ברק תשנ"ג

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


תקופת חייו של הרב יוסף מטראני על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן