אדוארד היגינס וייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדוארד היגינס וייט
EdwardWhite.jpeg
אסטרונאוט בשירות נאס"א
לידה 14 בנובמבר 1930
סן אנטוניו, טקסס
נהרג 27 בינואר 1967 (בגיל 36)
קייפ קנברל, פלורידה
לאום ארצות הבריתארצות הברית אמריקאי
עיסוק בעבר טייס ניסוי
תאריך בחירה 1962
תאריך פרישה 27 בינואר 1967 (נספה באסון אפולו 1)
דרגה לוטננט קולונל בחיל האוויר האמריקאי
זמן שהייה בחלל 4 ימים, שעה ו־56 דקות
מספר פעילות חוץ-רכבית 1
זמן שהייה בפעילות חוץ-רכבית 36 דקות
ביוגרפיה בנאס"א אדוארד היגינס וייט באתר נאס"א (באנגלית)
משימות
ג'מיני 4, אפולו 1
Gemini Four patch.jpgApollo 1 patch.png
עיטורים
SpaceMOH.jpgמדליית השירות המצטיין של נאס"א

אדוארד היגינס "אד" וייט השניאנגלית: Edward Higgins White, II;‏ 14 בנובמבר 1930 - 27 בינואר 1967) היה אסטרונאוט בתוכנית ג'מיני ותוכנית אפולו. נולד בסן אנטוניו, טקסס. נהרג בשריפה שפרצה בעת בדיקה לפני שיגור אפולו 1.

בתום לימודיו התיכוניים התקבל למכללה הצבאית וסט פוינט. במקביל ללימודים, עסק בפעילות ספורטיבית, וכמעט התקבל למשלחת האולימפית האמריקאית בשנת 1952. בווסט פוינט גם פגש את אשתו, פטרישיה.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגר במדעים מהאקדמיה הצבאית של ארצות הברית בווסט פוינט, 1952. מוסמך במדעים בהנדסה אווירונאוטית מאוניברסיטת מישיגן, 1959.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום לימודיו בווסט פוינט, למד בקורס טיסה בטקסס ובפלורידה. לאחר מכן שירת במשך שלוש שנים וחצי בטייסת הקרב ה־22 בגרמניה, שם הטיס מטוסי F-86 סייבר ו־F-100 סופר סייבר. בשנת 1959, לאחר לימודיו לתואר מוסמך, למד בבית הספר לטייסי ניסוי בבסיס חיל האוויר אדוארדס בקליפורניה כדי להגדיל את סיכויו להתקבל לנאס"א. לאחר מכן הוצב בבסיס רייט-פטרסון, שם היה טייס ניסוי במחלקת מערכות אווירונאוטיות. בתפקיד זה הטיס אסטרונאוטים של תוכנית מרקורי במטוסי מטען, בתמרונים שהביאו אותם למצב חוסר משקל למשך מספר שניות. ביניהם היה גם ג'ון גלן. לאחר שחזר ממשימת ג'מיני 4, הנשיא ג'ונסון קידם אותו לדרגת לוטננט קולונל.

שירות בנאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייט מרחף בחלל

היה חלק מהקבוצה השנייה שנבחרה על ידי נאס"א ב־1962. בין 3 ביוני ו־7 ביוני 1965 היה טייס במשימת ג'מיני 4, שהקיפה את כדור הארץ 62 פעמים. במשימה זו היה האמריקאי הראשון שביצע פעילות חוץ רכבית. הוא שהה 21 דקות מחוץ לחללית, והיה הראשון שנהג את עצמו בעזרת אקדח סילון שהחזיק בידו.

ב־27 בינואר 1967 נהרג בשריפה על כן השיגור של אפולו 1. הוא נקבר בבית הקברות וסט פוינט.

אותות ועיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועוד עיטורים מארגונים אחרים.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות צוות אפולו 1 במראת הזיכרון במרכז החלל קנדי

צוות אפולו 1 הונצח במגוון דרכים:

  • בנמל החלל קייפ קנוורל, בכן שיגור L-34, שנטוש נכון ל-2018, נמצאים שני לוחות זיכרון לזכר צוות אפולו 1.[1][2]
  • באנדרטת מראת החלל (Space Mirror Memorial) שבמרכז המבקרים במרכז החלל קנדי, מונצחים שמות אנשי צוות אפולו 1.
  • מספר גבעות על מאדים נקראו על שמות הצוות, מרחק 14.3 בכיוון דרום-דרום מערב מאתר הנחיתה של ספיריט, אזור הנקרא "גבעות אפולו 1".[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדוארד היגינס וייט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Biography". The Official Site of Edward White, II. בדיקה אחרונה ב-21 ביוני 2016. 
  2. ^ Thompson, Floyd; Borman, Dolah; Faget, Maxime; White, George; Geer, Barton (5 באפריל 1967). Launch Complex 34 plaques. Washington, DC: NASA. ארכיון ארכיון מהמקור מ-May 14, 2016. 
  3. ^ "Martian Landmarks Dedicated to Apollo 1 Crew". Jet Propulsion Laboratory California Institute of Technology. 27 בינואר 2004. בדיקה אחרונה ב-24 באוגוסט 2018.