אדוארד פון גבהרדט

אדוארד פון גבהרדט
Eduard von Gebhardt
לידה	13 ביוני 1838; Järva-Jaani, אסטוניה
פטירה	13 בפברואר 1925 (בגיל 86); דיסלדורף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
שם לידה	Franz Karl Eduard von Gebhardt
מקום לימודים	האקדמיה הקיסרית לאמנויות (1857); האקדמיה לאמנויות של קרלוסהה ;
תחום יצירה	ציור
הושפע על ידי	לודוויג דה קודר, וילהלם זון
פרסים והוקרה	אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1885); אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה

אדוארד פון גבהרדט (בגרמנית: Eduard von Gebhardt‏; 13 ביוני 1838 – 3 בפברואר 1925), היה צייר גרמני ופרופסור באקדמיה לאמנות בדיסלדורף.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבהרדט היה בנו של פרדיננד תיאודור פון גבהרדט (1803–1869), ווילהלמין (1808–1880), המכונה מינה. לאחר התיכון הוא למד באקדמיה של סנט פטרסבורג במשך שלוש שנים מגיל 16 ובילה שנתיים בטיולים ובכן שהה בקרלסרוהה, שם למד בבית ספר לאמנות.^[1]

בשנת 1860 הגיע לדיסלדורף, שם הפך לתלמידו של וילהלם זון והחליט להישאר בדיסלדורף כשכנו המיידי של זון שלידם גרו ציירים נוספים. בקיץ 1872 נישא גבהרדט לקלרה יונגניק (1851–1897).^[2]

גבהרדט הפך לפרופסור באקדמיה של דיסלדורף בשנת 1873 והכשיר סטודנטים רבים. פאבל סבדומסקי היה בין תלמידיו. לרגל יום הולדתו ה -70 ארגנה גלריה אדוארד שולט בברלין, תערוכת גדולה לכבודו. גבהרדט קיבל מדליית זהב בתערוכת האמנות הגדולה בברלין בשנת 1918, והעיר דיסלדורף העניקה לו אזרחות כבוד.

הוא נפטר בשנת 1925.

קברו של גבהרדט נמצא בבית הקברות הצפוני בדיסלדורף.

יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטייתו לציור פנתה מלכתחילה לנושאים דתיים, אך הוא רצה לתת לציור הדתי תוכן לאומי בקשר לתפיסת האמנות הריאליסטית בתקופתו. הוא טיפל בסצינות המקראיות מנקודת מבטם של המאסטרים ההולנדים והגרמנים במאות ה-15 וה-16. הוא העניק לדמויות לא רק את המראה של אנשי התקופה ההיא, אלא גם אפיין אותם על פי הדפוסים האמנותיים של אותו הזמן.

הוא צייר סצנות מן הרפורמציה, ובמנזר הסיסטרסיאני לשעבר בלוקום ניתן לראות שישה ציורי קיר: "סצנות מחיי המשיח". ציורי קיר של נושאים דומים ניתן למצוא בכנסייה בדיסלדורף.

גבהרדט צייר גם דיוקנאות רבים וטובים, וזכה במדליית זהב בברלין, דרזדן, מינכן, וינה ופריז; ונבחר לחבר באקדמיות אנטוורפן, ברלין, בריסל, מינכן ווינה.