אגודת הארץ השטוחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לפי מודל העולם השטוח, מרכז העולם הוא הקוטב הצפוני, אנטארקטיקה היא קיר קרח סביב הקצוות, והקוטב הדרומי כלל לא קיים.

אגודת הארץ השטוחה (מאנגלית: Flat Earth Society) היא אגודה אשר מטרתה לקדם את האמונה כי כדור הארץ שטוח ולא כדורי, זאת בניגוד לדעת הקהילה המדעית המקובלת.

מקורות הרעיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבעי להניח שהאמונה כי הארץ היא מישור ולא כדור הייתה רווחת בקרב האנושות בימי קדם. אף על פי שניתן לראות את עקמומיותו של הכדור, למשל בהתבוננות בסירה מרוחקת השטה אל החוף, נראים תחילה רק התרנים שלה ומאוחר יותר תתגלה כל הסירה. אבל בלי הבנת אופן פעולתו של כח הכבידה, קשה לתפוס מדוע אנשים בצדו "ההפוך" של הכדור נשארים לעמוד על פני הכדור. כבר במאה הרביעית לפני הספירה היו מדענים ופילוסופים יוונים אשר טענו שהארץ כדורית ומאז הקביעה הזו הייתה מקובלת בקרב המשכילים.

במהלך ההיסטוריה קמו מתנגדים לרעיון לפיו הארץ היא כדורית. הראשון להעלות התנגדויות בעת המודרנית היה הממציא האנגלי סמואל רובת'אם (18161884). רובת'אם כתב חוברת בת 16 עמודים בשם "הארץ אינה כדור" שלימים הורחבה לספר בן 430 עמודים. בחוברת זו, המתבססת על פירושים של פסוקים אחדים בתנ"ך, שטח את רעיונותיו. לשיטתו, המכונה בפיו "אסטרונומיה זטטקית" ("Zetetic Astronomy") כדור הארץ הוא דיסקה שטוחה שמרכזה בקוטב הצפוני וחסומה בגבולה הדרומי על ידי חומת קרח (היא אנטארקטיקה), כאשר השמש והכוכבים חגים כמה אלפי קילומטרים מעל כדור הארץ (בניגוד למדידות המדעיות לפיהן המרחק מהשמש הוא כ-150 מיליון ק"מ, ורדיוס היקום הנצפה הוא מיליארדי שנות אור).

רות'באם וחבורתו משכו תשומת לב בכך שניהלו ויכוחים עם מדענים מובילים באותה תקופה, כגון אלפרד ראסל וולאס.

לאחר מותו של רות'באם, חסידיו הקימו את "האגודה הזטטקית העולמית" והחלו לפרסם מגזין בשם "The Earth Not a Globe Review", אשר היה פעיל עד תחילת המאה ה-20. מגזין נוסף, "ארץ", פורסם בין השנים 1901 ל-1904 בעריכת החוקרת ליידי בלונט. לאחר מלחמת העולם הראשונה והתפתחויות נוספות בתחום התעופה, דעכה התנועה באיטיות.

האגודה המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1956 החל סמואל שנטון, עמית בחברה האסטרונומית המלכותית והחברה הגאוגרפית המלכותית, לנהל את החברה הזטטקית העולמית כמזכיר כללי מביתו בדובר שבאנגליה. החברה טענה כי הנחיתה על הירח של חללית אפולו זויפה על ידי הממשלה האמריקאית ובעצם צולמה בהוליווד על בסיס תסריט של ארתור סי. קלארק.

בשנת 1971 שנטון מת. צ'ארלס ג'ונסון ירש את הספרייה שלו והפך למנהיג החדש של האגודה, שאת משרדיה העביר לקליפורניה. תחת הנהגתו בשלושת העשורים הבאים, גדלה כמות חברי האגודה מחברים מעטים לכ-3,000. ג'ונסון הפיץ מפות ופליירים לכל דורש. הוא הפיץ עלון מידע בשם "חדשות הארץ השטוחה" אשר היה בעל ארבעה דפים והופץ כל שלושה חודשים.

בתחילת שנות ה-90 דעכה התנועה, בין השאר בעקבות שרפה בביתו של ג'ונסון בה נשרפו פרטי הקשר של החברים השונים. ג'ונסון נפטר ב-2001.

