אה"מ רוונג' (1892)

אה"מ רוונג'

אה"מ רוונג' במעגן, בערך 1897
תיאור כללי
סוג אונייה	אוניית מערכה
צי
סדרה	אוניות המערכה מסדרת רויאל סובריין
ציוני דרך עיקריים
מספנה	Palmers Shipbuilding and Iron Company
תחילת הבנייה	12 בפברואר 1891
הושקה	3 בנובמבר 1892
תקופת הפעילות	14 בינואר 1896 – פברואר 1919 (כ־23 שנים)
אחריתה	נמכרה לגריטה ב-6 בנובמבר 1919
מלחמות וקרבות	מלחמת העולם הראשונה
נתונים כלליים
הֶדְחֶק	14,380 טון
אורך	115.8 מטר
רוחב	22.9 מטר
שוקע	8.4 מטר
מהירות	17.5 קשרים
גודל הצוות	695 איש
טווח שיוט	8,740 ק"מ במהירות 10 קשר
הנעה	8 דוודים המזינים 2 מנועי קיטור בהספק 11,000 כוחות סוס
צורת הנעה	2 מדחפים
שריון	שריון עיקרי – 356–457 מ"מ, שריון סיפון – 64–76 מ"מ, מחיצות – 356–406 מ"מ, ברבטות – 279–432 מ"מ, צריחי תותחים – 279–432 מ"מ, קזמטים – 152 מ"מ, מגדל הניווט – 305–356 מ"מ
חימוש	4 תותחים 13.5 אינץ' (343 מ"מ), 10 תותחים 6 אינץ' (152 מ"מ), 10 תותחים 6 ליטראות (2.2 אינץ', 57 מ"מ), 12 תותחים 3 פאונד (1.9 אינץ' (47 מ"מ)), 7 צינורות טורפדו 18 אינץ' (450 מ"מ)

אה"מ רוונג' הייתה אחת מבין שבע אוניות המערכה פרה-דרדנוט מסדרת רויאל סובריין שנבנו עבור הצי המלכותי במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19. היא בילתה את רוב הקריירה המוקדמת שלה כאוניית דגל של השייטת הנודדת ובצי הים התיכון, הבית והתעלה. רוונג' הייתה חלק מהשייטת הבינלאומית שחסמה את כרתים במהלך המרד 1897–1898 שם נגד האימפריה העות'מאנית. היא הוצבה במילואים עם שובה הביתה בשנת 1900, ולאחר מכן הוקצתה לזמן קצר כספינת משמר החופים לפני שהצטרפה לצי הבית ב-1902. האונייה הפכה לספינת אימונים של תותחנים ב-1906 עד שהושבתה ב-1913.

רוונג' הופעלה מחדש בשנה שלאחר מכן, לאחר תחילת מלחמת העולם הראשונה, כדי להפגיז את חופי פלנדריה כחלק מסיירת דובר, במהלכה היא נפגעה ארבע פעמים, אך לא נפגעה באופן חמור. הותקנו לה בליטות נגד טורפדו בתחילת 1915, האונייה הראשונה שהותקנה בהן מבחינה מבצעית. שמה של האונייה שונה לרידאוטבל מאוחר יותר באותה שנה והיא הפכה לספינת בסיס עד סוף השנה. היא הייתה האונייה האחרונה ששרדה מהסדרה שלה, ונמכרה לגרוטאות בנובמבר 1919.

תכנון ותיאור

העיצוב של אוניות הסדרה נגזר מזה של האוניות מחופות שריון סדרת אדמירל, שהוגדלו מאוד כדי לשפר את שמירת הים וכדי לספק מקום לחימוש משני כמו באוניות המערכה הקודמות מסדרת טרפלגר. הדחק האוניות היה 14,150 טונות ארוכות (14,380 טונות) בתפוסה סטנדרטית ו-15,580 טונות ארוכות (15,830 טונות) במעמס מלא. לאוניות היה אורך בין הניצבים של 380 רגל (115.8 מטרים) ואורך כולל של 410 רגל 6 אינץ' (125.1 מטרים), רוחב של 75 רגל (22.9 מטרים), ושוקע של 27 רגל 6 אינץ' (8.4 מטרים). כאוניית דגל הצוות של רוונג' כלל 670 קצינים ומלחים בשנת 1903.

