ולנסיה (כדורגל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ולנסיה
Valencia cf.png
מידע כללי
שם מלא מועדון הכדורגל ולנסיה
כינוי העטלפים
תאריך ייסוד 5 במרץ 1919
אצטדיון אצטדיון המאסטייה,
ולנסיה, ספרד
(תכולה: 55,000)
בעלי הקבוצה סינגפורFlag of Singapore.svg פטר לים
נשיא סינגפורFlag of Singapore.svg ליי חון צ'אן
מאמן ספרדFlag of Spain.svg פאקו אייסטאראן
ליגה לה ליגה
תארים
מספר אליפויות 6
מספר גביעים 7
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

מועדון הכדורגל ולנסיהספרדית: Valencia Club de Fútbol) הוא מועדון כדורגל מהעיר ולנסיה שבספרד. המועדון נוסד ב-5 במרץ 1919 על ידי תושב העיר דאז, אוקטביו אוגוסטו מילייו דיאס. הקבוצה הבוגרת של המועדון מארחת את משחקי הבית שלה באצטדיון המסטאייה, אצטדיון המכיל 55,000 מקומות ונחשב לבית של ולנסיה מאז שנת 1923. בעתיד אמורה הקבוצה לעבור לאצטדיון הנואו מסטאייה, הנבנה בימים אלו ועתיד להכיל כ-60,000 מקומות ישיבה.

ולנסיה נחשבת לאחד המועדונים הבולטים ביותר בספרד. קבוצת הבוגרים זכתה שש פעמים בלה ליגה, שבע פעמים בגביע הספרדי, פעם אחת בגביע אופ"א ופעמיים בסופר קאפ האירופאי. בין היתר ולנסיה מחזיקה באחת ממחלקות הנוער המפוארות בעולם שכן גדלו בקבוצה שחקנים כגון דויד וייה, ג'ורדי אלבה, חואן מאטה ודויד סילבה. בין היתר נחשבת ולנסיה למועדון ה-3 בטבלת כל הזמנים של הכדורגל הספרדי, אחרי ברצלונה וריאל מדריד. המועדון גם כולל קבוצת מילואים בשם ולנסיה מסטאייה ועוד קבוצה אחת בענף ספורט אחר: ולנסיה בכדורסל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועדון הוקם בשנת 1919 על ידי אוקטביו אוגוסטו מילייו דיאס, תושב העיר וכבר אז היה לאחד המועדונים הגדולים והחשובים בספרד.

בתחילת שנות השבעים התגבשה בוולנסיה קבוצה שהתבססה על הגנה חזקה והצליחה לזכות באליפות הליגה הספרדית בשנת 1971, אחרי עשור בו שלטו שתי הקבוצות מעיר הבירה מדריד, ריאל מדריד ואתלטיקו מדריד שחילקו ביניהן את כל האליפויות בשנות השישים. את הקבוצה הנהיג באותן שנים המאמן אלפרדו די סטפנו, כוכב העבר של ריאל מדריד שבנה את הקבוצה בסוף שנות השבעים סביב החלוץ הארגנטינאי מריו קמפס. הקבוצה הצליחה לזכות בשנת 1979 בגביע הספרדי ובעונה לאחר מכן העפילה לגמר גביע אירופה למחזיקות גביע שם פגשה את קבוצת הפאר האנגלית ארסנל. חניכיו של די סטפנו גררו את הקבוצה האנגלית להארכה ולאחר 0:0 בתום 120 הדקות ניצחו בדו-קרב בעיטות עונשין 5-4 והביאו לוולנסיה את גביע המחזיקות.

שנות השמונים ושנות התשעים היו בסימן נדידה של ולנסיה למרכז הטבלה ואפילו לקרבות התחתית. רק בסוף שנות התשעים הצליחה הקבוצה לחזור לצמרת הגבוהה ולמאבקים על האליפות. בעונת 1998/1999 נאבקה הקבוצה על האליפות מול ברצלונה והעפילה אל ליגת האלופות. בתחילת עונת 1999/2000 התמנה למאמן הקבוצה הארגנטינאי הקטור קופר שהגיע מקבוצת מיורקה. קופר בנה את הקבוצה סביב החלוץ קלאודיו "פיוחו" לופס והקשר גאסיקה מנדייטה. ביחד עם המגן הארגנטינאי קילי גונסאלס, מיגל אנחל אנגולו המקומי והבלם האיטלקי הוותיק אמאדו קרבוני הקבוצה מאבקה על אליפות ספרד ודהרה לעונת שיא בליגת האלופות. במוקדמות ליגת האלופות גברה ולנסיה על אלופת ישראל הפועל חיפה והמשיכה לניצחון 5:2 ברבע הגמר על קבוצת לאציו האיטלקית וניצחון מרשים 4:1 בחצי הגמר על אלופת ספרד ברצלונה. במשחק הגמר בפריז פגשה ולנסיה את ריאל מדריד אך המשחק הסתיים בתבוסה של ולנסיה 3:0. בנוסף הקבוצה לא הצליחה לזכות באליפות וסיימה במקום השלישי בליגה.

