אגרות בר כוכבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

איגרות בר כוכבא הן האיגרות שנמצאו מתוך חילופי המכתבים בין שמעון בר כוכבא לאחדים מפקודיו במרד בר כוכבא. מרבית האגרות נמצאו בשנים 19601961 במערת האיגרות. כיום האגרות שמורות בידי רשות העתיקות והן מהוות חלק מהקורפוס של מגילות ים המלח שנמצאו במדבר יהודה מסוף שנות הארבעים של המאה העשרים. אגרות אלו הן כנראה חלק מהארכיון הצבאי של הסגן של בר כוכבא או מזכירו הצבאי. בין האגרות קיימת עֵדוּת לעברית הארצישראלית דמוית לשון חז"ל, אותיותיה, היגויה והתחביר שלה, וכן לארמית ארצישראלית. רבים מהאגרות עוסקים בענישה ובהעברת אספקה של "אתרוגים ולולבים". סביר כי אלו הן מילות קוד, אך יגאל ידין ראש משלחת החופרים שגילה אותם סבור היה שאכן מדובר בבקשה למשלוח ציוד לצורכי הדת.[1]

האגרות משמעון בן כוּסִבא הנשיא ואליו זוהו באופן ודאי עם שמעון בר כוכבא, והיגוי שמו אף הוא זוהה באופן ודאי כבן כוּסִיבא על פי אחד המכתבים של חייל יווני (אולי יהודי) בשם "איליאנוס", הכתוב בשפתו.[2] בשורה עצמה במכתב, כתוב השם "סימון" ("שמעון" ביוונית), ומעל השורה הוסיף הכותב את השם "Χωσιβα" ("כוסיבא", בכ"ף רפה), ככל הנראה לשם תוספת זיהוי, מאחר ש"שמעון" היה שם שכיח ביותר.[3]

בין הכתבים שנמצאו במערות המסתור מאותו המרד, גם מסמכים אישיים שאינם אגרות כמו הארכיון של בבתא, אישה עשירה שלקחה עימה את מסמכיה הכוללים חוזי החכרת וקניין קרקעות, ואף גט מנישואין. השלד שלה זוהה בין המתים ולפי הסנדל שלרגליה נמצא שהייתה לה בעיה רפואית המטופלת כיום.[1]

האגרות בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסף זה הכיל 14 מסמכים בעברית, בארמית וביוונית, ולוח עץ אחד.

שנים עשר מן המסמכים הם איגרות שנשלחו מבר-כוכבא למפקדי המרד בעין גדי, יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון. בר כוכבא חתם על האיגרות בשם "שמעון בן כוסיבה הנשיא על ישראל". באיגרות שולח בר כוכבא אל פקודיו הוראות בטון תקיף ותוך איומים בעונשים.

האיגרות היו צרורות בתוך נאד עור וטמונות תחת סלע. לצד האיגרות נמצאו בקבוקי בושם, חרוזים, מראה וכלי איפור, כך שייתכן שהצרור השתייך לאשתו או לאחותו של יהונתן בן בעיה.

בין הטקסטים ניתן למצוא את המסרים הבאים:

איגרת בעברית שכתב בר כוכבא למפקד הרודיון ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים מ"שמעון בן כוסבה".
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
משמעון בן כוסבא לישע
בן ג?גלה ולאנשי הכרך/חברך
שלו[ם] מעיד אני עלי תשמים
[י]פס[ד] מן הגללאים שהצלח
כל אדם שאני נותן תכבלים
ברגלכם כמה שעסתי
לבן עפלול
(שורה לא קריאה)[4]
  • "בפקודה לאנשי עין גדי: וכל איש תקועי אשר ימצא אצלכם - הבתים אשר ישתכנו בתוכם - יישרפו.
  • ואת יהושע בן תדמריה תשלחו אלי בהבטחה (משמר) ולא תתרשלו לפרק חרב מעליו"
  • "משמעון בר כוסבא לאנשי עין גדי למסבלא ליהונתן בר בעין שלום בטוב אתם יושבין אוכלין ושותין מנכסי בית ישראל ולא דואגין לאחיכם לכל דבר"
איגרת ארבעת המינים (פ. ידין 57), מתקופת מרד בר כוכבא, שבה מוזכרת קריית ערביה

אגרת ארבעת המינים:

שמעון ליהודה בר מנשה לקריית ערביה שלחת לך תרי חמרין די תשלח (שלחתי לך שני חמורים כדי שתשלח)
עמהן תר גברין לות יהונתן בר בעין ולות מסבלה די יעמרן (עמהם שני אנשים ביד יונתן בן בעיה וביד מסבלה כדי שיעמיסו)
וישלחן למחניה לותך ללבין ואתרגין. ואתשלח אחרנין מלותך (וישלחו למחנה בידך לולבים ואתרוגים. ושלח אחרים מבידך)
וימטון לך הדסין וערבין ותקן יתהן ושלח יתהן למחניה בחוץ (ויביא לך הדסים וערבות, והתקן אותם ושלח אותם למחנה בחוץ)
די ב???ת הוא שלם. (שב??? היה שלום).[5]

חשיבות האגרות להבנת השתלשלות הלשון העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים רבים כיוחנן ברויאר ומשה בר אשר סבורים שאגרות בר כוכבא, יחד עם לשונם הייחודית ועם עדויות אחרות, מורות על המשך הדיבור בעברית גם אחר חורבן הבית. אך יש הסבורים כי מדובר רק בתכתובת צבאית. יחזקאל קוטשר היה סבור שעברית זו הייתה לשון מדוברת שלא נכתבה עד אז, תוך שימור "הניב המקראי" לצורך הכתב. הוא וחוקרים נוספים נסמכים על שלל ראיות לשוניות.[6]

בספרו שושנת יריחו כותב עמוס קינן על הגילוי שהעברית ממרד בר כוכבא והעברית החדשה שיתפו את צורת הדיבור ת'שמים במקום את השמים, וכן ת'כבלים, בהשמטת האות א' של המילה את, בדומה ל"צברים" הצעירים לוחמי הפלמ"ח במלחמת העצמאות כפי שתועדו בספרי אורי אבנרי ומשה שמיר מהתקופה.[7]

יגאל ידין סיפר שדוד בן-גוריון התאכזב מאוד כשהתברר שהאיגרת הארוכה ביותר הייתה כתובה דווקא בארמית. מצד שני הייתה התרגשות כלל ארצית מכך שדווקא משלחת הרמטכ"ל לשעבר היא שמצאה והביאה לידיו את מכתבי מפקד הצבא, 1900 שנה לאחר המרד.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 החיפושים אחר בר כוכבא, יגאל ידין, הוצ' ויזנפלד, 1971
  2. ^ על הויכוח בעניין שני המכתבים היווניים, ראו סיכום המחלוקת על כך במחקר, לפי החוקר יצחק חמיטובסקי (פורסם כדיון בבלוג שלו "ארכיאולוגיה תלמודית")
  3. ^ יגאל ידין, החיפושים אחר בר כוכבא, עמ' 132–133.
  4. ^ [16,17 תמליל האגרת], באתר מאגרים המילון ההיסטורי ללשון העברית מיסודו של האקדמיה ללשון העברית
  5. ^ אגרת ארבעת המינים מוצגת ומפוענחת באתר מוזיאון ישראל.
  6. ^ משה בר אשר, מחקרים בלשון חכמים, הערות דקדוקיות, עמוד 30
  7. ^ שושנת יריחו: ארץ ישראל - סביבה, זהות, תרבות, הוצאת זמורה ביתן, 1998.