אסתר גרזון-קיוי

אסתר גרזון-קיוי

לידה	13 במאי 1908 ברלין, הקיסרות הגרמנית
פטירה	15 ביולי 1992 (בגיל 84) ירושלים, ישראל
ענף מדעי	מוזיקולוגיה
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום לימודים	אוניברסיטת פרייבורג אוניברסיטת היידלברג
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת תל אביב
פרסים והוקרה	פרס אנגל (1970)

אסתר אדית גֶרזוֹן-קִיוִי (Edith (Esther) Gerson-Kiwi;‏ 13 במאי 1908 – 15 ביולי 1992) הייתה מוזיקולוגית ישראלית, פרופסור באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב, חלוצת המחקר על המוזיקה של עדות ישראל.

ביוגרפיה

אדית קיוי נולדה בברלין בירת גרמניה, בתו של הרופא ד"ר רודולף קיוי. למדה באוניברסיטאות פרייבורג והיידלברג בגרמניה ואוניברסיטת בולוניה באיטליה. בשנת 1935 עלתה לארץ ישראל, והתמנתה כפרופסור למוזיקולוגיה באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, משרה בה כיהנה עד פרישתה לגמלאות בשנת 1976.

בשנת 1944 הצטרפה לצוות המכון הארץ ישראלי לפולקלור ואתנולוגיה שהקים רפאל פטאי בירושלים. לאחר שפטאי עזב את ישראל ב-1947, גרזון-קיוי ניהלה את פעילותו באופן חלקי עד שנסגר ב-1952.

בשנת 1963 הקימה באקדמיה את המוזיאון לכלי נגינה.

בשנת 1965 ייסד פרופ' אלכסנדר רינגר את המחלקה למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וגרזון-קיוי כיהנה בה כפרופסור מן המניין. גם באוניברסיטת תל אביב שימשה כמרצה בכירה מאז 1960 וכפרופסור מן המניין מ-1969.

גרזון-קיוי ניהלה את ארכיון הפונוגראמות למוזיקה יהודית, שפרנק פלג ייסד בשנת 1950. הארכיון הוקם בתקופת העלייה הגדולה, שהביאה לארץ מיד לאחר קום המדינה המוני עולים מעדות שונות. אוצר הנעימות, השירים והטקסים של עולים אלה והמנהגים הייחודיים לכל עדה ועדה, שעד אז השתמרו רק בעל-פה, הונצחו בהקלטות, בצילומים וסרטים וניצלו מהזנחה ושיכחה. על עבודתה זו בחקר פולקלור העדות בישראל ושימורו זכתה פרופ' גרזון-קיוי בפרס אנגל בשנת 1970.

גרזון-קיוי הלכה לעולמה בשנת 1992, בת 84 הייתה במותה. היא הובאה לקבורה בהר המנוחות בירושלים.

ארכיונה, הכולל מסמכים אישיים, כתבים מוזיקולוגיים, התכתבויות, דוחות, חומרים מכנסים ופרסומים, שמור בספרייה הלאומית.

פרסומיה

• אסתר גרזון-קיוי, מחקרים אתנומוזיקולוגיים על עדות ישראל; קובץ מאמרים וביבליוגרפיה כללית בעריכת עופר טוריאל, תל אביב: בית המדרש הממלכתי למורים למוזיקה, תשל"ב.

