בבתא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בּבּתא בת שמעון הייתה בעלת קרקעות אמידה בעין גדי לאחר חורבן בית שני. היא מתה במהלך מרד בר כוכבא במצור על מערת האיגרות. למרות שלא הייתה דמות היסטורית חשובה, ארכיון המסמכים שהותירה אחריה במערה הוא מקור ראשון במעלה להבנת החיים היומיומיים, הכלכליים והמשפטיים בתקופתה. מתוכו מתגלה דמותה כדוגמה לעצמאות נשית בעולם היהודי העתיק.

תולדות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבתא (ביוונית: Βαβαθα) נולדה בשנת 104 לערך כבת בכורה או בת יחידה להורים אמידים בשם שמעון ומרים בעיירה מחוזא, בסביבות העיר צוער, על חופו הדרום-מזרחי של ים המלח. היישוב, כפר מעורב של נבטים ויהודים, שכן בממלכה הנבטית, ובשנת 106 עם כיבוש הממלכה בידי הרומים, נכלל בפרובינקיה ערביה. השם בבתא הוא כנראה הצורה הנקבית של השם הגברי המוכר בבא, שפירושו בארמית "שער". בבתא ירשה מהוריה במותם מטעי תמרים בצוער. על אף מעמדה, לא ידעה בבתא כתוב, ואת עסקיה ניהלה בעזרת רשמים.

בבתא נישאה והתאלמנה פעמיים. בעלה הראשון היה ישוע בן יהוסף, לו ילדה בן שנקרא גם הוא ישוע. עם מותו של בעלה החלה בבתא לנהל מאבקים משפטיים ממושכים מול בני משפחתו בעניין חזקתה על ישוע בנה, הסדרי המזונות שלו וחלקה בירושה. בעלה השני היה יהודה בן אלעזר, המכונה כתושיון, ששימש כאפוטרופוס שלה. יהודה היה בעל מטעים אמיד מעין גדי, והיה נשוי לאשה נוספת בשם מרים בת בעיין שילדה לו בת בשם שלומציון. ככל הנראה עברה בבתא להתגורר בעין גדי.

יהודה חלה ומת בשנת 130 לספירה מבלי שהוליד ילדים לבבתא. מטעי התמרים שלו בעין גדי עברו לרשות בבתא בתוקף הסכם הנישואין ביניהם כערובה כנגד חובותיו של יהודה.

גורלה במרד בר כוכבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת תום מרד בר כוכבא, בשנת 135, נשלחו יחידות רומיות להחריב את היישובים היהודיים בבקעת ים המלח. חלק מתושבי עין גדי ברחו למערות בצוקי קניון נחל חבר והתחבאו שם. בבתא נמלטה מעין גדי, ככל הנראה בלוויית ישוע בנה, מרים צרתה, שהייתה אחותו של יהונתן בן בעיה (בר בעין), מנהיג המורדים בעין גדי, ובתה של מרים, שלומציון. היא נטלה עמה את מסמכיה, מפתחות ביתה, ומספר חפצי ערך וצרכי איפור. הם הסתתרו במערה שנקראה ברבות הימים "מערת האיגרות", שכן נמצאו בה איגרות של שמעון בר כוכבא. את חפציה הטמינה בעומק המערה. חיילי הצבא הרומי הקימו מחנה מעל הצוק וצרו על המערה. ככל הנראה, כל יושבי המערה מתו ברעב ובצמא, ואיש לא שב לאסוף את המטמון במערה.

עצמותיה של בבתא היו כנראה בין עשרים השלדים שנמצאו במערת האיגרות. רוב השלדים טמונים עדיין בנקיק במערה, מספר קטן של עצמות שאוחסנו במחסני רשות העתיקות, נקברו על ידי הרב שלמה גורן בטקס ממלכתי במאי 1982 בקברות המורדים מעל נחל חבר.

ארכיון בבתא[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטר קניין על ארבעה מטעי תמרים בבעלות בבתא

הארכיון התגלה על ידי צוות בראשות הארכאולוג יגאל ידין בשנת 1960 במערת האיגרות בנחל חבר. הארכיון הכיל 35 מסמכים משפטיים בארמית, בנבטית וביוונית, ממויינים לנושאים וגלולים בתוך שקיק עור שהונח בסל נצרים. הסל הוחבא בנקיק עמוק במערה שנאטם על ידי המחביא. בין המסמכים היו כתבי מכר, חוזי חכירה, כתובות נישואין של בבתא ושל שלומציון בת יהודה, הסכמי אפוטרופוסות ומזונות של ישוע בן בבתא, וזכויות שימוש במים לצורכי השקיה. חלק מן המסמכים מופיעים בשני העתקים או גם בתרגום ליוונית. מעמדה הכלכלי העצמאי של בבתא מתחוור מן העובדה שהלוותה לבעלה כספים.

חפצי החן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך הסל בו נטמן הארכיון נמצאו גם מפתחות, ראי נחושת מעוטר, סנדלים, קופסת תכשיטים ממתכת ממורטת ובקבוקון בושם אפרסמון. כמו כן נמצאו במערה צלחות וקערות רומיות יקרות מתוצרת אלכסנדריה שהשתייכו אולי לבבתא.

מקומה בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזה על חייה בשם "בבתא", נכתב על ידי מרים קיני והוצג בתיאטרון הבימה בכיכובה של יונה אליאן. המשוררת אסתר ראב כתבה פואמה על חייה.

הזואולוג גיורא אילני קרא למספר נמרים במדבר יהודה על שמה ועל שם בני משפחתה הקרובה - בבתא, שלומציון וכתושיון.

עץ משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנשה כתושיון
 
 
 
 
 
יוסף
 
מנחם
 
יהודה
 
 
 
 
 
 
יהוסף
 
מרים
 
שמעון
 
אלעזר בעיה סומלא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישוע[1]
 
 
 
בבתא
 
יהושע
 
יהודה[2]
 
מרים[3]
 
יהונתן[4]
 
חנניה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישוע
("היתום")
יתומים[5] שלמציון
 
 
 
 
 
 
 
יהודה
(קימבר)
 
 
 
 
 
 
 


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יגאל ידין, החיפושים אחר בר כוכבא, פרק שישה עשר - חייה ומשפטיה של בבתא המופלאה, עמודים 222-253.
  • נעמי וישניצר, "נחל חבר: סיפור בשני חלקים מתקופת בר כוכבא", ספרית פועלים, תשל"ט 1978
  • חנן ‫ אשל, מעשה במשא ומתן על מטע: עיון בשתי תעודות נבטיות מהארכיון של בבתא בת שמעון, ‫מחקרי יהודה ושומרון יז, 2008, עמ' 103-120
  • מגן ברושי, סיפורה של בבתא : תולדותיה, ארחות חייה ושיגרתם‬, קשת החדשה 14, (2005), עמ' 57-68 ‬
  • יעקב פולוצקי,‫ שלוש תעודות מארכיונה של בבתה בת שמעון בא"י במאה הב’ לסה"נ, ארץ-ישראל ח (תשכז), 1960, עמ'46-51
  • חנן אשל, מה הביא את בבתא לברוח למערת האיגרות- הצעה אלטרנטיבית, בתוך: ח' אשל וב' זיסו (עורכים), חידושים בחקר מרד בר כוכבא, רמת גן, תשס"א עמ' 105-109

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בעלה הראשון של בבתא
  2. ^ בעלה השני של בבתא
  3. ^ אשתו השנייה של יהודה
  4. ^ יהונתן בן בעיה, מפקד עין גדי במרד בר כוכבא
  5. ^ אופוטרופסם של היתומים היה בסאס בן ישוע