איתי אילנאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איתי אילנאי
אין תמונה חופשית
לידה 3 ביוני 1981 (בן 39)
יבנה
עיסוק עיתונאי, סופר, עורך ספרותי
לאום ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב
שפות היצירה עברית
יצירות בולטות 669: סיפורה של יחידה מיוחדת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איתי אילנאי (נולד ב-3 ביוני 1981) הוא עיתונאי וסופר ישראלי. המתמחה בנושאי צבא, מודיעין וביטחון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיים את לימודיו בתיכון גינסבורג ביבנה. בצבא שירת כלוחם ביחידת מגלן. בשנים 20052003 ניהל את תחנת שנחאי בביטחון חברת אל על. בשנת 2010 סיים תואר ראשון בתקשורת ומדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב ולאחר מכן השלים תואר שני בתוכנית ללימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב, אותו סיים בשנת 2018.

עם סיום לימודיו הגיש את התזה שכתב "מגן ולא יראה?: הגורמים להסדרת מעמדם החוקי של ארגוני ביטחון פנים: המקרה של חוק השב"כ".

קריירה עיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 החל לכתוב ככתב ספורט בעיתון זמן מעריב המקומון לשעבר של עיתון מעריב.

בשנת 2009 עבר לשמש ככתב מגזין ועורך מדור התרבות בעיתון ידיעות תל אביב.

בשנת 2015 שימש כרכז מערכת בתוכנית התחקירים מבט שני בערוץ הראשון.

החל מספטמבר 2016 משמש ככתב במוספי המגזין של עיתון ידיעות אחרונות, 7 ימים, המוסף לשבת ו-24 שעות.

בין היתר ראיין את מפקד חיל הים לשעבר האלוף במילואים אליעזר צ'ייני מרום לראשונה מאז נחקר בפרשת הצוללות (יחד עם רביב גולן ואמירה לם).[1]

הוא חשף את מעורבותם של יוצאי יחידה 8200 בחברות סייבר הפועלות עבור ארגוני ביון של מדינות ערביות (עם רונן ברגמן).[2] כמו כן פרסם מספר כתבות תחקיר על יחידות מובחרות בהן יחידת מגלן ואגוז.[3] לצד רונן ברגמן היה מעורב בחשיפת עדויות המצביעות על כך שאסון צור הראשון היה פיגוע ולא תאונה.[4]

אילנאי פרסם שורה של כתבות תחקיר על פוליטיקאים ובהם ישראל כ"ץ, יואב גלנט, בני גנץ ונפתלי בנט. בשנת 2018 פרסם סדרת כתבות על "הגבריות החדשה" במוסף "24 שעות" של ידיעות אחרונות.[5]

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו 669: סיפורה של יחידה מיוחדת יצא בשנת 2014 בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר. הספר מגולל את תהליך הקמתה ותולדותיה של יחידת החילוץ וההצלה של חיל האוויר, שאביו אבנר אילנאי, היה בין מייסדיה ואחד ממפקדיה הראשונים.[6]

בנוסף ערך תחקירים לספרים סיכול ממוקד: המבצעים הגדולים של השב"כ שכתבו מיכאל בר-זוהר וניסים משעל שיצא בשנת 2017 בהוצאת ידיעות ספרים ולספר ברק-מלחמות חיי שכתבו אילן כפיר ודני דור ויצא בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר בשנת 2015.[7]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי למעיין ואב לשתי בנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד אמירה לם, רביב גולן, איתי אילנאי, ‏"אני עם חבל על הצוואר", באתר "ידיעות אחרונות", 25 בדצמבר 2019
  2. ^ התחקיר המלא: המשחקים המסוכנים של בוגרי 8200, איתי אילנאי, רונן ברגמן, 18 באוקטובר 2018, ידיעות אחרונות
  3. ^ ראו לדוגמא: המגלניסטים, איתי אילנאי, 13 באוגוסט 2018, 24 שעות, ידיעות אחרונות
  4. ^ "אף ועדה לא מסוגלת להגיד בשבוע ימים מה קרה שם", איתי אילנאי, 4 בדצמבר 2017, ידיעות אחרונות
  5. ^ האבות החדשים , איתי אילנאי, 21 בינואר 2018, הורים, אתר Ynet
  6. ^ 40 שנה ל-669: סיפורה המרתק של יחידת העילית, שי לוי, 22 בדצמבר 2014, אתר מאקו
  7. ^ אודות הספר: ברק-מלחמות חיי, אתר הספרייה הלאומית