‘Stil und Gemeinschaft’, Collegium musicum, i (Kassel, 1932), 109–13

Studien zur Geschichte des italienischen Liedmadrigals im XVI. Jahrhundert (diss., U. of Heidelberg, 1933; Würzburg, 1937)

‘Die Triosonate von ihren Anfängen bis zu Haydn und Mozart: ein Literaturübersicht’, Zeitschrift für Hausmusik, iii (1934), 37–63

‘Jerusalem Archive for Oriental Music’, Music hebraica, i–ii (1938), 40–42

‘Wedding Dances and Songs of the Jews of Bokhara’, JIFMC, ii (1950), 17–18

‘Migrations and Mutations of Oriental Folk Instruments’, JIFMC, iv (1952), 16–19

‘Towards an Exact Transcription of Tone-Relations’, AcM, xxv (1953), 80–87

‘Béla Bartók: Scholar in Musical Folklore’, ML, xxxviii (1957), 149–54

‘Musicology in Israel: a Survey of the Historical Development’, AcM, xxx (1958), 17–26

‘Synthesis and Symbiosis of Styles in Jewish-Oriental Music’, Studies in Biblical and Jewish Folklore, ed. R. Patai, F.L. Utley and D. Noy (Bloomington, IN, 1960/R), 225–32

‘Religious Chant: a Pan-Asiatic Conception of Music’, JIFMC, xiii (1961), 64–7

‘Sulla genesi delle canzoni popolari nel ’500’, In memoriam Jacques Handschin, ed. H. Anglès and others (Strasbourg, 1962), 170–87

The Legacy of Jewish Music through the Ages in the Dispersion (Jerusalem, 1963)

The Persian Doctrine of Dastgah-Composition: a Phenomenological Study in the Musical Modes (Tel-Aviv, 1963)

‘On the Musical Sources of the Judaeo-Hispanic Romance’, MQ, l (1964), 31–43

‘The Bards of the Bible’, IFMC Conference: Budapest 1964 [SMH, vii (1965)], 61–70

‘Women’s Songs from the Yemen: their Tonal Structure and Form’, The Commonwealth of Music, in Honor of Curt Sachs, ed. G. Reese and R. Brandel (New York,1965), 97–103

‘“Justus ut Palma”’, Festschrift Bruno Stäblein, ed. M. Ruhnke (Kassel, 1967), 64–73

‘Migrating Patterns of Melody among the Berbers and Jews of the Atlas Mountains’, JIFMC, xix (1967), 16–22

‘Der Sinn des Sinnlosen in der Interpolation sakraler Gesänge’, Festschrift für Walter Wiora, ed. L. Finscher and C.-H. Mahling (Kassel, 1967), 520–28

‘The Oriental Musician’, World of Music, x/4 (1968), 8–18

‘Vocal Folk Polyphonies in the Western Orient in Jewish Tradition’, Yuval, i (1968), 169–93

‘Beethoven’s Sacred Drama: a Revaluation’, GfMKB: Bonn 1970, 402–5 [on Christus am Oelberge]

‘On the Technique of Arab Taqsim Composition’, Musik als Gestalt und Erlebnis: Festschrift Walter Graf, ed. E. Schenk (Vienna, 1970), 66–73

‘The Music of Kurdistan Jews: a Synopsis of their Musical Styles’, Yuval, ii (1971), 59–72

‘Drone and “Dyaphonia Basilica”’, YIFMC, iv (1972), 9–22

Meḥqarim ethnomusikologi’im ‘al ’edoth Yisrael [Ethnomusicological studies on Israel’s communities] (Tel-Aviv, 1972)

‘The Near Eastern Influence on Western Music’, Tatzlil, no.12 (1972), 14–19 [in Heb., with Eng. summary]

‘Harfen- und Lautentypen aus Mittelasien und ihre topographischen Abwandlungen’, Studien zur Tradition in der Musik: Kurt von Fischer zum 60. Geburtstag, ed. H.H. Eggebrecht and M. Lütolf (Munich, 1973), 217–23

‘The Musician in Society: East and West’, Cultures, i/1 (1973), 165–94

‘Die Tonsysteme Asiens in ihrer Formung’, Festschrift für Ernst Hermann Meyer, ed. G. Knepler (Leipzig, 1973), 93–6

‘Two Anniversaries: Two Pioneers in Jewish Ethnomusicology (A.Z. Idelsohn and R. Lachmann)’, Orbis musicae, ii (1973–4), 17–28

