וסטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Vesty.jpg

וסטי (ברוסית, Вести) הוא עיתון יומי ישראלי בשפה הרוסית, מקבוצת "ידיעות אחרונות". שם העיתון הוא תרגום המילה "בשורות" לשפה הרוסית.

בסתיו 1990 יצא רוברט מקסוול, הבעלים של "מעריב", ביוזמה להפיק עיתון בשפה הרוסית. פרי מאמציו היה העיתון "ורמיה". לאחר מותו של מקסוול עברו בעקבות סכסוך מתוקשר היטב מיטב העיתונאים, כולל העורך אדוארד קוזניצוב, לקבוצת "ידיעות אחרונות", והקימו, בשנת 1992, עיתון רוסי בשם "וסטי", כשהם מחליפים עיתון קודם של הקבוצה ברוסית בשם "ידיעות ישראל". השם החדש נקבע כמשחק מילים: שיחת היום ברחוב הרוסי באותו זמן הייתה על מלחמה תקשורתית בין "ורמיה", המהדורה המרכזית של חדשות הערב בכל הערוצים בטלוויזיה הסובייטית, שגם נתנה את השם לעיתון הקודם, לבין "וסטי", חדשות השעה של הטלוויזיה הרוסית החופשית. העיתון צבר מוניטין בקרב עולי חבר העמים ועדיין נחשב כעיתון העיקרי של קהילת דוברי רוסית בישראל.

בהשוואה לעיתונים יומיים, "וסטי" מרבה בטקסט וממעט בתמונות, אפילו בעמוד השער, בהתאם למנטליות המוצהרת של הקורא בשפה הרוסית.

כחלק מקבוצת "ידיעות אחרונות", העיתון מקבל מאמרים מעיתוני הקבוצה. "וסטי" הוא בין העיתונים הבודדים הניזונים מדיווחי עיתונאים בשטח ולא מהאינטרנט או סוכנות ידיעות. מאמרים מגיעים מכל העולם לרבות ארצות הברית, רוסיה, אוקראינה, ליטא, מולדובה ועוד. העיתון מציג מגוון דעות מכל מחנה פוליטי, אם כי הוא נודע בנטייה הברורה שלו לימין המפה הפוליטית, במתן במה לפוליטיקאים ימניים, כמו אביגדור ליברמן ויורי שטרן ממפלגת "ישראל ביתנו". העיתון ידוע גם בקו ההטרונורמטיבי והשמרני שהוא מציג ובביטויים גזעניים גלויים יותר או פחות.[1][2][3][4]

בדומה לעיתונים אחרים בשפה הרוסית בישראל, "וסטי" נמצא במגע רצוף עם עיתונים חשובים ברוסיה, כגון העיתון "ניזביסימיה גזטה".

ב-1999 פוטר אדוארד קוזניצוב מעריכת העיתון. בשנת 2002 מונה לב בלצן לעורך העיתון, ולאחר סכסוך עם ההנהלה אודות התפתחות העיתון, פוטר בפברואר 2005, ולעורך בפועל מונה סרגיי פודרז'נסקי,[5] שהיה עורך מוסף "וסטי-2". בשנת 2006 מונתה אנה סדגורסקי לעורכת העיתון, ובשנת 2004 היא הוחלפה על ידי דני ספקטור.[6] מנכ"ל העיתון הוא דוד מאיר. העורכת האחראית של העיתון (מאי 2016) היא יעל אדמוני, שאינה מבינה רוסית.[7]

נציגויות העיתון נמצאים בכל רחבי הארץ: ירושלים, חיפה, אשדוד ובאר-שבע עם יותר ממאה עובדים. המשרד הראשי של "וסטי" נמצא ברחוב חומה ומגדל 2, תל אביב.

מבנה העיתון היומי:

  • "חדשות"
  • "וסטי-2" – פרשנות, דעות על סוגיות פוליטיות
  • "מגזין" – תקצירי חדשות, כתבות, פרשניות מעיתונות רוסיה
  • "ספורט" –מוסף הספורט של "וסטי"
  • "קזנצ'יי" (Kaznatchei – גזבר) – מוסף כלכלי של "וסטי", עם עצות בנושאי צרכנות
  • "אוקנה" (Okna – חלונות) – מוסף פובליציסטי-ספרותי
  • "בסדר" – מוסף בידור עם בדיחות, כתבות סאטירה (חלק מ"אוקנה")

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רתם קלינה, אוי ויי וסטי, באתר nrg‏, 8 בפברואר 2006
  2. ^ לילי גלילי, שם, חם, יפת וברק אובמה - והתקשורת הרוסית בישראל, באתר הארץ, 6 ביולי 2009
  3. ^ ורד לוי-ברזילי, איידס יהודי. יש דבר כזה, באתר הארץ, 19 במרץ 2004
  4. ^ עדי קונצמן, תצורות של אלימות והשתייכות: הומואים, לסביות, בי ו-טרנסים דוברי רוסית בישראל ובמרחב האינטרנטי, קבוצת הקריאה בלימודים הומו-לסביים ותאוריה קווירית באוניברסיטת תל אביב, באתר Roy Wagner's homepage
  5. ^ יעל גאוני, ‏סרגי פורדג'נסקי ימונה לעורך "וסטי" במקום לב בלצן, באתר גלובס, 17 בפברואר 2005
  6. ^ דוד אברהם‏, העורכת הראשית של "וסטי" פורשת; דני ספקטור מחליפה בתפקיד, באתר וואלה! NEWS‏, 26 באוקטובר 2014
  7. ^ ניר גונטז', שיא עיתונאי חדש מבית "ידיעות אחרונות" — עורך שלא יודע את השפה, באתר הארץ, 5 במאי 2016