הקבוצה הצליחה לשחזר את הישגה גם בעונה לאחר מכן. למרות עזיבתו של לופס הקבוצה הציגה יכולת גבוהה במשחקי ליגת האלופות והעפילה עונה שנייה ברציפות למשחק הגמר של המפעל. אך גם הפעם ירדה הקבוצה מן המגרש עם ידה על התחתונה לאחר הפסד 5:4 בפנדלים לבאיירן מינכן הגרמנית לאחר 1:1 בתום מאה ועשרים דקות.

ב-2001 מונה רפאל בניטס למאמן ולנסיה במקומו של הקטור קופר הארגנטינאי שדגל בשיטת משחק הגנתית. בניטס מכר את קפטן הקבוצה מנדייטה ללאציו האיטלקית ובנה את הקבוצה סביב שחקניה הצעירים מיסטה, פרנסיסקו רופטה, אנגולו, הארגנטינאי פבלו איימאר והקשר הספרדי רובן בראחה. חוליית ההגנה החזקה של הקבוצה בראשות הבלם רוברטו אז'אלה והשוער סנטיאגו קניזארס הייתה להגנה הטובה בליגה ולאחר עונה רווית מאבקי בצמרת מול ריאל מדריד הצליחה ולנסיה לזכות באליפות הליגה הספרדית, אליפות ראשונה אחרי 31 שנה. בעונה שלאחר מכן הציגה ולנסיה כושר נהדר בליגת האלופות (ניצחון כפול על ליברפול, ניצחונות על ארסנל ועל רומא) והגיעה לרבע בסוף עונה זו סיימה ולנסיה במקום החמישי.

העונה הבאה, עונת 2003/2004, הייתה מהגדולות של ולנסיה אי פעם. בעונה זו זכתה בדאבל - באליפות ובגביע אופ"א. השחקנים המרכזיים בעונה זו היו הקשר הספרדי ויסנטה ושחקן הבית מיסטה. בדרך לזכייה בגביע אופ"א, ניצחה ולנסיה בשלב השני של הטורניר את מכבי חיפה הישראלית 4-0 בסיכום שני המשחקים ביניהן. ולנסיה הובילה את הטבלה החל מאמצע העונה כשהיא מציגה כדורגל התקפי ומרשים מול שתי הפייבוריטיות ברצלונה וריאל מדריד. העונה הסתיימה בצורה מתוקה במיוחד עם ניצחון בגמר גביע אופ"א על אולימפיק מרסיי הצרפתית 2:0 משערים של ויסנטה ומיסטה.

בעונה שלאחר מכן עבר בניטז לליברפול ובמקומו הגיע קלאודיו ראניירי. בעקבות פציעה חמורה של ויסנטה ולנסיה נכשלה בליגה, מה שהוביל לפיטורין של ראניירי באמצע העונה ומינויו של עוזר המאמן, אנטוניו לופס, להחליפו בתפקיד. מצבה של ולנסיה השתפר, אך עדיין סיימה הקבוצה במקום השביעי וזכתה למקום בגביע האינטרטוטו בלבד (שם הודחה בגמר על ידי המבורג).

בעונת 2005/2006 מונה שחקן העבר קיקה סאנצ'ס פלורס למאמן. תחת הדרכתו ולנסיה סיימה את העונה במקום השלישי. השחקן הבולט היה החלוץ דויד וייה שכבש 25 שערים. בסוף העונה שאפה הקבוצה להתחזק הלאה עם החתמות כדוגמת פרננדו מוריינטס ואסייר דל הורנו. בעונת 2006/2007 הגיעה ולנסיה לרבע גמר ליגת האלופות ואף הייתה מועמדת לזכייה באליפות לצד שלוש קבוצות נוספות, אך לבסוף סיימה במקום הרביעי בלבד.

