גלילה רון־פדר-עמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף גלילה רון פדר)
גלילה רון־פדר-עמית
GalilaRonFederAmit.jpg
לידה 12 באוקטובר 1949 (בת 71)
י"ט בתשרי ה'תש"י
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת, סופרת ילדים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס דבורה עומר (2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-י"ט בתשרי ה'תש"י, 12 באוקטובר 1949[1]) היא סופרת ישראלית, שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער, וכמה מהם למבוגרים.

סדרה של ספרי גלילה רון־פדר-עמית (מנהרת הזמן) מסודרים על מדף בחנות ספרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלילה רון־פדר-עמית נולדה בשנת 1949 בחיפה, וגדלה בשכונת אחוזה. אביה משה רון היה מנהל בנק, ואמה, מזל (גליקה) הייתה מורה. אחות לשתי אחיותיה הגדולות ממנה. החלה לכתוב מגיל תשע, למדה בבית הספר הריאלי והייתה חניכה בשבט כרמל של תנועת הצופים. את שירותה הצבאי עשתה בנח"ל. היא בוגרת האוניברסיטה העברית בספרות עברית ובמקרא, והפכה לסופרת ילדים ומבוגרים[2]

בשנת 1970, נישאה לאבי פדר, קצין משטרה, ושינתה שמה לגלילה רון־פדר[3]. בין השנים 1972–1979 הייתה אם אומנת לעשרה ילדים. לזוג יש שלושה ילדים ביולוגים. לאחר גירושיהם, נישאה בשנית לניצב בדימוס משולם עמית, ושינתה שמה לגלילה רון-פדר-עמית[3]. מתגוררת בשכונת בית הכרם בירושלים.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדותה ובנערותה, כפי שהעידה על עצמה, כתבה כ-700 מחברות, שלא יצאו לאור. בנערותה, כשנחשפה לסיפורם של ז'בוטינסקי ומחתרות האצ"ל והלח"י, כתבה במשך ארבע שנים ספור אהבה על נערה המאוהבת באיש אצ"ל. בתום כתיבת הספר, וכדי לפרסמו, יצרה קשר עם מנחם בגין, ששימש כשר בממשלת ישראל באותם ימים. הספר אמנם לא יצא לאור, אך ההיכרות האישית וארוכת השנים עם בגין, הובילה אותה לכתיבת רומן היסטורי עליו[4]. בנוסף, עיסוקה במחתרות הפורשות, אצ"ל ולח"י, הביא לקרבה רבה בינה לבין מנחם בגין, שעודד אותה בכתיבתה עד יומו האחרון[3].

כתיבה לילדים ולנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1971, התפרסם ספרה הראשון "ילדי השכונה במחתרת".

הסדרה שהקנתה לה את מקומה כאחת היוצרות הפופולריות היא סדרת "ילדים אלמונים", שזכתה לתפוצה רחבה באמצעות מערכת ההפצה של ידיעות אחרונות.

אל עצמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974 פורסם בהמשכים בשבועון "הארץ שלנו" הסיפור "אל עצמי". גיבור הסיפור הוא ציון כהן מבית שאן, ילד מבית הרוס שאביו עבריין ואמו מכורה לסמים, הנשלח למשפחה אומנת בחיפה. בראיונות שנתנה גלילה לד"ר שי רודין, חוקר ספריה ומחבר המונוגרפיה "אל עצמה: עיונים ביצירתה של גלילה רון־פדר-עמית", היא מגלה שציון כהן, גיבור הספר, נולד בגלל היחס המתנשא של החברה האשכנזית-בורגנית, חברה ממנה היא עצמה באה, אל ילד האומנה הראשון שלה. באמצעות ציון היא הצביעה על הליקויים והצביעות של הקבוצה האליטיסטית הזו. ציון היה מבחינתה מעין חלום, חלום על ילד מרקע קשה, שלמרות כל המכשולים מגיע לפסגתו של מגדל השן של הבורגנות האשכנזית ובסופו של דבר נהיה טייס.

