אדמה (עיר מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אַדְמָה הוא שם עיר הנזכרת במקרא ואשר שכנה באזור כיכר סדום ("כיכר הירדן") בדרום-מזרח ים המלח.

אדמה (עיר היסטורית)
1662 Jansson and Hornius Map of the Holy Land, Israel, and Palestine - Geographicus - HolyLand-jansson-1662.jpg
חבל ארץ כיכר הירדן
העיר הגדולה סדום
סיבת נטישה עונש אלוהי
תאריך נטישה 1714 לפנה"ס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזכור הראשון בתנ"ך לעיר אדמה הוא בתיאור גבולות הכנעני: ”וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד-עַזָּה בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד-לָשַׁע” (ספר בראשית, פרק י', פסוק י"ט), כלומר הגבול הדרום-מזרחי של הכנעני לפי המקרא עבר סמוך לאדמה ולערי הכיכר בכלל.

אזכור נוסף לעיר נמצא במלחמת ארבעת המלכים את החמישה, בתור אחת מהערים שחברו למלך סדום במלחמתו נגד ארבעת מלכי מסופוטמיה: ”וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ-שִׁנְעָר אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם: עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת-בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת-בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבֹיִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא-צֹעַר: כָּל-אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל-עֵמֶק הַשִּׂדִּים  הוּא יָם הַמֶּלַח:” (ספר בראשית, פרק י"ד, פסוקים א'ג'). הסיפור המקראי על המלחמה מסתיים בהפסד לחמשת המלכים ובלקיחת הרכוש מסדום ומעמורה.

העיר אדמה נחרבה, לפי המקרא, בידי אלוהים במהפכת סדום ועמורה יחד עם כל ערי כיכר הירדן, מלבד העיר צוער.

פעמיים בתנ"ך מוזכר גורל העיר כאזהרה לעם: בפעם הראשונה בספר דברים, פרק כ"ט, פסוק כ"ב ”גׇּפְרִ֣ית וָמֶ֘לַח֮ שְׂרֵפָ֣ה כׇל־אַרְצָהּ֒ לֹ֤א תִזָּרַע֙ וְלֹ֣א תַצְמִ֔חַ וְלֹא־יַעֲלֶ֥ה בָ֖הּ כׇּל־עֵ֑שֶׂב כְּֽמַהְפֵּכַ֞ת סְדֹ֤ם וַעֲמֹרָה֙ אַדְמָ֣ה וּצְבוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ הָפַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה בְּאַפּ֖וֹ וּבַחֲמָתֽוֹ׃” ובפעם השנייה בספר ספר הושע, פרק י"א, פסוק ח' ”אֵ֞יךְ אֶתֶּנְךָ֣ אֶפְרַ֗יִם אֲמַגֶּנְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֚יךְ אֶתֶּנְךָ֣ כְאַדְמָ֔ה אֲשִֽׂימְךָ֖ כִּצְבֹאיִ֑ם נֶהְפַּ֤ךְ עָלַי֙ לִבִּ֔י יַ֖חַד נִכְמְר֥וּ נִֽחוּמָֽי׃”

המידע הארכאולוגי וההיסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור כיכר סדום התקיימו חמש ערים גדולות בתקופת הברונזה הקדומה, ורק בתקופה זו, באלף ה-3 לפנה"ס, ולפיכך נראה כי המספר המקראי כיוון לאחת מהן כאשר ציין את אַדְמָה. לפי טענה אחת חמשת ערי הכיכר המקראיות נזכרות בארכיון העיר אבלה שבסוריה, גם הוא מהאלף ה-3 לפנה"ס, ואף באותו סדר[1], אך לאחר מכן גילו שאדמה וצבויים נזכרו בלוח אחר. בנוסף לכך, המידע ההיסטורי והארכאולוגי שולל את אפשרות קיומה של מלחמת ארבעת המלכים את החמישה כפי שהיא מתוארת במקרא, שכן ארבעת המלכים המשוערים חיו מאות רבות של שנים אחרי נטישתן הסופית של ערי הכיכר, ומאות שנים מפרידות מבחינה היסטורית גם בינם לבין עצמם[2]. ייתכן כי תיאור המלחמה נכתב במאה ה-7 לפנהס שכן זה זמן קיומן של הערים "עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ" ו"תָּמָר" הנזכרות בו (ספר בראשית, פרק י"ד, פסוק ז')[3][2]. בנוסף בארכיון העיר מוזכר גם "ב-אר-שע", שלפי מקור זה היה מלך אדמה, ולא מלך עמורה כמו שמוזכר בספר בראשית, פרק י"ד, פסוק ב'.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיים ברמנט ומיכאל ויצמן. אבלה: תעלומה ארכאולוגית. כתר, ירושלים: עמודים 7, 181.
  2. ^ 1 2 ראו עוד בערך מלחמת ארבעת המלכים את החמישה.
  3. ^ ראו פינקלשטיין וסילברמן, ראשית ישראל, פרק 1, עמודים 58–59.