בעונת 2007/2008, עקב תוצאות דלות בליגה, שסיכנו את הישארותה בליגה הראשונה, ובליגת האלופות, בה כשלה לעבור את שלב הבתים, פוטר פלורס ובמקומו מונה רונאלד קומאן. למרות הזכייה בגביע פוטר קומאן לאחר תבוסה 5-1 לאתלטיק בילבאו. את קומאן החליף וורו (Voro), עמו הקבוצה הצליחה לסיים את העונה במקום העשירי. ב-22 במאי 2010 הצהירה הקבוצה על מינויו של אונאי אמרי כמאמן הקבוצה.

את עונת 2010/2011 ולנסיה סיימה במקום השלישי תחת הדרכתו של אמרי, אשר אימן את הקבוצה עד סוף יוני 2012. באותה עונה, לאחר עזיבתו המתוקשרת של וייה לקבוצת הכדורגל ברצלונה, סיים כמלך השערים של הקבוצה חלוץ הרכש החדש רוברטו סולדדו עם 18 כיבושים בליגה והוסיף גם כמה שערים בגביע ו-6 בליגת האלופות שם נחלה ולנסיה הצלחה כאשר הגיעה לרבע הגמר. ב-3 בדצמבר 2012 מונה ארנסטו ואלוורדה למאמן במקום מאוריסיו פלגרינו שפוטר. בתחילת יוני 2013 מונה למאמן מירוסלב ג'וקיץ'. לאחר רצף של כישלונות בעונת 2013/2014, פוטר ג'וקיץ' ובמקומו מונה חואן אנטוניו פיצי, שחקן העבר של המועדון. ולנסיה הודחה בשמינית הגמר של הגביע וסיימה את הליגה במקום השמיני, אך הגיעה לחצי גמר הליגה האירופית, שם הפסידה בדקה ה-95 לסביליה.

ב-3 ביולי 2014 מינתה ולנסיה למאמן את נונו אספיריטו סאנטו. באותה עונה ולנסיה גם עברה לחברת ההלבשה הגרמנית אדידס וחתמה איתה על חוזה עד שנת 2019.

אצטדיון המסטאייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון המסטאייה הוא אצטדיונה הביתי של ולנסיה משנת 1923, והוא מכיל 55,000 מקומות ישיבה. ב-20 במאי 1923 נחנך האצטדיון במשחק ידידות בין שתי הקבוצות של העיר, ולנסיה ולבאנטה. חנוכת האצטדיון משמעותה עבור האוהדים גם פרידה מאצטדיון הקבוצה הקודם, אלגירוס, שהיה ביתה הראשון. עם פתיחתו, כשולנסיה טרם השתייכה לליגה הבכירה, האצטדיון הכיל 17,000 מקומות. הצלחתה של ולנסיה באותה תקופה הובילה להרחבתו הראשונה ב-1927, לאחריה הכיל 25,000 מקומות, לפני שניזוק קשות במלחמת האזרחים, במהלכה שימש האצטדיון כמחנה ריכוז וכמגרש גרוטאות.

לאחר שהאצטדיון שופץ מנזקי המלחמה, הצליחה ולנסיה לזכות בתארה הראשון, גביע המלך הספרדי, ב-1941. עשור מוצלח שכלל שלוש אליפויות ושני גביעים עודד את מנהלי הקבוצה להשקיע באצטדיון ולהרחיבו. בשנות ה-50 עבר האצטדיון שינוי משמעותי כשהורחב לכמות של 45,500 מקומות, אך האצטדיון ניזוק פעם נוספת בעקבות השטפון בוולנסיה באוקטובר 1957, שנגרם בעקבות ההצפה של נהר הטוריה. בעקבות ההצפה, האצטדיון שוחזר ואף שופר באמצעים רבים (כגון תאורה מלאכותית), שנחנכו במהלך חג מקומי ב-1959.

ב-1969 שונה שם האצטדיון ל"אצטדיון לואיס קזנובה", כדי לחלוק כבוד לנשיא המועדון ששירת בתפקיד 25 שנה. קזנובה עצמו הצטנע והודה כי קריאת האצטדיון על שמו היא צעד גדול מדי, וביקש להחזיר את שמו הקודם, המסטאייה, ב-1994. האצטדיון גם חזה בשורה של הצלחות בשנות ה-70, שכללו אליפות (תחת אלפרדו די סטפנו כמאמן), שתי הופעות בגמר גביע המלך, והופעות בגביע האלופות וגביע אופ"א.