בנוסף, חשפה גלילה רון פדר עמית את מקורות ההשפעה שלה: "טום סוייר" של מארק טוויין, "הבלתי מנוצחים" של ויליאם פוקנר, ממנו שאבה את ההשראה לסבתא הנחושה לקדם את נכדה, ויעקב אשמן עורך "הארץ שלנו", שליווה את הכתיבה, העיר הערות ונתן עצות. הספר, שזכה להצלחה רבה והיה מעין רוח גבית לילדים שבאו משכבות חלשות, הוקדש לזכרו של יעקב אשמן. בעקבות מכתבים רבים שהתקבלו מקוראי "הארץ שלנו" שביקשו להמשיך ללוות את ציון, נוספו עוד תשעה ספרים ונוצרה הסדרה "סיפורו של נער עזוב", שלא שחזרה את הצלחת הספר הראשון, שתורגם לתשע שפות. "אל עצמי" הופק כסרט קולנוע, "אל עצמי", באורך מלא, וכן כהצגה בתיאטרון לילדים ולנוער, ושודר בהמשכים ברדיו.

עירית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בסדרה "עירית" ששודרה ברדיו וזכתה להצלחה, יש לגלילה רון פדר עמית אמירה: כדי שילד שבא מרקע קשה יצליח בחייו הבוגרים, לא נדרש להוציא אותו מהבית. תמיכה של מדריכים או מורים או בוגרים קרובים וחיוביים, יכולה להביא לאותן תוצאות. במקביל לשתי הסדרות האלה התחילו לראות אור ספרים שעל פי ד"ר רודין, שייכים לסוגת "ספרות בעיה" המאפיינת את כתיבתה של גלילה רון פדר עמית: "מסטול" - על הידרדרות נער לסמים; "מקפיצים טקילה" – על אלימות בעקבות אלכוהול; "למרות כל האכזבות" - על התאבדות בני נוער; סדרת "להתבגר", ועוד. הספרים האלה היו לרבי-מכר וזכו למקומות ראשונים במצעדי הספרים בבתי הספר.

כתיבה על אישים ודמויות מפתח בהיסטוריה הציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך, כתבה על אישים ודמויות מפתח בהיסטוריה הציונית כגון: זאב ז'בוטינסקי - "באור ובסתר"; מנחם בגין – "בעוז ובהדר"; ביאליק - "אומרים אהבה יש"; א.ד. גורדון - "העורג"; יצחק נבון - "לעלות אל העם", "המורד" על אברהם שטרן (יאיר), "משה דיין", "לא בובה על חוט" סיפור חייה של רחל ינאית בן-צבי.

על יחסים בין יהודים לערבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא נוסף העולה בספריה של גלילה נוגע ליחסים בין יהודים לערבים, שעומדים במרכזם של הספרים "נאדיה" ו"ילדי קו התפר", שאף הם תורגמו לשפות אחרות. הסרט "נאדיה" הופק בעקבות הספר. אולם הסדרות הפופולריות ביותר שלה הן דווקא "ג'ינג'י", "מנהרת הזמן", ו"משימה עולמית", שהיו לרבות-מכר.

כתיבה למבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך דרכה החלה לכתוב גם למבוגרים, ופרסמה ספרים כגון "יש אישה אחרת", "רצח בצמרת המשטרה" ו"אמא של תרמילאי". בשנת 2006 כתבה את ספרה "חיפושים" על גיבורה של סדרת טלוויזיה פופולרית בשם רננה, המחליטה בגיל חמישים לעזוב משפחה, מאהב וקריירה ולנסוע למרכז מדיטציה בבורמה כדי לנסות ולהבין מדוע חרף כל הישגיה אין לה שום תחושת סיפוק.

ב-2020, יצא ספרה האוטוביוגרפי, "היא - ספור חיי".

עיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייתה העורכת הראשונה של הירחון "פשוש" ועורכת השבועון "ראש צעיר".

כתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רון-פדר-עמית מעידה על עצמה, שכתיבתה מתרחשת כאשר היא עוברת שינוי אישיותי, המאפשר לה להיכנס לדמויות שלה, להזדהות עמן ולחוש את תחושותיהן, לעיתים עד כדי טשטוש ההבדל בינה לבינן[5].

רון-פדר-עמית נעזרה בפופולריות שלה כדי לעסוק בנושאים שהיוו טאבו כמו שימוש בסמים, מין בגיל ההתבגרות. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה "ספרות בעיה": ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעיתים קרובות מתוך גישה חינוכית, המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. הספר "בחינת בגרות", לדוגמה, עוסק בשני תלמידי תיכון המתמודדים עם היריון לא מתוכנן; הספר נכתב תוך התייעצות עם הגינקולוג ד"ר עמירם אדוני, ומכיל מידע רב אודות שימוש באמצעי מניעה, ואילו ב"רומן מסטול" (1991) תיארה נער בן-טובים המידרדר לסמים לאחר שחווה אהבה נכזבת[6].

ספריה נחקרים גם באקדמיה, נלמדים בבתי הספר, ונקראים על ידי קוראים רבים, גם בני הדור השני[6].

כתיבת תסריטים והפקת יצירות המבוססות על ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחדים מספריה עובדו לסדרות טלוויזיה, סרטים והצגות. סרטי הקולנוע "בחינת בגרות", "נאדיה" ו"אל עצמי" מבוססים על ספרים שכתבה.

היא כתבה גם את התסריטים לסדרות הטלוויזיה "ג'ינג'י", "הסודות של כנרת" ו"משפחה וחצי", "להתבגר", שהתבססה גם היא על ניסיונה כאם אומנת.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא זכתה בפרסים רבים ובהוקרה, בהם :