אוניות הסדרה הונעו על ידי זוג מנועי קיטור תלת דרגתיים בעלי שלושה צילינדרים, שכל אחד מהם הניע מדחף אחד. מנועי האמפריס & טנאנט שלה תוכננו להפיק סך של 11,000 כוחות סוס (8,200 קילוואט) ומהירות מרבית של 17.5 קשרים (32.4 קמ"ש) באמצעות קיטור שסופק על ידי שמונה דוודים גליליים בעת הפלגה עם שוקע מאולץ. האוניות נשאו לכל היותר 1,420 טונות ארוכות (1,443 טונות) של פחם, שהעניק להם טווח של 4,720 מיילים ימיים (8,740 ק"מ) במהירות של 10 קשרים (19 קמ"ש).

החימוש העיקרי שלהם כלל ארבעה תותחים נטעני מכנס (BL‏) 13.5 אינץ' (343 מ"מ) המורכבים בשתי ברבטות, אחד לפני ואחד מאחורי המבנה העילי. כל תותח סופק עם 80 פגזים. החימוש המשני שלהם כלל עשרה תותחי ירי מהיר (QF‏) 6 אינץ' (152 מ"מ). 200 פגזים לכל תותח נישאו על ידי האוניות. 16 תותחי QF 6 פאונד (57 מילימטרים (2.2 אינץ')) מסוג לא ידוע ותריסר תותחי הוצ'קיס QF 3 פאונד (1.9 אינץ' (47 מ"מ)) הותאמו להגנה מפני סירות טורפדו. שני תותחי ה-3 פאונד בצמרת הלחימה העליונה הוסרו בשנים 1903–1904 וכל התותחים הקלים שנותרו מצמרות הלחימה התחתונות והסיפון הראשי באו בעקבותיהם בשנים 1905–1909. אוניות הסדרה היו חמושות גם בשבעה צינורות טורפדו בקוטר 14 אינץ' (356 מ"מ), אם כי רוונג' הסירה ארבעה מהם בשנת 1902.

תוכנית השריון של אוניות הסדרה הייתה דומה לזו של טרפלגר, שכן חגורת קו המים של שריון מורכב רק הגנה על האזור שבין הברבטות. חגורת שריון בעובי 14–18 אינץ' (356–457 מילימטרים) ומחיצות רוחביות בעובי 14–16 אינץ' (356–406 מילימטרים) סגרו את קצוות החגורה. מעל החגורה היה פס של שריון הארווי בעובי 4 אינץ' (102 מילימטרים) שהסתיים על ידי מחיצות אלכסוניות בעובי 3 אינץ' (76 מ"מ).

הברבטות וצריחי התותחים היו מוגנים על ידי שריון מורכב, שעובי נע בין 16–17 אינץ' (406–432 מילימטרים) והקזמטים לתותחי הסיפון הראשי 6 אינץ' היו בעלי עובי שווה לקוטרם. עובי הסיפון המשוריין נע בין 2.5–3 אינץ' (64–76 מילימטרים). דפנות מגדל הניווט הקדמי היו בעובי 12–14 אינץ' (305–356 מילימטרים) ומגדל הניווט האחורי היה מוגן על ידי לוחות בעובי 3 אינץ'.

בנייה

מבט אווירי של רוונג' שצולם על ידי סמואל קודי במהלך ניסויים ימיים של בלוני תצפית ב-1908.

רוונג' הייתה הספינה התשיעית בשם זה ששירתה בצי המלכותי והוזמנה במסגרת תוכנית חוק ההגנה הימית של 1889. האונייה הונחה על ידי פאלמרס בניית ספינות וחברת ברזל במספנתם בג'ארו בטיין אנד ויר, אנגליה, ב-12 בפברואר 1891. היא הושקה ב-3 בנובמבר 1892, והושלמה ב-22 במרץ 1894 בעלות של 954,825 ליש"ט.

היסטוריית שירות

1892–1896

לאחר השלמתה, רוונג' הוכנסה למילואים בפורטסמות'. כמעט שנתיים לאחר מכן, היא הופעלה ב-14 בינואר 1896 כאוניית הדגל של השייטת למשימות מיוחדות, שנקראה עד מהרה השייטת הנודדת, שהוקמה בתגובה למתיחות הגואה באירופה בעקבות פשיטת ג'יימסון ומברק מברק התמיכה של הקייזר וילהלם השני לממשלת הבורים. השייטת צורפה לזמן קצר לצי הים התיכון באמצע השנה. כשהיא פורקה ב-5 בנובמבר, רוונג' החליפה את אוניית המערכה אה"מ טרפלגר כאוניית הדגל של סגן מפקד צי הים התיכון.

