אדוארדו מנצ'ון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדוארדו מנצ'ון
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 24 ביולי 1930
ברצלונה שבספרד
פטירה 29 בספטמבר 2010 (בגיל 80)
ברצלונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא אדוארדו מנצ'ון אי מולינה
גובה 1.68 מטר
עמדה קיצוני שמאלי
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1948 - 1949
1949 - 1950
1950 - 1957
1957 - 1958
1958 - 1959
1959 - 1961
1961 - 1962
ברצלונה (חובבנים)
אספניה אינדוסטריאל
ברצלונה
גרנדה
דפורטיבו לה קורוניה
אתלטיקו איבריה
ל'הוספיטלט


144 (57)
17 (4)
20 (1)

26 (9)
נבחרת לאומית כשחקן
1954 ספרד 1 (0)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אדוארדו מנצ'ון אי מולינהקטלאנית: Eduard Manchón i Molina, נולד ב-24 ביולי 1930 בברצלונה שבספרד, נפטר ב-29 בספטמבר 2010 בברצלונה) היה כדורגלן קטלאני-ספרדי ששיחק בעמדת הקיצוני השמאלי בעיקר בשנות ה-50 של המאה ה-20. מנצ'ון נודע בשל תקופתו בברצלונה, במדיה הבקיע 57 שערי ליגה ב-144 הופעות, זוכה עמה פעמיים באליפות ספרד ו-4 פעמים בגביע הספרדי. בנוסף, ערך מנצ'ון הופעה אחת במדי נבחרת ספרד. מנצ'ון היה שחקן נמוך קומה שניחן בזריזות ובמהירות וכן ביכולת הבקעת שערים טובה. בזכות כך נודע בכינוי "לה ביסיקלטה" (האופניים בספרדית).

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנצ'ון נולד וגדל בקזה אנטונס, שכונת פועלים ליד נמל ברצלונה, שם החל לשחק כדורגל כנער. ב-1948, בהיותו בן 18, החל לשחק בקבוצת החובבנים של ברצלונה. כעבור שנה הצטרף לקבוצת המילואים של המועדון, אספניה אינדוסטריאל. ב-1950 קודם מנצ'ון לקבוצה הבוגרת של המועדון. בתחילה נאבק על מקום בהרכב עם מתאו ניקולאו הארגנטינאי, ורק לאחר שהלה הושעה, ערך מנצ'ון את הופעת הבכורה במדי הקבוצה בליגה הספרדית, ב-8 באוקטובר. ברצלונה ניצחה את ולנסיה 2-1, ומנצ'ון הבקיע את השער השני לזכות קבוצתו. בזכות השער המשיך מנצ'ון לשחק בהרכב הקבוצה. ב-5 בנובמבר הבקיע צמד לרשתה של אלקויאנו, בניצחון ברצלונה 6-0. בסך הכול פתח ב-13 משחקי ליגה והבקיע 4 שערים בעונת 1950/1951. מנצ'ון נפצע לקראת סוף העונה בברכו ולכן לא היה יכול לשחק במשחקיה האחרונים לעונה זו. ב-27 במאי 1951 זכתה ברצלונה בגביע המלך הודות לניצחון 3-0 על ריאל סוסיאדד, ללא מנצ'ון שהיה פצוע.

בתחילת עונת 1951/1952 סבלו ניקולאו ואסטניסלאו באזורה מפציעות, והמאמן פרדיננד דאוצ'יק העניק למנצ'ון את ההזדמנות לשחק בהרכב. מנקודה זו והלאה הפך לשחקן קבוע בהרכב ברצלונה. במהלך העונה הבקיע 9 שערי ליגה ב-21 הופעות, עוזר לברצלונה לזכות באליפות הליגה. מנצ'ון היה שותף לזכייה שנייה ברציפות בגביע הספרדי, כשהוא פותח במשחק הגמר נגד ולנסיה בו ניצחה ברצלונה 4-2 בהארכה. בכך השלימה ברצלונה דאבל. ביוני 1952, במסגרת הגביע הלטיני, הבקיע מנצ'ון שער בניצחון 4-2 על יובנטוס, ולאחר שברצלונה ניצחה גם בגמר, היא זכתה גם בתואר זה. בארסה זכתה באותה שנה בשני תארים נוספים - הסופר קאפ הספרדי וגביע מרטיני רוסי, וכך כונתה הקבוצה באותה תקופה "בארסה של חמשת הגביעים".