ספריה לילדים ולנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ילדי השכונה במחתרת (1971) – הרפתקה של ילדים ירושלמיים בימי המנדט.
  • ילדים אלמונים (1972–1977) – סדרת ספרים על הרפתקאותיה של קבוצת בנים ובנות מילדי חיפה, המסייעת ללוחמי כל המחתרות בתקופת המאבק בבריטים.
  • המורד (1973) – סיפור חייו של אברהם ("יאיר") שטרן.
  • אני צמחתי מן היער (1973) – סיפור בעל רקע אוטוביוגרפי של רוני, שנולדה בטעות בת ועושה מאמצים בהתנהגותה הנערית לתקן טעות זו.
  • השלושה שלא נטשו (1974) – קורות שלושה ילדים שנשארו בקיבוצם הנטוש ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים.
  • יהודי בעל-כרחו (1974. עם חיים מסינג) – קורות ילד יהודי ברוסיה.
  • יואב מחפש את השלום (1979) – ילד יהודי וילד ערבי מקימים חבורה לטיפוח ידידות בין העמים.
  • יותם בלש פרטי (1980)
  • החלום של רוני כרמלי (1980) – המשך קורותיה של "הילדה שצמחה מן היער".
  • באור ובסתר (1981) – סיפור חייו של זאב ז'בוטינסקי.
  • עירית (1982–1983):
    • עירית נשארת בקטמון – בת למשפחה מרובת-ילדים מפלסת דרכה ומצליחה להגיע לרדיו.
    • עירית מ"חתול בשק"
    • עירית אחת מהחבר'ה
  • אני זוכר את מצדה (1982) – נער מניצולי מצדה מספר על אחרית המבצר הנצור.
  • החלוצים (1980–1981. עם יעקב לורך) – סיפורים ביוגרפיים על חלוצי מדע:
  • להתבגר (2005–2019) – סיפורם של בני נוער:
    • להיות אני: סיפורה של נעמה
    • להיות שונה: סיפורו של אביתר
    • להיות הכי מקובלת: סיפורה של נופר
    • להיות הכי מקובל: סיפורו של דין
    • להיות יוצאת דופן: סיפורה של מאיה
    • להיות מעשן: סיפורו של תומר
    • להיות בחרדה: סיפורה של יעל אבן-טוב
    • להיות מחונן: סיפורו של אבנר רימון
    • להיות מקצועי: סיפורו של אופיר
    • להיות בת יחידה: סיפורה של גל
    • להיות נחוש: סיפורו של נבו
    • להיות מתוחכמת: סיפורה של סתיו
    • להיות בריא: סיפורו של ירון
    • להיות חדשה: סיפורה של דנה
    • להיות מגניב: סיפורו של דותן
    • להיות מאומצת: סיפורה של אבישג
    • להיות חייב: סיפורו של ברק
    • להיות מאוהבת: סיפורה של ספיר
    • להיות חברה של תומר: סיפורה השני של נעמה נאור
    • להיות מפורסם: סיפורו השני של אביתר
    • להיות אחרת: סיפורה הנוסף של נופר
    • להיות אחר: סיפורו הנוסף של דין
  • סיפורו של ציון כהן (1976–1982):
    • אל עצמי – יומנו של ציון, בן למשפחה הרוסה בבית-שאן, שעבר לגור אצל משפחה אומנת בחיפה.
    • מכתבים לבתיה
    • ילד חוץ: סיפורו של ילד עזוב
    • חבורת רחוב
    • מעון משפחתי
    • חזרה לבתיה
    • ציון ובתיה: סיפור אכזבה
    • כבוד עצמי
    • פצע פתוח
    • פרופיל 97
  • יומנו של ניר שרוני:
    • סודי בהחלט
    • אח וחצי
    • מאבק אבוד
    • דף חדש
    • משבר משפחתי
    • אני אוהב אותך מיכל
    • פרידה
    • מצלמה נסתרת
    • עגיל באוזן
    • קטע מטורף
    • רישיון נהיגה
    • אני חוזר אלייך מיכל
  • סיפורה של בתיה:
    • חבר ראשון
    • שלך באהבה, בתיה
    • אשליות
    • דורון
    • פתרון זמני
    • לא מקובלת
    • להתחיל פרק חדש
    • קנאה
    • יונתן
    • סוף טוב
  • ג'ינג'י (1980–2019) – סדרת ספרים המתארת את הרפתקאותיו של אודי, קונדס ירושלמי ששואף להיות בלש.
  • כס"ח / חבורת ידיעת הארץ (1982–2010) – סדרת ספרים המתארת חבורת ילדים היוצאים לסיורים ברחבי הארץ ונקלעים להרפתקאות.
  • טולי תעלולי (1990–2010) – סדרת ספרים המתארת את קורותיה של ילדה שובבה המתגוררת בכפר-הנופש אותו מנהל אביה.
  • מנהרת הזמן (1997-) – סדרת ספרים המתארת את קורותיהם של ילד וילדה העוברים הרפתקאות בתקופות שונות בזמן.
  • סיירת המדע (2004–) – הרפתקאותיהם של ילד ואחותו הלומדים דברים בכל הרפתקה. סדרת ספרים המונה 31 ספרים.
  • בחינת בגרות (1982. עם עמירם אדוני. עובד לסרט קולנוע) – לבטי אהבה והתבגרות של נער ונערה, תלמידי תיכון. ב-1984 יצא ספר ההמשך בשם "סוף הקיץ".
  • סוף הקיץ (1984)
  • שנה מעוברת (1984)
  • משה דיין (1984) – קורותיו של משה דיין.
  • נאדיה (1985) – קורותיה של ילדה ערבייה העוזבת את כפרה במטרה ללמוד בבית-ספר יהודי.
  • אהבה במחתרת (1985)
  • כמעט אבוד (1986) - קורותיו של נער בשם דני אהרוני שהתדרדר לעבריינות לאחר שעבר צרות בחיים.
  • המפקדת הקטנה (1986) - קורותיה של פאני בן-עמי, שכנערה צעירה הנהיגה ילדים צעירים ממנה במסע מילוט בתקופת השואה.
  • למרות כל האכזבות (1989)
  • אלכס כבר לא עולה חדש (1990) – קורותיו של ילד עולה חדש והסתגלותו לחיים במדינת ישראל.
  • מסטול (1991) – קורותיו של נער שהתדרדר לסמים.
  • יומן-מלחמה פרטי (1992)
  • ביטחון עצמי (1992)
  • לכבוש את ההר (1992)
  • מקפיצים טקילה (1994)
  • מכתבים לאב שעזב (1994)
  • פתאום באמצע גיל ההתבגרות (1997) – קורותיו של נער בשם ארבל עציון שאביו החליט לחזור בתשובה למורת רוחו של ארבל.
  • משפחה וחצי (1998)
  • רצח בצמרת המשטרה (1999)
  • להשתנות (2000) – קורותיו של נער אלים ופרוע הלומד בכיתה ט' המחליט לשנות את דרכיו הרעות.
  • קשה לי ללמוד (2001)
  • אמא של תרמילאי (2002)
  • המסע לשם (2003)
  • חיפושים (2006)
  • משימה עולמית (2007-) – הרפתקאות ילדה וחברהּ מסביב לעולם ועזרתם לזולת.
  • בעוז ובהדר: סיפורו של מנחם בגין, מודן 2011.
  • החגים שלנו - חנוכה - ט"ו בשבט - פורים \ פסח - יום העצמאות - ל"ג בעומר - שבועות.
  • השקופים (2017-2012) - סיפורם של רוחות רפאים מתקופת התנ"ך החוזרות לעולם החיים.
    • חוק מס. 1 - אל תתבלט!
    • חוק מס. 2 - אל תתאהב!
    • חוק מס. 3 - אל תצטיין!
    • חוק מס. 4 - אל תתערב!
    • חוק מס. 5 - אל תפשל!
    • חוק מס. 6 - אל תתמכר!
  • אומרים אהבה יש: סיפורו של חיים נחמן ביאליק, הוצאת מודן, מושב בן-שמן, 2012
  • אור ומור עולים לכיתה א', 2013
  • העורג (2017) - סיפור חייו של א"ד גורדון
  • לעלות אל העם (2019) - סיפור חייו של יצחק נבון
  • גם עני הוא בן מלך, הוצאת מודן, 2020