‘Horn und Trompete im Alten Testament’, Festschrift to Ernst Emsheimer: Mythos und Wirklichkeit, ed. G. Hilleström (Stockholm, 1974), 57–60

‘Robert Lachmann: his Achievement and his Legacy’, Yuval, iii (1974), 100–08

ed.: R. Lachmann: Posthumous Works, i: Zwei Aufsätze: die Musik im Volksleben Nordafrikas, Orientalische Musik und Antike (Jerusalem, 1974), ii: Gesänge der Juden auf der Insel Djerba (1978)

‘Musical Settings of the Andalusian Muwashshaḥ-Poetry in Oral Tradition’, Festschrift Kurt Blaukopf, ed. I. Bontinck and O. Brunsati (Vienna, 1975), 33–47

‘Zur Musiktradition der Samaritaner’, Beiträge zur Musik des Vorderen Orients und seinen Einflussbereichen: Kurt Reinhard zum 60. Geburtstag, ed. A. Simon, Baessler Archive, new ser., xxiii/7 (Berlin, 1975), 139–44

‘Melodic Patterns in Asiatic Rituals: the Quest for Sound Alienation’, Israel Studies in Musicology, ii (1980), 27–31

Migrations and Mutations of the Music in East and West: Selected Writings (Tel-Aviv, 1980)

‘Archetypes of the Prelude in the East and West’, Essays on the Music of Bach and Other Diverse Subjects: a Tribute to Gerhard Herz (Louisville, KY, 1981), 60–68

with A. Shiloah: ‘Musicology in Israel, 1960–1980’, AcM, liii (1981), 200–16

‘A.Z. Idelsohn: a Pioneer in Jewish Ethnomusicology’, Yuval, v (Jerusalem, 1986), 4

ספר יובל לכבודה

• Orbis Musicae vol. 9 (1986): Essays in Honor of Edith Gerson-Kiwi.

לקריאה נוספת

• יהודה כהן, נעימי זמירות ישראל: מוזיקה ומוזיקאים בישראל, תל אביב: עם עובד, תש"ן 1990, עמ' 370.
• משה גורלי, 'אדית גרזון-קיוי: דרכה ומחקריה של אתנומוזיקולוגית', תצליל: למחקר המוזיקה ולביבליוגרפיה (חיפה) 20 (תש"ם), 34-30.

• ‘Obituary: Edith (Esther) Gerson-Kiwi, 1908-1992,’ Le Monde de la musique 35 (1993), p. 121. (באנגלית)

ביבליוגרפיה:

• Edith Gerson-Kiwi, Migrations and mutations of the music in East and West: selected writings, Tel-Aviv: Tel Aviv University, Faculty of Visual and Performing Arts, Dept. of Musicology, 1980, "Bibliography of the publications of Edith Gerson-Kiwi", pp. 241-248.

קישורים חיצוניים

• אסתר גרזון-קיוי, דף שער בספרייה הלאומית
• רשימת הפרסומים של אסתר גרזון-קיוי, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת המאמרים של אסתר גרזון-קיוי באתר רמב"י
• אליהו שלייפר, אסתר גרזון-קיוי, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
• אסתר גרזון-קיוי במרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים (באנגלית)
• אסתר גרזון-קיוי, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית) (מתוך: בתיה באיאר, בת קול, ג (1961), 33–35)
• נילי פרידלנדר, סוף הריקוד, מעריב, 22 במאי 1964
• נילי פרידלנדר, האשה שהנציחה את "דור המדבר": פרס אנגל ניתן בימים אלה למוסיקולוגית הוותיקה ד"ר אסתר גרסון־קיוי על תרומתה לחקר הפולקלור של עדות ישראל, מעריב, 18 בפברואר 1970
• תמר זיגמן, אדית גרזון-קיוי: האישה עם הטייפרקורדר, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, פברואר 2019