ההצלחה המשיכה גם בעונת 1952/1953. בליגה, בה זכתה ברצלונה באליפות שנייה ברציפות, הבקיע מנצ'ון 10 שערים ב-26 הופעות, כולל שערה היחיד של ברצלונה בקלאסיקו בו הפסידה לריאל מדריד 2-1 ב-23 בנובמבר 1952, וכן צמד בניצחון 2-1 על ריאל ואיאדוליד ב-4 בינואר 1953. ברצלונה זכתה בדאבל שני ברציפות הודות לניצחון 2-1 על אתלטיק בילבאו בגמר הגביע. מנצ'ון, שפתח בהרכב ברצלונה, הבקיע את השער השני לזכות קבוצתו. בעונה הבאה הגיעה ברצלונה למקום ה-2 בליגה, אחרי ריאל מדריד. מנצ'ון הופיע ב-24 משחקי ליגה, בהם כבש 7 שערים. ב-25 באפריל 1954 הורחק בכרטיס אדום בהפסד 1-0 לאתלטיקו מדריד. ברצלונה הגיעה פעם שלישית ברציפות לגמר הגביע, אך הפסידה בו 3-0 לוולנסיה.

עונת 1954/1955 הייתה עונת השיא של מנצ'ון מבחינת כיבוש שערים - הוא כבש 12 שערי ליגה ב-23 הופעות. הוא כבש שלושער בדרבי נגד אספניול ב-9 בינואר 1955, אז ניצחה ברצלונה 4-2. ברצלונה הגיעה פעם נוספת למקום ה-2 בליגה, ובגביע הספרדי הגיעה עד לחצי הגמר, שם הודחה על ידי אתלטיק בילבאו. גם בעונה הבאה סיימה ברצלונה במקום השני בליגה, ומנצ'ון פתח ב-24 משחקים במהלך העונה בהם כבש 8 פעמים. בגביע הספרדי הודחה על ידי אספניול ברבע הגמר. מנצ'ון הבקיע בגומלין שהסתיים בתיקו 4-4, אך לא הצליח לעזור לברצלונה למחוק הפסד 3-1 מהמשחק הראשון. מעמדו של מנצ'ון החל לדעוך בעונת 1956/1957, אז התקפת ברצלונה אוישה על ידי שחקנים כאאולוחיו מרטינס, חוסטו טחדה, לאזלו קובאלה, רמון ויז'וורדה ואסטניסלאו באזורה. הוא פתח ב-14 משחקי ליגה, בהם הבקיע 7 שערים. ברצלונה זכתה בסוף העונה בגביע הספרדי, אך מנצ'ון לא שותף במשחק הגמר, בו גברה ברצלונה על אספניול 1-0. בליגה סיימה ברצלונה במקום ה-3.

מנצ'ון, שהבין כי מקומו בקבוצה מצטמצם בשל שחקני ההתקפה הרבים שהיו בקבוצה, ביקש מברצלונה לאפשר לו לעבור לגרנדה, קבוצה נוספת מהליגה הראשונה בספרד, על אף שנותרו שנתיים בחוזהו במועדון. ברצלונה הסכימה לבקשתו, והוא עזב את הקבוצה בתום 7 שנים בקבוצה הבוגרת של המועדון. בסך הכול השתתף ב-144 משחקי ליגה בהם כבש 57 שערים. בגרנדה הופיע ב-17 משחקי ליגה בהם כבש 4 שערים במהלך עונת 1957/1958. ב-4 במאי 1958 פגש את ברצלונה באצטדיונה הביתי. גרנדה אמנם הפסידה 4-1, אך מנצ'ון הבקיע את השער היחיד לזכות קבוצתו, והקהל הביתי אף הריע לו על כך.

בסוף העונה עזב מנצ'ון את גרנדה ועבר לדפורטיבו לה קורוניה, ששיחקה אז בליגה השנייה. ב-20 משחקי ליגה בהם שותף כבש שער אחד בלבד. בנוסף, הוא כבש שער נוסף בגביע הספרדי, עוזר לקבוצתו להעפיל לשמינית גמר הטורניר. מנצ'ון עזב את דפורטיבו בסוף עונת 1958/1959 והצטרף לאתלטיקו איבריה, קבוצה קטונה מהשכונה בה גדל, ששיחקה אז בליגה השלישית. הוא שיחק שם שנתיים, לפני שעבר לל'הוספיטלט, קבוצה נוספת בליגה השלישית. מנצ'ון שיחק בקבוצה זו במשך שנה, מבקיע 9 שערים ב-26 הופעות, וב-1962 פרש ממשחק, בהיותו בן 32.

מנצ'ון ערך הופעה בודדת במדי נבחרת ספרד, משחק מוקדמות מונדיאל 1954 נגד טורקיה ב-14 במרץ 1954, בו הפסידה ספרד 1-0. מנצ'ון גם השתתף במשחק ידידות של נבחרת קטלוניה ב-1956.

לאחר פרישתו נהג מנצ'ון לשחק בקבוצת הוותיקים של ברצלונה במשך שנים רבות. ב-29 בספטמבר 2010 נפטר של מחלת הסרטן. מנצ'ון היה נשוי ואב לשני ילדים.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]