השייטת הבינלאומית

מפברואר 1897 עד דצמבר 1898 שירתה רוונג' מהשייטת הבינלאומית, כוח רב לאומי שהורכב מאוניות של הצי האוסטרו-הונגרי, הצי הצרפתי, הצי הקיסרי הגרמני, הצי המלכותי האיטלקי, הצי הרוסי הקיסרי והצי המלכותי. צי שהתערב במרד היווני על כרתים בשנים 1897–1898 נגד שלטון האימפריה העות'מאנית. היא שימשה כאוניית הדגל של הרכיב הבריטי של השייטת, בתחילה תחת אדמירל משנה רוברט האריס, ואחר כך תחת אדמירל משנה ג'רארד נואל, ומילאה תפקיד פעיל מאוד בפעולות השייטת הבינלאומית. היא הובילה כוח של הצי המלכותי שחיזק את אוניית המערכה אה"מ בארפלור, האונייה הבריטית בתחנה בכרתים כאשר פרצה תסיסה בתחילת פברואר 1897, רוונג' ואוניית המערכה אה"מ רודני הגיעו לקנאה (כיום חאניה) ב-9 בפברואר 1897. היא תרמה כוחות לכוח נחיתה בינלאומי של מלחים ונחתים שהשייטת העלתה לחוף בקנאה ב-15 בפברואר 1897. ב-21 בפברואר 1897, היא הצטרפה לסירות הטורפדו הבריטיות אה"מ דריאד ואה"מ הארייר, אוניית המערכה הרוסית אימפרטור אלכסנדר השני, הסיירת המשוריינת האוסטרו-הונגרית SMS קייזרין אונד קניגין מריה תרזיה, והסיירת הממוגנת הגרמנית SMS קייזרין אוגוסטה בפעולה ההתקפית הישירה הראשונה של השייטת הבינלאומית, הפגזה קצרה של עמדות המורדים בכרתים במרומי מזרח קנאה לאחר שהמורדים סירבו להוראת השייטת להוריד את דגל יוון שהניפו, והיא פגעה בחווה ששימשה בסיס הפעולות של המורדים עם שלושה פגזים בקוטר 6 אינץ' (152 מ"מ). לאחר הפגזה של אוניית המערכה הבריטית אה"מ קאמפרדאון ב-26 וב-27 במרץ 1897 נאלצו המורדים לנטוש את המצור שלהם על מבצר איזדין ליד הכניסה למפרץ סודה, ורוונג' העלתה לחוף יחידת נחתים מלכותיים שכבשה את המבצר.

הודות לפעולות השייטת הבינלאומית, הלחימה המאורגנת בכרתים הסתיימה בסוף מרץ 1897, למרות שההתקוממות נמשכה. השייטת התמקדה בתמיכה בכוחות הכיבוש הבינלאומיים בחוף ובאכיפה של סגר על כרתים ונמלים מרכזיים ביוון. לאחר שאדמירל משנה נואל החליף את אדמירל האריס ב-12 בינואר 1898, נואל הוריד את דגלו מכרתים, ורוונג' המשיכה לפעול במקום אחר. עם זאת, מהומה אלימה של הטורקים של כרתים בקנדיה (כיום הרקליון) ב-6 בספטמבר 1898, גרמה לתגבור הכוחות הבינלאומיים בכרתים, ורוונג' הגיעה עם אדמירל משנה נואל ב-12 בספטמבר 1898. בפגישה על סיפון רוונג' בבוקר 13 בספטמבר 1898, הורה נואל למושל העות'מאני, אדם פאשה, לנקוט במספר פעולות כדי להבטיח שלא תתרחש אלימות נוספת ולהעביר את ראשי המורדים לידי הבריטים; כאשר אדם פאשה הביע חוסר רצון, רוונג' וקאמפרדאון ערכו מפגן כוח ששכנע אותו לציית. המהומה הביאה את השייטת הבינלאומית לדרוש את נסיגת כל הכוחות העות'מאניים מכרתים, וכאשר הכוחות העות'מאניים האחרונים יצאו לבסוף ב-6 בנובמבר 1898, מלחים מרוונג' ומאוניית המערכה הבריטית אה"מ אמפרס אוף אינדיה פיקחו על העלייה על סיפונה של סירת הטורפדו הבריטית אה"מ הוסר. ב-19 בדצמבר 1898, רוונג', עם נואל על סיפונה, הצטרפה לאוניית המערכה האיטלקית פרנצ'סקו מורוסיני (שנשאה את האדמירל שפיקד על האוניות האיטלקיות של השייטת הבינלאומית) ולסיירת המשוריינת הרוסית גרזוג אדינבורגסקי (עם המפקד הרוסי הבכיר, אדמירל משנה ניקולאי סקרידלוב) בהפלגה למלוס עם הסיירת הממוגנת הצרפתית ביגאו, אוניית הדגל של המפקד הכללי של השייטת הבינלאומית, אדמירל משנה אדואר פוטייה. במלוס, הם נפגשו עם גאורגיוס, נסיך יוון ודנמרק על סיפון היאכטה שלו. לאחר שהנסיך גאורגיוס עלה על ביגאו ב-20 בדצמבר, רוונג', פרנצ'סקו מורוסיני וגרזוג אדינבורגסקי ליוו את ביגאו לכרתים, שם ירד הנסיך גאורגיוס ב-21 בדצמבר 1898 כדי להיכנס לתפקידו כנציב העליון של מדינת כרתים תחת שליטה של האימפריה העות'מאנית, והביאו את מרד כרתים לסיום. לאחר מכן התפרקה השייטת הבינלאומית.