ספריה למבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טעות, הוצאת מלוא, 1978
  • יש אישה אחרת, הוצאת מודן, 1994
  • זייפנו כל כך, הוצאת מודן, 1995
  • נישואים חורגים, הוצאת מודן, 1996
  • משוחררת לעוף, הוצאת מודן, 1997
  • חיפושים, הוצאת מודן, מושב בן שמן, 2006
  • היא - סיפור חיי, הוצאת מודן, מושב בן שמן, 2020, אוטוביוגרפיה של הסופרת
  • לא בובה על חוט, הוצאת מודן, 2021, סיפורה של רחל ינאית בן-צבי

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שי רודין, אל עצמה: עיונים ביצירתה של גלילה רון-פדר-עמית, הוצאת מודן, 2018. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידע ביוגרפי:

מאמרים מקוונים:

כתבות:

ביקורת על ספריה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גלילה רון-פדר-עמית, library.osu.edu
  2. ^ 1 2 צילום: עופר חן, "אל עצמה", www.israelhayom.co.il, ‏5/10/17
  3. ^ 1 2 3 תום שגב, הנוער על פי גלילה רון־פדר, כותרת ראשית, 19 ביוני 1985
  4. ^ ענת לב-אדלר, "אני לא סופרת קאנונית ואף פעם לא רציתי להיות כזאת", ידיעות אחרונות 7/5/2021 7 לילות, עמ' 14
  5. ^ עלית קרפ, "סיפור חייה: הסופרת שלא נחה לרגע באוטוביוגרפיה חדשה", www.makorrishon.co.il, ‏23/4/2020
  6. ^ 1 2 ד"ר שי רודין, "לא מקובלת: הקאנון של גלילה רון פדר עמית", ynet 01.02.15
  7. ^ גלילה רון-פדר, lib.cet.ac.il
  8. ^ פרס מפעל חיים לגלילה רון פדר עמית, ערוץ 7