אסיר ציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנטולי שרנסקי, מהבולטים שבאסירי ציון, נפגש עם ראש הממשלה דאז שמעון פרס לאחר שחרורו מברית המועצות.

אסיר ציון הוא אדם שהיה במאסר, או בהגליה בגלל פעילות ציונית, בארץ שבה פעילות זאת הייתה אסורה. מקור המונח במילותיו של רבי יהודה הלוי: "ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך".

בשנת 1992 נכנס לתוקף בישראל חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם. על-פי חוק זה, אסירי ציון החיים בישראל, או שאריהם, זכאים לתגמולים שונים ממדינת ישראל.

אסירי ציון בברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית מאסירי ציון נכלאו בשל פעילותם במדינות הגוש הקומוניסטי ובברית המועצות לשעבר. על פי ההשקפה הקומוניסטית, כל השתייכות דתית או אתנית בטלה מפני ההשתייכות לאומה הקומוניסטית, ולפיכך סירבו שלטונות ברית המועצות להכיר בשאיפות הלאומיות של היהודים. בתגובה, פעלו חלק ממסורבי העלייה באופן הפגנתי ומחתרתי נגד העיכובים, וייסדו מחתרת של פעילות ציונית. הם נעצרו ונכלאו על ידי המשטר, לעיתים בתואנות שווא, וחלקם הוגלה למקומות נידחים בברית המועצות.

כמה מאסירי ציון סבלו מעינויים במהלך מעצרם. בשנת 1970, למשל, נרשמו 44 מקרים של יהודים פעילי עלייה שנשלחו למחנות עבודה בכפייה. היו גם מקרים של אסירי ציון שנפטרו בעודם בכלא. אחרים הושמו בבתי חולים פסיכיאטריים תחת אבחנות רפואיות כוזבות, והטיפולים בהם עוררו לעתים מחלות נפש.

מבצע חתונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבצע חתונה

מבצע חתונה היה שם קוד לניסיון חטיפת מטוס ריק שעורר מודעות עולמית למצב היהודים בברית המועצות. שישה עשר אזרחים צעירים, ארבעה עשר מתוכם יהודים ציונים, נתקלו בסירוב עלייה ורצו להגיע באמצעות המטוס לישראל. הם נתפסו מספר צעדים לפני עלייתם למטוס, נשפטו וקיבלו גזרי דין אכזריים על בגידה במולדת, בינהם שני גזרי דין מוות שהומתקו לחמש עשרה שנות מאסר לאחר לחץ בין לאומי, שהשפיע על הסובייטים גם להתחיל לשחרר עוד מסורבי עליה.

פעילותו ומאסרו של אנטולי שרנסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטולי שרנסקי היה פעיל בחוגים ציוניים החל מתחילת שנות השבעים. הוא שיתף פעולה עם מתנגדי משטר אחרים ועבד כמתרגם עבור הפיזיקאי ומתנגד המשטר אנדריי סחרוב. הוא הצטרף לארגון זכויות האדם "קבוצת הבקרה של הלסינקי במוסקבה" בראשותו של סחרוב. הארגון שהוקם ב-1976 נועד לדווח ולפקח ועל יישומו של הסכם הלסינקי עליו חתמה ברית המועצות ב-1975 ובו סעיף המחייב על שמירת זכויות אדם. שרנסקי הפך לדובר העיקרי עבור אסירי ציון ומסורבי העלייה היהודיים. פעילות זו זכתה להד גדול בעולם, וגרמה למאסר ממושך של שרנסקי באשמת ריגול ובגידה החל מ-1977. המאסר זכה לסיקור תקשורתי רחב היקף בעולם. בארצות הברית קבוצות גדולות יצאו למאבק ציבורי מהדהד, שגרם לממשל ללחוץ על ברית המועצות בענייני זכויות אדם. הנשיא רונלד רייגן התנה בפני גורבצ'וב את שיפור היחסים בין המדינות וחתימה על הסכמים כלכליים בשיפור יחסה של ברית המועצות ליהודיה, ואף הצליח להביא לשחרורו של אנטולי שרנסקי מברית המועצות בחילופי מרגלים.

בין אסירי-ציון הידועים נמנים בנוסף אידה נודלאדוארד קוזניצוב, סילווה זלמנסוןיוסיף (יוסף) מנדלביץ'יולי אדלשטייןיוסף שניידר ושמעון שפירא. אחרוני אסירי ציון בברית המועצות שוחררו בשנת 1986 עם הכרזתו של מנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב על מדיניות הגלאסנוסט.

אסירי ציון במדינות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לברית המועצות, יהודים ממדינות קומוניסטיות נוספות, כגון מזרח גרמניה ורומניה ניהלו מאבקים דומים ונעצרו באופן דומה לאחיהם בברית המועצות.

ברומניה, בחלק המכונה הרגאט, אחרי שואת יהודי רומניה, נותר בחיים קיבוץ יהודי גדול שכלל מאות אלפי יהודים, רבים מהם חדורים שאיפות ציוניות. בקרב יהודי רומניה החלה פעילות ציונית ענפה שכללה כתבי עת, אסיפות ואף הפגנות, ופעילות זו קיבלה עידוד רב מהכרזת העצמאות של מדינת ישראל, ועידוד עקיף ושקט מהאדם השני בהיררכיה של רומניה הקומוניסטית, שרת החוץ היהודיה, אנה פאוקר. בשלב מסוים, לפי הנחיות ממוסקבה, החליטו השלטונות הרומניים לפעול בצורה נמרצת נגד הציונים והציונות.

בשנות החמישים של המאה ה-20, במסגרת משפטי הציונים ברומניה, נשפטו כמה מאות יהודים, מנהיגים ופעילים של התנועות הציוניות הרומניות ונידונו לעונשים כבדים. היהודים הואשמו בריגול למען האינטרסים של האימפריאליזם האנגלו-אמריקאי. משפטים אלה היו חלק משורת המשפטים המבוימים נגד יהודים שנערכו באותה תקופה בגוש הקומוניסטי.

המונח "אסירי ציון" הורחב עם השנים, ושימש גם לתיאור אסירים יהודיים במדינות דיקטטוריות שאינן קשורות בברית המועצות, שנאסרו בשל פעילות פרו-ישראלית, או ניסיון לעודד עליית יהודים לישראל. כינוי זה ניתן ליהודים בעיראקמרוקו ותימן שנעצרו בשל פעילות ציונית ופעילות להעלאת יהודים לישראל, בעיקר בשנות הארבעים והחמישים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]