פרנק פלג

**פרנק פלג**
	פרנק פלג ליד הפסנתר, תמונה משנות השישים
לידה	24 בספטמבר 1910; פראג
פטירה	20 בדצמבר 1968 (בגיל 58); חיפה, ישראל
מוקד פעילות	ישראל
עיסוק	פסנתרן, מנצח, מלחין, מרצה, נגן צ'מבלו
כלי נגינה	פסנתר, צ'מבלו
	פרופיל ב-IMDb

ערך זה עוסק בפסנתרן. אם התכוונתם לחוקר מקרא, ראו פרנק פולק.

טקס באקדמיה למוזיקה בירושלים. במרכז: פרנק פלג

פרנק פֶּלֶג (פּוֹלַק) (24 בספטמבר 1910 – 20 בדצמבר 1968) היה פסנתרן, מנצח, מלחין ומרצה ישראלי, אשר נודע כנגן הצ'מבלו הראשון בארץ.

פלג התמחה בנגינת יצירותיו של באך בצ'מבלו ובמוזיקה של המאה ה-20, ובעיקר זו של ארנולד שנברג בפסנתר. כמו כן, כתב גם כן מוזיקה לתיאטרון ולסרטי קולנוע.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנק פולק נולד בסתיו 1910 בפראג, אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית (לימים בירת צ'כוסלובקיה).

מגיל צעיר הופיע כסולן בקונצרטים בנגינה בפסנתר ובצ'מבלו. הוא למד פסנתר, קומפוזיציה וניצוח באקדמיה הצ'כית למוזיקה, וניצח על תזמורת האופרה בפראג עד עלייתו ארצה, בעקבות יוזמתו של ברוניסלב הוברמן, בשנת 1936.

לאחר קום המדינה יזם את הקונצרטים הקאמריים במוזיאון תל אביב לאמנות ושימש כמנהל מדור המוזיקה במשרד החינוך והתרבות עד 1952.

בעת מילוי תפקיד זה הפסיק זמנית את הופעותיו ועיסוקו בהוראה. בריאיון עיתונאי נתן ביטוי לבעייתיות של מעמד מורי המוזיקה בישראל ושל רמת המוזיקאים, היוצאים מישראל לחו"ל ומציגים שם את עצמם כ"כוכבים מתל אביב", תואר שלעיתים אין דבר מאחוריו.^[1] בין תלמידיו הייתה נעמי שמר.

בשנת 1951 התיישב פלג בחיפה, בעקבות הזמנתו של ראש העיר דאז, אבא חושי, והקים את התזמורת הסימפונית חיפה, שעימה הופיע פעמים רבות כסולן. פרנק פלג היה במשך שנים מספר מנצח ומנהל מוזיקלי של תזמורת הטכניון. כמו כן שימש כמנהל המוזיקלי הראשון של תיאטרון חיפה.

בשנת 1956 יצא פלג לפולין כנציג הראשון של ישראל. בהגיעו לפולין התבקש במפגיע לנגן "מוזיקה מודרנית", דווקא, לאחר שלבסוף הוסר האיסור על השמעת מוזיקה כזאת מעבר למסך הברזל. במהלך הביקור נפגש פלג עם יהודים רבים, מהם שהצהירו על יהדותם בגלוי ובגאווה ואחרים, שלחשו עליה בסתר.^[2]

פלג השתתף בתוכנית הרדיו הפופולרית ביותר של קול ישראל, "שלושה בסירה אחת" (1956–1959). בעיקר שיתף פעולה עם דן אלמגור ורביעיית מועדון התיאטרון בכתיבת הלחנים לשירים סטיריים, ובהם "אז מה אם אנחנו מרחובות", "ארבע זה מספר מזל", המערכון המוזיקלי "הזמר העברי" וכן שיר הסיום לרגל הפסקת שידור התוכנית - "שיר הקברנים".

פרנק פלג יצא נגד הגישה האומרת, שביצוע יצירות באך מחייב דבקות קפדנית בסגנון המאה ה-17. את גישתו זו העביר ל-15 נגנים מעולים, משתתפי סמינר בינלאומי בסנט מוריץ שבשווייץ, אליו הוזמן באביב 1963. פלג תמך בגישה נבונה יותר לביצוע יצירות באך ומתנגד לגישה הדבקה בכל מחיר בביצוע אותנטי ובנגינה על צ'מבלי קרובים ככל האפשר למקור מתקופת באך, תוך התעלמות מן החידושים שהוכנסו מאז בכלי.^[3]

פרנק פלג נפטר בחיפה מהתקף לב ונטמן בבית הקברות חוף הכרמל.^[4] הוא הותיר אחריו את רעייתו, שתי בנות ונכדים.

לאחר פטירתו הוחלט במשרד החינוך להעניק פרס על שמו לפעילות אמנותית רבת שנים ברמה גבוהה. בנוסף, נקרא רחוב על שמו בשכונת דניה שבחיפה.

מלחניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"היה היה פלמ"חניק",^[5] "בורמה", "פריז", "גרמניה", "על האי הבודד", שבוצעו על ידי להקת בצל ירוק.
"בעלת הבית", בוצע על ידי גדעון זינגר ויעקב בן-סירא.
"שיתפוצץ",בוצע על ידי רחל אטאס.

ספריו ומאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דע את המוזיקה, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר (ספרית פועלים: נעורים), 1946. (מהדורה ב מורחבת ומתוקנת: ספרית פועלים, 1957; מהדורה ג מורחבת ומתוקנת: עדכן והביא לדפוס אבנר בהט, גבעתיים – רמת גן: מסדה, 1975.
כלי הנגינה: אלבום אנציקלופדי מצויר; ציורים: אליס ומרטין פרובסון, תל אביב: סדן, תשכ"ה.
שיחות על מוזיקה; נערך והובא לדפוס על ידי מיכל זמורה, תל אביב: המרכז לתרבות ולחינוך – הספרייה למוזיקה, 1974.
"מלודראמה, שיעור במוזיקה ומוסר השכל"