אדוארד קוזנצוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדוארד קוזנצוב
קוזניצוב בעיתון "ווסטי".jpg
לידה 29 בינואר 1939 (בן 81)
מוסקבה
שם לידה אדוארד גרזון
עיסוק מחבר, עיתונאי, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג סילווה זלמנסון 1970-1980, לריסה גרשטיין 1983 עד היום
מספר צאצאים 1
לאום יהודי
מקום לימודים אוניברסיטת מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית,עברית, אנגלית, רוסית, ספרדית, גרמנית
פרסים והוקרה פרס גוליבר לספר הזר בטוב ביותר 1975/ פרס מפעל חיים תרומה לעיתונאות בשפה הרוסית בישראל 2018 (ערוץ 9)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
Edward Kuznetzov 1972.jpg
2016 אדוארד קוזניצוב - צילום דוד סטרגמייסטר - מבצע חתונה רשות השידור.png

אדוארד קוזנצוברוסית: Эдуард Кузнецов; נולד ב-1939) הוא עיתונאי וסופר אשר ידוע בעיקר כמי שהיה אסיר ציון בברית המועצות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוזניצוב נולד במוסקבה ב-1939, לאב יהודי ואם נוצרייה אשר גידלה אותו[1] לאחר מות אביו בשנת 1941. בשנת 1960 ביחד עם ולדימיר בוקובסקי ויורי גלנסקוב הוא היה בין מארגני אספות נוער ליד פסל מאיאקובסקי במוסקבה. ב-1961 נעצר לראשונה על ידי המשטר הסובייטי ונכלא לשבע שנים, לאחר שהקריא שירי מחאה מפרי עטו בכיכר מאיאקובסקי במוסקבה, ולאחר שפרסם סאמיזדאט נגד המשטר.


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרשת חטיפת המטוס של דימשיץ-קוזנצוב

ב-15 ביוני 1970 היה קוזניצוב, לצד מארק דימשיץ, מנהיג ניסיון של ציונים מתנגדי משטר סובייטים לחטוף מטוס ריק מלנינגרד לשוודיה בדרך לישראל, על מנת לברוח מברית המועצות לאחר שלא קיבלו אישור יציאה. קוזניצוב ודימשיץ נידונו למוות אך בעקבות לחץ בינלאומי הומתק עונשם ל-15 שנות מאסר. אשתו דאז של קוזנצוב, סילווה זלמנסון נדונה ל-10 שנות מאסר (שוחררה ב-1974 בעסקת החלפת אסירים ועלתה לישראל). ב-1979 שוחרר קוזנצוב מן הכלא במסגרת עסקת חילופי אסירים עם ארצות הברית, יחד עם ארבעה אסירים נוספים, מתנגדי המשטר.

לאחר ששוחרר מהכלא, עלה קוזניצוב לישראל. ב-1980 נולדה לו ולאשתו דאז, סילווה זלמנסון בת בשם ענת. ב-1981 הזוג התגרש. בשנת 1982 התמודד בבחירות לכנסת במסגרת מפלגה רוסית ראשונה. הוא ניהל את מחלקת החדשות של רדיו חירות (19831990). ב 1991 קוזנצוב היה העורך ביומון בשפה הרוסית "ורמיה" ועבר ב 1992, יחד עם קבוצה גדולה של עיתונאים אשר מחו נגד תנאי העסקתם, לעבוד ב"ווסטי", העיתון הרוסי הנפוץ בישראל, כעורך הראשי. בשנת 1999 החל לערוך את "מיג ניוז" ובשנים 2003–2007 היה העורך הראשי של האלמנך הספרותי והאמנותי "Nota Bene".

קוזנצוב נישא בשנית ללריסה גרשטיין, פעילת ישראל בעליה, ונחשב מקורב לאביגדור ליברמן. הזוג מתגורר כיום ליד ירושלים.

ב-2017 קיבל פרס מפעל חיים מערוץ 9 על תרומתו לעיתונאות דוברת רוסית בישראל.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יומני כלא - ספר אשר כתב ב-1973 בכלא הסובייטי בסתר ואשר הוברח למערב. הספר זכה בפרס "גוליבר" בצרפת ב-1974
  • אני אזרח ישראל! - ספר אשר כתב ב-1975 בכלא הסובייטי בסתר ואשר הוברח למערב.
  • ריצת מרתון במורדוביה - 1980, הוצאת כתר

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אני אזרח ישראל! : יומן מהכלא / אדוארד קוזנצוב - הספר היחידי שהוברח ממחנות העבודה הסובייטים ופורסם במערב.. "יומן שרשם בכלא הסוביטי, בסתר, אדוארד קוזיצוב ... ואשר הוברח למערב. קוזנצוב שנתיתם בגיל צעיר מאביו היהודי, גודל על-ידי אמו כרוסי ללא כל זיקה ליהדות, ורק בהתבגרו זיהה את עצמו עם העם היהודי והחל ללחום על זכותו לעלות לישראל. הוא נאשם בנסיון הנודע לחטוף מטוס (ריק) כדי לצאת מברית-המועצות, ונדון במשפט לניגרד תחילה למוות, אך לאחר-מכן הוחלף ענשו בחמש-עשרה שנות מאסר" בשפות אחרות הספור נקרא "יומני כלא", אבל בעברית קיבל את הכותרת "אני אזרח ישראלי". הספר מתורגם לאמגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית.
  • ריצת מראתון למורדוביה / אדוארד קוזניצוב

כתבות וסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדוארד קוזנצוב בוויקישיתוף
אדוארק קןזניצוב מקבל מפעל חיים לתרומתו האדיחרה בעיתוונות של דוברי רוסית בארץ. .jpg

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתבה, מעריב, 7 במאי 1979