כיכר הירדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שפך הירדן לים המלח. קצהו הדרומי של כיכר הירדן.

כיכר הירדן הוא אזור בבקעת הירדן, אזור מישורי המצוי מעל ומסביב לעמק גאון הירדן בו זורם הירדן.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר הירדן היא מישור הממוקם משני עברי בקעת הירדן בין מורדות ההרים לעמק גאון הירדן בו זורם נהר הירדן. אזור כיכר הירדן ("ע'ור" בערבית), על שם מישוריותו, שהיא שטוחה כמו כיכר לחם ( לחם מסורתי עגול ושטוח כמו פיתה, לאפה, אש-תנור, פטיר, ליבה וכ''ו). כיכר הירדן נמצאת באזור צחיח, אך חלקה מושקה היטב במי מעיינות ומי נחלים.

זיהוי הכיכר בדרום ים המלח[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף האמור, במשך מאות שנים רווחה שיטה, שמקורה בספרי יוסף בן מתתיהו[1], המזהה את כיכר הירדן מדרום ללשון הדרומית של ים המלח. בין היתר מתבססת שיטה זו על זיהוי העיר א-צאפי עם העיר "צוער" המקראית. על זיהוי זה הקשו מספר קושיות:

  1. כיצד ראה לוט את שפע המים של כיכר הירדן ממקום מושבו בבית אל שבאזור בנימין, הרחוקה למעלה מ-60 ק"מ מדרום ים המלח? (בראשית יג 3-10)
  2. כיצד ראה משה את כיכר הירדן מהר נבו שבערבות מואב, מצפון-מזרח לים המלח? (דברים לד 3)
  3. התורה מקשרת את כיכר הירדן ליריחו (”וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ“), שזיהויה הוודאי מצפון לים המלח ((דברים לד 3)
  4. הרמב"ן כתב בפירושו (בראשית יג י)[2]: "יאמר כי ארץ הכיכר כולה משקים אותה ברגל מן הירדן" והוסיף ופירט בהמשך (בפירושו לבראשית יד ו) "...אבל 'כיכר הירדן' לשון מישור ממש הוא, כי כן יקרא בלשון הקודש המקום שהנהרות מתפשטין בהם במרוצת המים הנגרים השוטפים שם...".[3]

פרהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית התיישבות האדם בכיכר הירדן מתוארכת לכ-6,600 שנים לפני זמננו. התנאים בכיכר הירדן, המזכירים את אלו של עמק הנילוס, מייצרים תנאי מחיה שתמכו באוכלוסייה שבשיאה הגיעה לכ-50,000 בני אדם.

היישוב המשמעותי הראשון בכיכר היה טליילאת אל-רסול (אנ'), בפינה הצפון-מזרחית של ים המלח, שיושב בתחילת התקופה הנאוליתית המאוחרת. האזור התפתח בתקופה הכלקוליתית, ובתקופת הברונזה הקדומה כלל כ-100 מקומות יישוב.

שלושת היישובים הגדולים ביותר היו תל אל-חמאם (אנ'), תל נימרים ותל יריחו, יישובים עירוניים שהיו מוקפים בישובי לוויין קטנים. רבים מהיישובים ננטשו סביב ראשית המאה ה-16 לפנה"ס, ואוכלסו מחדש רק לאחר כמה מאות שנים.[4]

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגומי התורה לארמית[5] (תרגום אונקלוס, תרגום יונתן) מתרגמים את המילים "כיכר הירדן" כ"מישר ירדנא", כלומר "מישור הירדן". שם זה תואם את היות הכיכר באזור מישורי רחב ידיים בתוך בקעת הירדן.

לדעת הראב"ע[6], המילה "כיכר" נגזרת מהמילה "כר" שמשמעה, מקום מרעה מובחר (כמו: ”וְהָיָה דָשֵׁן וְשָׁמֵן יִרְעֶה מִקְנֶיךָ בַּיּוֹם הַהוּא כַּר נִרְחָב“ (ספר ישעיהו, פרק ל', פסוק כ"ג)). זאת, על שם מרחבי המרעה הגדולים המאפיינים את האזור, שהם שמשכו את לוט, שבבעלותו היו צאן ובקר לרוב, לעבור דווקא לשם.

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המקרא ישבו בכיכר הירדן חמש הערים סדום, עמורה, אדמה, צבויים וצוער. ארבע הראשונות חרבו במהפכת סדום לאחר שאלוהים העניש את יושביהן על חטאיהם הרבים, בעיקר בשל יחס מפלה ומתאכזר לחלשים בחברה ולעוברי אורח. לאחר המהפכה הפך כיכר הירדן לאזור מליח, צחיח ויבש, שהפך לסמל ומשל לענישה האלוהית על חטאים ורוע. נווה המדבר שבתוך כיכר הירדן הוא העיר יריחו, שנודעה בעצי התמר המשובחים שבה.