1899–1913

בשנת 1899, רוונג' סבלה מפיצוץ קורדיט באחד ממחסני הפגזים בקוטר 6 אינץ' (152 מ"מ) שלה עקב בעירה ספונטנית, אך הנזק לא היה חמור במיוחד מכיוון שרק שלוש מחסניות התפוצצו. באפריל 1900, אוניית המערכה ויקטוריוס החליפה אותה בים התיכון והיא חזרה הביתה, והושבתה בעתודת הצי במספנת צ'טם. במהלך תקופה זו הותקן בספינה טלגרף אלחוטי. ב-18 באפריל 1901, רוונג' הופעלה מחדש בצ'טם על ידי קפטן פרדריק פישר כדי להחליף את אה"מ אלכסנדרה הן כספינת משמר החופים בפורטלנד והן כאוניית הדגל של אדמירל משנה סר ג'רארד נואל, אדמירל המפקח על המילואים של הצי. במרץ 1902, היא הגיעה לפורטסמות' לשיפוץ שכלל התקנת קזמטים לתותחי הסיפון העליון בקוטר 6 אינץ' שלה, והצוות שלה הועבר באופן זמני לאונייה מחופת שריון הקשישה, אה"מ הרקולס, שגם קיבלה על עצמה את תפקידה בפורטלנד. קפטן פישר וצוותו חזרו לסיפון רוונג' בתחילת יוני 1902, לאחר ניסויים בנשק לאחר התיקונים. לאחר השיפוץ, היא השתתפה בסקירת הצי שנערכה בספיטהד ב-16 באוגוסט 1902 להכתרת המלך אדוארד השביעי, ולאחר מכן הופעלה מחדש באוקטובר 1902 לשמש כאוניית הדגל של צי הבית עם הקמתו.

רוונג' (ברקע) התנגשה באוניית המערכה אוריון (בחזית) בפורטסמות' ב-1912.

באפריל 1904, רוונג' ואוניית האחות שלה רויאל אוק פגעו שתיהן בשרידי אונייה טבועה מול איי סילי בזמן ששירתו עם צי הבית, ונפגעו בתחתיתם. ביולי 1905, האונייה השתתפה בתמרונים עם צי המילואים ולאחר מכן הועברה לפלגת המילואים של פורטסמות' ב-1 בספטמבר 1905. ביוני 1906, היא החליפה את אוניית המערכה קולוסוס כספינת האימון לתותחנים בפורטסמות' והוצבה בבית הספר לתותחנים אה"מ אקסלנט. ב-13 ביוני 1908, רוונג' נפגעה על ידי אוניית הסוחר SS בנגור הד כאשר האחרונה ניתקה מהגוררת שלה במהלך סערה פתאומית בנמל פורטסמות'. באוקטובר 1909, היא ערכה ניסויי נשק על אוניית המערכה המיושנת אדינבורו כדי להעריך את ההשפעות של פגזים על עובי שריון משתנה. ב-7 בינואר 1912, האונייה נפגעה קשות כאשר, במהלך סערה בפורטסמות', היא השתחררה מהמעגנים שלה ונסחפה אל חרטום הדרדנוט אוריון. מאוחר יותר באותה שנה, היא החליפה את התותחים שלה לתותחי 10 אינץ' (254 מ"מ) לבדיקה; התותחים הוסרו באוקטובר 1912. רוונג' הוחלפה כספינת אימון תותחים על ידי אוניית המערכה אלבמארל והושבתה ב-15 במאי 1913. היא הוצבה ב-Motherbank, ממתינה לפירוק.

