אדר דריאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדר דריאן
Adar Darian.jpg
אדר דריאן (2012)
לידה 1931
בוקרשט, רומניה
פטירה 8 בספטמבר 2015 (בגיל 84 בערך)
תחום יצירה קריקטורה, איור

אָדָר דַריָאן (19318 בספטמבר 2015[1]) היה קריקטוריסט, מעצב גרפי ומאייר ישראלי יליד רומניה. על יצירתו זכה בשנת 2012 ב"פרס עיפרון הזהב".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדר דריאן נולד בבוקרשט שברומניה, בשנת 1931. את ניסיונו הראשון באמנות רכש מסבו, וולף גולדשמידט, שהיה מעצב בגדי גברים. בנעוריו החל ליצור קריקטורות, שאותן פרסם בעיתון הסאטירי Pitigoiul ובמקומות אחרים.

בשנת 1964 עלה לישראל עם משפחתו. הוא עבד כמעצב גרפי ב"פרסום דחף", בסטודיו של פול קידר וב"פרסום שחם לוינסון אילון". בנוסף, חזר ליצור קריקטורות, אותן פרסם במדור יומי בעיתון "דבר" ובעיתון ברומנית "Viata Noastra" וכן קריקטורה שבועית בעיתון "העולם הזה". בין השנים 19681970 כתב ואייר סידרה מדעית "מה באמת?" בעיתון הילדים "הארץ שלנו". בנוסף, אייר קומיקס מאת "יריב אמציה" ו"א. חורש", שמות עט של פנחס שדה, שהתפרסמו בעיתון זה בשנים 1969–1970.

בשנת 1969 החל לעבוד כקריקטוריסט ב"מעריב", שם פרסם קריקטורה שבועית במדור "סתם חיוך" וכמעצב הגרפי של "מעריב לנוער", עבורו יצר קריקטורות במדור "חיוכי ליל שישי". בין השנים 19791990 יצר קריקטורות עבור סינדיקט העיתונות "Agence Litteraire International". בין השנים 19831989 שימש כעורך הגרפי של הירחון "עת-מול". בנוסף, יצר קריקטורות לתוכניות הטלוויזיה "כמעט חצות" (הטלוויזיה הישראלית, 1980) ו"בכנסת" (1992). הוא המשיך בעבודה במעריב עד לשנת 1991, אז חזר להתגורר ברומניה, שם יצר קריקטורה יומית לעיתון Libertatea. בשנת 2004 שב להתגורר בישראל. נפטר ב-2015, בגיל 84.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1965 "פנים מחייכות", בית ההסתדרות, חיפה
  • 1967 "מלחמת ששת הימים", בית סוקולוב, תל אביב-יפו
  • 1968 "השנה הארוכה ביותר", בית סוקולוב, תל אביב-יפו
  • 1980 "פורטרטים בקריקטורה", צוותא, תל אביב-יפו
  • 1985 "הזוג המוזר", הגלריה הלבנה, תל אביב-יפו
  • 1987 "שחקנים צרפתיים", מכון תרבות צרפת, תל אביב-יפו
  • 1987 "שישים דמויות ישראליות", צוותא, תל אביב-יפו
  • 1993 "מה מתבשל?", משכן הכנסת, ירושלים
  • 1995 "המלחמה באיידס", הוועד למלחמה באיידס, ירושלים
  • 1995 "מתקרנפים", מלון כרמל, חיפה
  • תערוכת דריאן", מכון התרבות הרומנית, בוקרשט, רומניה
  • 1996 "לא הכול דיבורים", בית סוקולוב, תל אביב-יפו
  • 1997 "שחיתות", תיאטרון לקומדיה, בוקרשט, רומניה
  • 1998 "שחקני קולנוע צרפתיים - בעבר ובהווה", המכון לתרבות צרפת, בוקרשט, רומניה
  • 2001 "כוח ושלטון שלטון וכוח", תיאטרון לקומדיה, בוקרשט, רומניה
  • 2004 "חוק ואי סדר", בית סוקולוב, תל אביב-יפו
  • 2004 "תווים מצחיקים", אולם הרדיו, בוקרשט, רומניה
  • 2011 "מוזיקה עם חיוך", צוותא, תל אביב-יפו
  • 2011 "שחיתות", אתר התנועה לאיכות השלטון
  • 2012 "אדר דריאן, עיפרון הזהב 2012", המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון
  • 2014 "קריקטורות", גלריה עמליה ארבל, תל אביב-יפו.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פר. פר. אות, תל אביב: עקד, 1980
  • אלף האיים, תל אביב: מודן, 1990
  • יומין – מין יומן
*Cine Rade LA... Urna, Faze Politicie, 1997-2000, J&T Advertising, Bucuresti, 2000

ספרים שאייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמיקם גורביץ', בנק ישראל - מה לך ולו?, [ירושלים]: [הוצאת בנק ישראל], תשכ"ה 1964
  • גיבורי, חיים, הרפתקאות חבועוז, תל אביב : נתיבים, 1968-1969
  • גנוז, יצחק, במעגלי הדובה הגדולה, [תל אביב?] : דפטל, (c1971)
  • אורי דן וישעיהו בן-פורת, המלחמה, (עברית: יזהר ארנון), תל אביב : ספרית מעריב, 1972
  • ארנולד שרמן, מעוזי סיני, תל אביב: ספרית מעריב, 1972
  • מאיר קוטיק, משפט בייליס: עלילת דם במאה העשרים, תל אביב: מלוא
  • פרדיס, יהודה, רדיו לנוער, יסעור: אלקטרוניקה יסעור, [תשל"ו] [1976]
  • אריה חשבי, הקרב על סן-סימון: קרב מופת שהכריע גורל ירושלים, תל אביב: מלוא, תשל"ט 1979
  • גלילה רון פדר, פצע פתוח: סיפורו של ציון כהן, תל אביב: מלוא תשמ"ג, 1982
  • גלילה רון פדר, עירית נגד כולם, תל אביב: מלוא, תשמ"ד [1983]
  • אבירם, איטו, סיפורים מעבר לחושים, תל אביב: ליאב, 1986
  • ציבלין, אורן, 36 בפנים: מדריך ציבלין למתגייס, תל אביב : לילך, תשמ"ח 1988
  • יוסף, חיה, עצות מן השרוול, תל אביב : מודן, 1993
  • מדהיר, ג'אפרי, בישול הודי, תל אביב: מודן, 1994
  • יון אטלס, בסימן קריצה: סטנד-אפ מסוג אחר, תל אביב: י' גולן, 1996
  • יוסף, חיה, סבתא בישלה תרופה, תל אביב : ספרית פועלים, תש"ס 2000
  • קרן טובול לצייר את כל הכלום, הוצאת שני, 1999

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]