כיכר הירדן מוזכרת במקרא מספר פעמים. רוב אזכוריה מצויים בספר בראשית, סביב סיפור מגורי לוט בסדום, והפיכתה:

  • בעקבות מריבה בין רועי לוט לרועיו של אברהם, הציע אברהם ללוט שהם ייפרדו ויגורו במקומות שונים, וביקש מלוט שיבחר לו היכן הוא מעוניין לגור. לוט בחר לגור בכיכר הירדן בשל שפע המים והירק שבה, המתאימים למרעה: ”וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת ה' אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר: וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן...“ (ספר בראשית, פרק י"ג, פסוקים י'י"א).
  • בעת הפיכת ארבע ערי כיכר הירדן, מספר הכתוב שכל אזור כיכר הירדן נחרב, על כל החי והצומח שבו, ולא רק הערים ויושביהן: ”וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵל וְאֵת כָּל הַכִּכָּר וְאֵת כָּל יֹשְׁבֵי הֶעָרִים וְצֶמַח הָאֲדָמָה“ (ספר בראשית, פרק י"ט, פסוק כ"ה).
  • לאחר הפיכת סדום ועריה, משקיף אברהם מאזור חברון, בה בחר לגור לאחר פרידתו מלוט, לראות מה עלה בגורלן של סדום ועמורה, ושל כיכר הירדן כולו: ”וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן“ (ספר בראשית, פרק י"ט, פסוק כ"ח).

בסוף ספר דברים מוזכרת כיכר הירדן כאחד המקומות התוחמים את ארץ כנען, אותם הראה ה' למשה סמוך למותו: ”וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן... וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר“ (ספר דברים, פרק ל"ד, פסוקים א'ג').

בתקופת המלכים, אזור כיכר הירדן כלל שטחים נרחבים יותר של בקעת הירדן, ולכן בתיאור פרויקט יציקת העמודים יכין ובועז במעבה האדמה שבמרכז בקעת הירדן, סמוך ליישובים סוכות וצרתן, נוקט המקרא בביטוי 'כיכר הירדן' כאשר הוא מציין את מיקום היציקה: ”בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן“ (ספר מלכים א', פרק ז', פסוק מ"ו).

ערי הכיכר וסופן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מהפכת סדום ועמורה

בשל ריבוי חטאי יושבי הערים, ערך ה' מבחן לאנשי סדום באמצעות שני מלאכים שהתחזו לעוברי אורח שנקלעו לעיר, כדי לבחון האם יש תקווה שמעשיהם יתוקנו על ידי קבוצה מתוך אוכלוסיית העיר שאינה שותפה במעשי הרוע. תוצאות המבחן היו תביעה של כל אנשי העיר מלוט, שאירח אותם בביתו, להסגיר אליהם את האורחים על מנת להתעלל בהם מינית, כאמצעי ענישה שנועד להרתיע אורחים מלבוא לסדום. בעקבות זאת, החליט ה' להחריב את חמש ערי הכיכר ולמלט מתוכן את לוט[7].

שני המלאכים הוציאו את לוט מסדום על מנת שיוכלו להתחיל בהחרבת הערים, אך לוט הפציר במלאך שיאפשר לו להימלט לעיר בלע, שהיא חדשה יחסית ועוונות תושביה מועטים ועוד לא הגדישו את סאתם. המלאך אִפשר לו זאת, ובשל כך ניצלה העיר מהפיכה, ושמה שונה ל"צוער". לאחר שנמלט לוט לצוער, החריב ה' את ארבע הערים הנותרות: סדום, עמורה, אדמה וצבויים, בהמטרת גופרית, אש ומלח על האזור. מה שהפך את הים הסמוך לסדום, שעד כה מימיו (שמקורם מהכנרת) היו מתוקים, לים המלוח ביותר בעולם, ומכאן שמו: ים המלח. גם כל האזור שסביב ים המלח הפך חרב עקב המליחות הרבה שספחה האדמה.

אמנם בחלק הצפוני של כיכר הירדן נותרה אדמה פורייה, שבמהלך השנים הוקמה בה העיר יריחו שהתהדרה בעצי תמר משובחים, עד שכוּנתה בתורה בשם "עיר התמרים".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, חלק ד, פרק ח, סעיף ד'
  2. ^ פירוש הרמב"ן לבראשית פרק יג, באתר דעת
  3. ^ פירוש הרמב"ן לבראשית פרק יד, באתר דעת
  4. ^ Ted E. Bunch, Malcolm A. LeCompte, A. Victor Adedeji, James H. Wittke, T. David Burleigh, Robert E. Hermes, Charles Mooney, Dale Batchelor, Wendy S. Wolbach, Joel Kathan, Gunther Kletetschka, Mark C. L. Patterson, Edward C. Swindel, Timothy Witwer, George A. Howard, Siddhartha Mitra, Christopher R. Moore, Kurt Langworthy, James P. Kennett, Allen West, Phillip J. Silvia, A Tunguska sized airburst destroyed Tall el-Hammam a Middle Bronze Age city in the Jordan Valley near the Dead Sea, Scientific Reports 11, 2021-09-20, עמ' 18632 doi: 10.1038/s41598-021-97778-3
  5. ^ על בראשית פרק י"ג, פסוק י'
  6. ^ בפירושו על ספר בראשית, פרק י"ג, פסוק י'
  7. ^ הן משום שיחסית אליהם נחשב לצדיק, והן בזכות אברהם דודו, שה' לא רצה לצערו בהמתת אחיינו.