ב-1972 נחנכו משרדי המועדון, שהציגו עיצוב חדשני וחדר גביעים חדש. בקיץ 1973 הוחלף יציע שכלל 14 שורות עמידה ביציע ישיבה. בעקבות הצלחות הקבוצה והגידול במספר אוהדיה התגבשה תוכנית להעברת האצטדיון אל מחוץ לתחומי העיר, אך זו לא צלחה. באותן שנים זכתה ולנסיה ברציפות בגביע המלך הספרדי, גביע אירופה למחזיקות גביע ובסופר קאפ האירופי (כשבאותן שנים מככב בקבוצה מריו קמפס), כשהסופר קאפ האירופי אף משוחק באצטדיון המסטאייה עצמו.

המסטאייה נבחר לארח את משחק הבכורה של נבחרת ספרד במונדיאל 1982, ו-10 שנים מאוחר יותר את משחקי הכדורגל של אולימפיאדת 1992, שנערכו במקור בעיר ברצלונה.

סגל השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-8 בפברואר 2016

מס' עמדה שם
1 ברזילFlag of Brazil.svg שוער דייגו אלבס
2 פורטוגלFlag of Portugal.svg מגן ז'ואאו קנסלו
3 פורטוגלFlag of Portugal.svg מגן רובן וזו
4 ברזילFlag of Brazil.svg בלם אדרלן סאנטוס
5 גרמניהFlag of Germany.svg בלם שקודראן מוסטפי
6 ברזילFlag of Brazil.svg מגן גילרמה סיקיירה
7 ספרדFlag of Spain.svg חלוץ אלברו נגרדו
8 אלג'יריהFlag of Algeria.svg קשר סופיאן פגולי
9 ספרדFlag of Spain.svg חלוץ פאקו אלקאסר
10 ספרדFlag of Spain.svg קשר דני פארחו (קפטן)
11 ארגנטינהFlag of Argentina.svg קשר פבלו פיאטי
12 ברזילFlag of Brazil.svg קשר דנילו ברבוסה
מס' עמדה שם
23 ספרדFlag of Spain.svg שוער ז'אומה דומנק
14 ספרדFlag of Spain.svg מגן חוסה לואיס גאיה
15 ארגנטינהFlag of Argentina.svg קשר אנסו פרס
16 בלגיהFlag of Belgium (civil).svg קשר זקריה בקאלי
17 ספרדFlag of Spain.svg חלוץ רודריגו
18 ספרדFlag of Spain.svg קשר חאבי פואגו
19 ספרדFlag of Spain.svg מגן אנטוניו בראגן
21 פורטוגלFlag of Portugal.svg קשר אנדרה גומש
22 ספרדFlag of Spain.svg קשר סנטי מינה
23 טוניסיהFlag of Tunisia.svg בלם איימן עבדנור
24 רוסיהFlag of Russia.svg קשר דניס צ'רישב
25 אוסטרליהFlag of Australia.svg שוער מת'יו ריאן

שחקנים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ולנסיה בוויקישיתוף


ליגת האלופות 2015/16
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
צרפתFlag of France.svg פריז סן-ז'רמן הולנדFlag of the Netherlands.svg איינדהובן פורטוגלFlag of Portugal.svg בנפיקה ליסבון איטליהFlag of Italy.svg יובנטוס ספרדFlag of Spain.svg ברצלונה גרמניהFlag of Germany.svg באיירן מינכן אנגליהFlag of England.svg צ'לסי רוסיהFlag of Russia.svg זניט
ספרדFlag of Spain.svg ריאל מדריד אנגליהFlag of England.svg מנצ'סטר יונייטד ספרדFlag of Spain.svg אתלטיקו מדריד אנגליהFlag of England.svg מנצ'סטר סיטי גרמניהFlag of Germany.svg באייר לברקוזן אנגליהFlag of England.svg ארסנל פורטוגלFlag of Portugal.svg פורטו ספרדFlag of Spain.svg ולנסיה
אוקראינהFlag of Ukraine.svg שחטאר דונצק רוסיהFlag of Russia.svg צסק"א מוסקבה טורקיהFlag of Turkey.svg גלאטסראיי ספרדFlag of Spain.svg סביליה איטליהFlag of Italy.svg רומא יווןFlag of Greece.svg אולימפיאקוס אוקראינהFlag of Ukraine.svg דינמו קייב צרפתFlag of France.svg ליון
שוודיהFlag of Sweden.svg מאלמה גרמניהFlag of Germany.svg וולפסבורג קזחסטןFlag of Kazakhstan.svg אסטנה גרמניהFlag of Germany.svg בורוסיה מנשנגלדבך בלארוסFlag of Belarus.svg באטה בוריסוב קרואטיהFlag of Croatia.svg דינמו זאגרב ישראלFlag of Israel.svg מכבי תל אביב בלגיהFlag of Belgium (civil).svg גנט