מלחמת העולם הראשונה

רוונג' הוצאה ממגרש הגרוטאות עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914. האדמירליות החליטה להחזיר אותה לשירות לשימוש בתפקידי הפגזת חוף מול חופי פלנדריה. בספטמבר ואוקטובר 1914, היא הוחזרה בפורטסמות' למשימה זו, שכללה החלפת תותחי ה-13.5 אינץ' שלה לתותחי 12 אינץ' (305 מ"מ), ששיפרו את הטווח שלהם בכ-1,000 יארד (914 מטר). השיפוץ שלה הושלם, והיא קיבלה הוראה ב-31 באוקטובר 1914 להחליף את אוניית המערכה ונראבל כאוניית הדגל של סיירת דובר. רוונג' הוכרזה מוכנה לשירות ב-5 בנובמבר 1914, והוקצתה לשייטת אוניות המערכה השישית החדשה של צי התעלה יחד עם אוניות המערכה אלבמארל, קורנווליס, דאנקן, אקסמות' וראסל. תוכניות השייטת להשתתף בהתקפה על בסיסי צוללות גרמניים בוטלו עקב מזג אוויר גרוע ב-14 בנובמבר 1914, ובמקום זאת רוונג' ואניית המערכה מג'סטיק יצאו מדובר, אנגליה, לדנקרק, צרפת.

רידאוטבל מפגיזה את החוף הפלמי ב-1915. יש לה נטייה מכוונת להגדיל את טווח התותחים שלה.

רוונג' השתתפה בפעולה הראשונה שלה במלחמה כשהצטרפה לספינת התותחים Bustard, שש משחתות בריטיות וארבע צרפתיות, וסירת טורפדו צרפתית בהפגזת חיילים גרמנים מול ניופורט, בלגיה, ב-22 בנובמבר 1914. ב-15–16 בדצמבר 1914 הפגיזה רוונג' סוללות ארטילריה כבדות גרמניות, במהלכן היא ספגה שתי פגיעות של פגזי 8 אינץ' (203 מ"מ), שאחת מהן חדרה לגופה מתחת לקו המים וגרמה להסגתה לצורך תיקונים. בתחילת 1915, האונייה השתתפה בניסויים באמצעות מטוסים כדי לתצפת ולשלוט בירי שלה, אך אלה הצליחו רק באופן חלקי. באפריל ומאי 1915 היא עברה שיפוץ במספנת צ'טם בה הרכיבו לה בליטות נגד טורפדו. לאחר מכן, רוונג' ערכה ניסויים באמצעות משקיפים ימיים על פלטפורמות מהחוף כדי לכוון את ההפגזה. ב-2 באוגוסט 1915, שמה שונה לרידאוטבל כדי לשחרר את השם רוונג' עבור אוניית מערכה חדשה.

ב-7 בספטמבר 1915, רידאוטבל חזרה להילחם, והצטרפה לסירות התותחים Bustard ו-Excellent בהפגזת בסיסים גרמניים ועמדות תותחים בווסטנדה, תוך גרימת נזק רב לגרמנים. אחת מהבליטות נגד טורפדו שלה הוצפה בכוונה כדי לתת לה נטייה שתגדיל את טווח התותחים שלה. האונייה נפגעה מזוג פגזים בקוטר 6 אינץ' במהלך הפעולה. רידאוטבל עברה שיפוץ נוסף מאוקטובר עד דצמבר 1915. לאחר מכן, היא לא הופעלה מחדש, אלא שימשה כספינת בסיס בפורטסמות' עד פברואר 1919.

פירוק

רידאוטבל נמכרה ל-Thos. W. Ward לגריטה עבור 42,750 ליש"ט ב-6 בנובמבר 1919. לאחר מכן היא נגרטה בסוונסי ובריטון פרי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אה"מ רוונג' בוויקישיתוף