האגודה בעידן האינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז ראשית העשור השני של המאה ה-21, זכתה האגודה לצמיחה מטאורית,[1] אשר העלתה את סוגיית מודל הארץ השטוחה לסדר היום התקשורתי, לפחות באופן חלקי. שלא כמו במקרה של המייסדים המקוריים, שהיו בעיקר אנשים שהסתמכו על מקורות דתיים (דוגמת התנ"ך), חברי האגודה המודרניים (ואגודות אחרות דומות שצמחו בתקופה זו) נגררו למחוזות הקונספירציה, לפיה זה למעלה מ-500 שנה שהבונים החופשיים, האילומינטי וגורמים אחרים, מבצעים שטיפת מוח לציבור על מנת להסתיר את היותה של הארץ שטוחה ולא כדורית.

שלא כמו בתקופות שלפני עידן האינטרנט, האגודה זכתה לחשיפה מהירה ואקספוננציאלית, וסרטוני היו-טיוב שלה הגיעו למיליוני צפיות. לפני עידן המידע האפשרות להגיע לקהל רב כל כך בזמן כה קצר, באמצעות התקשורת הממוסדת, היה בבחינת בלתי אפשרי. האגודה מפעילה מספר עמודים בטוויטר ובפייסבוק, בשפות רבות.

טענות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנם כבר במהלך שנות ה-70 טענו חברי האגודה כי הנחיתה על הירח זויפה על ידי ממשלת ארצות הברית ונאס"א, חברי האגודה המודרניים הלכו כמה צעדים רחוק יותר. בין היתר, טוענים חברי האגודה כי באמצעות האמנה האנטארקטית, שומרים נאס"א והאו"ם על חומת הקרח הגבוהה המקיפה את הארץ, ומונעים מאנשים "רגילים" להגיע ולראות במו עיניהם את האמת הגלויה. בסוגיית המימון, טוענים אנשי האגודה כי ישנם "כספים מסווגים" בתקציבי המדינות השונות החברות באמנה האנטארקטית[2] המיועדים לכוחות הצבא המפטרלים באזור אנטארקטיקה.

אחת מהטענות המרכזיות של חברי האגודה, כשהם נשאלים מדוע מישהו טורח, זה מאות שנים, ליצור קונספירציה כה רחבה, היא שמדובר במזימה שנועדה להרחיק את מרבית אוכלוסיית העולם מהאמת האלוהית בדבר הבריאה, מתן כוח והשפעה לחזקים ביותר, ויכולת נוחה יותר לשליטה על האוכלוסייה. מרבית הטענות של חברי האגודה ותומכיה מגובות לכל היותר בהסברים אד הוק, או בלעג למי ששואל שאלות המערערות על השערתם. כמו כן, למרות שחברי האגודה טוענים כי מודל הארץ השטוחה הוכח כבר לפני אלפי שנים, נכון לשנת 2021, טרם הוצג מודל כלשהו המסביר את חילופי העונות, תנועת השמש בשמיים או ליקוי הירח. ישנם הסברים אד הוק לכל תופעה, אך לא כמודל אחיד.

ביקורות על האגודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הטענות של מבקרי האגודה בגרסתה המודרנית, היא שהם בעיקר טרולים,[3] שמקיימים מפגשים ומוכרים סחורה הקשורה לאמונה של אחרים, תוך ניצול תמימותם של מי שאינם חשופים לידע הבסיסי ביותר ברמה מספקת. כמו כן, המבקרים דוחים את טענות האגודה לפיה ישנה תוכנית לימודים (לפחות באסטרונומיה) אחידה בכל העולם, המנותבת על ידי האו"ם, לפיה בגיל 5 או 6 ילדים נחשפים לראשונה לגלובוס, נאמר להם שהארץ כדורית ולאחר מכן לא דנים יותר בנושא לעולם.[4]

אחד המבקרים המוכרים ביותר של אגודת הארץ השטוחה הוא הפיזיקאי האמריקני ניל דה-גראס טייסון, אשר נהג להופיע בתוכניות טלוויזיה ולהתארח בפודקאסטים, בהם הוא ביקר את צורת החשיבה של אנשי האגודה, וציין את השפעתה השלילית וקידומן של שיטות אנטי-מדע.[5]

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיון הציבורי שעוררה האגודה הוביל להפקת סרט תיעודי בשם Behind the Curve(אנ') אודות חבריה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Interest in the ‘Flat Earth’ conspiracy theory is skyrocketing
  2. ^ ישנם חברים המרחיקים לכת וטוענים כי כל מדינות העולם חתומות על האמנה, דבר שאינו נכון בעליל.
  3. ^ Are flat-earthers being serious?
  4. ^ Fighting flat-Earth theory
  5. ^ Neil deGrasse Tyson: Rise of Flat-Earthers Is Result of Failed Educational System