מעריב לנוער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Internet-news-reader.svg מעריב לנוער
סמליל "מעריב לנוער"
תדירות שבועון
מו"ל תכלת
בעלים מעריב
עורך יעל אטיאס (עורך אחראי: אורן ציבלין)
נוסד 1957
שפה עברית
מערכת מנחם בגין 53, תל אביב
תפוצה כ-100,000 עותקים
מדינה ישראל
אתר העיתון
שער העתון ב-1958

מעריב לנוער הוא שבועון מבית מעריב, הפונה לבני נוער. השבועון ראה אור לראשונה בשנת 1957 ונחשב למגזין הראשון בישראל שיועד לבני נוער.

בשנות השמונים, כאשר העורך היה אמנון בירב, הגיע השבועון לשיא התפוצה בכל הזמנים: כ-100,000 עותקים, והיה אחד משני המגזינים הנפוצים בישראל (לצד "לאשה"). בשנת 2006 הפסיד השבועון את הבכורה למתחרהו, ראש1 (זאת לפי נתוני סקר קוראים[1]).

בין עורכיו הקודמים נמנים ראובן ינאי (עד 1971), אמנון בירב (עד 1993), אבי מורגנשטרן (עד 1998), גדי חגאי (עד 2008) ואלון צרפתי (עד 2010, ומ-2012 עד 2014). העורך האחראי במעריב לנוער כיום הוא אורן ציבלין, עורכת המגזין היא יעל אטיאס ועורך אתר האינטרנט הוא דור בביוף. חלק מהכתבות בעיתון נכתבות בידי בני-נוער המכונים כ"נים (כתבי נוער), המועסקים בתשלום על ידי העיתון, זאת לצד עיתונאים בוגרים, סלבריטאים אורחים ובעלי מקצוע.

מאות כתבי נוער (נערים שהשתתפו בכתיבת השבועון) כתבו בעיתון במרוצת השנים, מה שהיווה בעצם את תחילת דרכם בעולם התקשורת ובהם חנן עזרן, צחי הנגבי, עמנואל רוזן, יוסי ביילין, שרה נתניהו[2], רפי רוזנפלד, מנחם בן, יעקב אילון, יואל אסתרון, יגאל גלאי, יקיר אביב, אמיר גבע, אבשלום קור, עופר טלר, עופרה עופר, דורית לנדס, רפי מן, ירון פריד, גלעד פדבה, גיא בכור, האחים בלפור והרצל חקק ורבים אחרים. כמו כן סופרי ילדים רבים התחילו את דרכם בעיתון, בהם פוצ'ו (ישראל ויסלר), סמדר שיר, משה יהלום ואיטו אבירם.

ביולי 2015 הושק אתר האינטרנט של המגזין, כערוץ בתוך אתר "mako".

מדורים בולטים לאורך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "על בנים ועל בנות": המדור החל להופיע בשנות השבעים, היה הראשון שאיפשר לבני נוער לשאול סקסולוג ולקבל תשובות בנושאים שהיו "טאבו" לנוער באותה תקופה - כמו אוננות, קיום יחסי מין, וסת, הריון, אמצעי מניעה וכדומה. סביב פרסום המדור היה ויכוח ציבורי כאשר חלק מההורים התנגדו לחשיפה של ילדיהם לנושאים אלה בגילאים צעירים. המדור עצמו נהפך לפופולרי בעיתון וזכה לאלפי פניות בחודש.
  • "יעל ואני" - מדור שנכתב על ידי איטו אבירם והפך לסדרת ספרים.
  • "שיישאר בינינו - מיומנה של מיכל" - קטעים מיומנה האמיתי של מיכל (שמה המלא לא פורסם). בכל שבוע, לצד קטע קצר מתוך היומן, מספרת בהרחבה על הסיפור מנקודת מבטה.
  • "זבנג!" - מדור הקומיקס של אורי פינק.
  • "שלח מכתבך על פני המים".
  • "און ליין" - מוסף שבועי בנושא מחשבים ואינטרנט. למרות הדעות שפקפקו בצורך במוסף מחשבים ייעודי, ובעוד שבשאר שבועוני הנוער הסתכם תחום המחשוב בכמה עמודים בודדים, המשיך "און ליין" ליהנות ממעמד של מוסף עצמאי בעיתון מאז שנת 1998 ועד לשנת 2005, אז צורף לתוך העיתון עצמו והמשיך להתפרסם עד שנת 2008.
  • "פצצת התום": טור סאטירה שבועי מאת תום טרגר שהתפרסם משנת 2006 עד 2012.

נערת השנה של מעריב לנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות השמונים "מעריב לנוער" החל לקיים תחרות יופי לבנות נוער (אשר התחילה את דרכה בשם "צברית השנה"). בשנת 2004 החלו לראשונה בתחרות לבחור לצד "נערת השנה", גם את "נער השנה". התחרות הופקה ושודרה בשנים האחרונות בשיתוף טלעד בערוץ 2 אך מאז הפסיקה הזכיינית לשדר בערוץ. התחרות, שהייתה לשם דבר, הופסקה באופן לא רשמי. בשנת 2006-2007 המשיכו בעיתון לנהל את תחרות היופי, אך בתור "תחרות נער ונערת השער" של העיתון. היעלמותה של התחרות נזקפת בעצם להפסקת השותפות עם טלעד ולתחרות הגוברת מצד "מלכת היופי" שמזה מספר שנים מאפשרת לנערות להשתתף גם בתחרות ואף מעניקה מספר תארים - נערת ישראל ונערת היופי-עשרה, התחרות נערכה בין היתר בתיאטרון ירושלים ובין מנחות הטקס היו סיגל שחמון ועינת ארליך והפרס לזוכה היה מכונית חדשה.

בתחרות זו התפרסמו לראשונה דוגמניות ושחקניות רבות בישראל, ביניהן רוית אסף, שלי גפני, גלית גוטמן, עדי נוימן, גלית פרבר ורומי אבולעפיה [1].

זוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי סקר TGI לשנת 2006 / 2007. מאז לא נערך סקר נוסף הבודק את נתוני הקוראים בעיתונות הנוער.
  2. ^ קורות החיים של שרה נתניהו באתר ראש הממשלה