אברהם רייזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברהם רייזן

אברהם (אברום) רייזן (בכתיב יידי: אַבֿרהם רייזען; באנגלית: Abraham (Avrom) Reisen, ולעתים Reysen או Reyzen; ברוסית: Аврахам Рейзен; לעתים גם: רייזין (Рейзин), ריזין או ריזן; 1 באפריל 1876, קוידנוב, פלך מינסק, האימפריה הרוסית31 במרץ 1953, ניו יורק) היה משורר יידיש, מספר, סופר ילדים ומחזאי, עורך ועיתונאי יהודי-אמריקאי ממוצא מזרח אירופי.

תולדות חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם רייזן נולד בעיירה קוידנוב (קוידענאָוו; כיום דזרז'ינסק, Дзяржынск) שבפלך מינסק (רוסיה הלבנה), בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) ב-1 באפריל 1876, לסופר העברי והיידישאי קלמן רויזין (יק"ר), מחבר ספר השירים העברי הידוע "יונה הומיה" (ברדיצ'ב, 1894). אברהם למד עברית מגיל צעיר, אצל אביו ואחר כך אצל סופר עברי אחר, ישעיה-ניסן גולדברג (יכנה"ז). ראשית כתיבתו הייתה בשתי הלשונות. שירו הראשון ביידיש נדפס כשהיה רק בן 15, אצל העורך י"ל פרץ.

רייזן סיים את לימודיו במינסק, וגויס לצבא הרוסי. בתום שירותו יצא לוורשה, ושם הצטרף לחבורת סופרי היידיש הצעירים שחברו לפרץ. רייזן נמנה עם מנהיגי הקבוצה, והיה מקורב מאוד לפרץ. בוורשה החל את עבודתו העיתונאית, וכן ערך ספרי לימוד ביידיש, אנתולוגיות של שירה ומקראות לילדים. שיתף פעולה עם אחיו הצעיר, זלמן רייזן, אשר נתפרסם לימים כמי שחיבר את הלקסיקון הגדול והשלם של סופרי היידיש.

בשנת 1908 השתתף רייזן באירוע המכונן של תרבות היידיש, ועידת צ'רנוביץ, שבה הוכרזה היידיש כלשון לאומית יהודית. רייזן, ששהה עד אז תקופות קצרות בארצות הברית, היגר אליה סופית בשנת 1911, והשתקע בניו יורק עד סוף ימיו. בניו יורק פרחה עבודתו העיתונאית, והוא הפך לאחד מראשי המדברים בספרות היידיש החדשה. הוא הקים עיתון שבועי Dos Naye Land בו התפרסם בין היתר גם שאול רסקין. רייזן כתב גם עבור עיתון "פֿאָרװערטס". שיריו הולחנו והפכו לשירי עם מוכרים, שהושרו על ידי ציבורים גדולים של דוברי היידיש.

בשנת 1928 יצא רייזן לסיור גדול באירופה, וביקר בין השאר גם בברית המועצות, שבה הוצא להורג אחיו זלמן עשר שנים אחר כך (כנראה בשנת 1938) בעת משטרו של סטלין. אברהם רייזן היה קומוניסט ובעל השקפה פוליטית קיצונית, אך הדבר לא סייע להצלת חיי אחיו ושאר הסופרים היהודים.

בין שירי העם שלו בולטים שירי המחאה והמהפכה, שהתחבבו על הקהל, וכן שורה של סיפורים קצרצרים שהיו מאוד פופולריים בין שתי המלחמות.

אחד משיריו הוא השיר היידי "א סוכה'לה א קליינע" המתאר סוכה רעועה העומדת ליפול, אך עומדת בכל זאת. השיר מדמה את הסוכה לעם היהודי, שחי ומתקיים אלפיים שנה למרות שפעמים רבות דומה כי לא ישרוד.

בראשית דרכו הספרותית כתב רייזן מספר סיפורים ומערכונים בעברית. כתב למעלה מ-100 כרכים של סיפורת, שירה, מערכונים ומאמרים. שירים בודדים שלו, מתקופתו האמריקאית, תורגמו לעברית והובאו בכמה אנתולוגיות.

מספרי אברהם רייזן בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלמה ‬סלוצקי, אברהם ריזן - ביבליאגראפיע, ניו יורק: ביבליאטעק און ארכיוו ביים יידישן לערער סעמינאר און פאלקסאוניווערזיטעט, 1956. (328 ע')

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]