אהרון אפריל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אהרון אפריל
Aharon April.jpg
לידה 15 ביוני 1932 (בן 87)
וילקובישק, ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר לציור, פיסול ואדריכלות של מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור, פיסול עריכת הנתון בוויקינתונים
www.aprilaharon.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אהרון אפריל (נולד ב-15 ביוני 1932) הוא אמן, צייר, ופסל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפריל נולד בווילקובישק שבליטא. הוא העביר את שנות נעוריו בסיביר לאחר שהוגלה לשם יחד עם משפחתו. בשנים 1949-1951 למד ב"בית הספר הגבוה לאמנות ע"ש 1905" שבמוסקבה. לקראת "משפט הרופאים" לימודיו במוסקבה הופסקו, והוא הוחזר לסיביר. בשנת 1953 השתחרר מהגלות ועזב את סיביר ועבר למוסקבה, שם למד בשנים 19541960 באקדמיה לאמנות על שם סוריקוב. אפריל הציג את עבודותיו בתערוכות שונות בברית המועצות ומחוץ לה; שתי תערוכות היחיד שלו התקיימו ב-1963 וב- 1970 במוסקבה.

ב-1972 עלה לישראל והתיישב בירושלים. בשנים 1973-1983 לימד אמנות באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטה העברית בירושלים, בבית האמנים בירושלים ובבצלאל. בשנים 1975 -1976 היה יו"ר אגודת הציירים והפסלים בירושלים. בין בשנים 1986-1992 ביקר בתדירות גבוהה "בעיר האמנים" בפריס, שם התקיימה בשנת 1986 עד 2000 תערוכות היחיד שלו.

בשנים 1991-1999 שימש כמזכיר כפר האמנים בשא-נור בצפון השומרון. במהלך תקופה זו הוקנו בשא-נור 28 סדנאות לאמנים ואולם תערוכות. ב-2001 זכה בפרס איש-שלום כהוקרה על תרומה מיוחדת לאמנות. בשנת 2002 ערך תערוכה במוזאון לאמנות מודרנית במוסקבה ובשנת 2005 נבחר כחבר כבוד באקדמיה הרוסית לאמנות. בשנת 2008 ערך תערוכת רטרוספקטיבה, בה הוצגו מאות מיצירותיו, בגלריה הממלכתית על שם טרטייקוב במוסקבה. בשנת 2014 ערך תערוכה מקיפה נוספת במוזאון לאמנות מודרנית במוסקבה. עבודותיו מוצגות בעשרות מוזיאונים ברחבי העולם. תערוכות היחיד שלו התקיימו בגלריות שונות בארצות רבות, ביניהן צרפת, גרמניה, שווייץ וקנדה.

סגנון אמנותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסגנון האמנותי של אהרון אפריל מתאפיין ובולט במעבר טבעי והדרגתי מפיגורטיביות של התבוננות אל סימבוליזם אקספרסיבי. עבודותיו מרשימות בצבעוניותן העשירה ובמשחק פנטסטי של צבע בהתהוללותו הנמרצת. אך אפילו בכאוס צבעוני זה ניתן להבחין בקיומם של נושא ושל תוכן. בתוך משיכות המכחול הפועמות והלא מסודרות לכאורה, מתחילים להופיע פתאום פנים, צורות ודמויות תנכיות. בביקורות על עבודתו נכתב כי אפריל שייך לסוג אמנים אשר יודעים לרסן כאוס, להניע את הצופים לניסוח תשובות לשאלות אשר היצירה מציבה, ולפענח מסתורין. מסתורין שמהווה את הערך המוביל ביצירתו. בציור של אפריל לצבע תפקיד מיוחד. זאת במידה רבה בעקבות ניסיון עשיר בעבודה בצבעי מים. עבודה המשלבת שיקוף עדין של גוונים דקים של צבע עם טבע ים תיכוני ועם קומפוזיציות הקשורות לנושאים תנכיים וכלל אנושיים.

עבודות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים וספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרון אפריל "שיר השירים", קטלוג, מבוא מאת פליכס רוזינר. ירושלים – תל אביב, 1982
  • "אהרון אפריל" מבוא מאת ג'אן בולוק, פריס, גלרי רמבר, 1995
  • "אהרון אפריל", מבוא מאת מריה גנקין, מוסקבה, "סקאנרוס", 2007
  •  אהרון אפריל וגלינה פודולסקי. "לאהוב – זה תמיד קלאסי". ירושלים 2012
  • גלינה פודולסקי ואהרון אפריל, "עידן ברישומים של בן זמננו". ירושלים 2013
  •  "לזרוע נטויה וצבע כנה" (זכרונות של אמן). מאת אהרון אפריל. ירושלים, 2016

וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מציאות  בלתי מוכרת". 2014
  • "תהליך יצירה", 2000
  • "שיר השירים", 2001
  •  "הצד השני של הבד", 2000

מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

• А.А. Дейнека, "Молодое искусство" // Известия, 14.09.1958.

• В.И. Костин, «Образы жизни...» // Юность (Москва), №10 (1963).

• מילון ביוביבליוגרפי של אומני ברית המועצות, 1970, כרך 1, עמ' 182

• אמנון ברזל, "אהרון אפריל"// הארץ, 5.01.1973

• Meir Ronen, «A master in transit» // Jerusalem Post, 25 July 1975.

• ניצה פלקסר, "הנושא כביטוי לרגש"//דבר, 1 אוגוסט 1975

• Shella Drobkin, «From Russia to Israel with dreams» The Montreal Suburban, 8 ноября 1975 г.

• Bob Garret, «An artist tells…» // Boston Glob, 23 ноября 1975 г.

מרים טל, "חגיגה לעיניים", ידיעות אחרונות, 4 מאי 1979

• דוויד גרשטיין, "שיר השירים של אהרון אפריל"//ידיעות אחרונות, 1983

• Георг Мордель, «Художник А. И. Априль» // Круг (Тель-Авив), 13 июля 1983 г.

• Jacques Picard, «Fliehendes Licht und zitternde Luft» // Kulturspiegel (Берн), 11 сентября 1986 г.(בשפה הגרמנית)

• Маргарита Багинова, «Живопись по принципу алмаза» // Русская мысль (Париж), 30 сентября 1988 г.

• Аарон Априль, «Еще о библейских камнях. Заметки художника» // Ариэль (Иерусалим), № 2 (1990).

• Victor Lupan, «La colonie des artiste» // Figaro magazine (Париж), 12 февраля 1998 г.

• Мизаил Юдсон, «Классика любви» // Вести (Иерусалим), 8 июня 2002 г.

• Галина Подольская, «При свете дня» // Вести (Иерусалим) 15 июня 2002 г.

• נועה לאה כהן, "גשם של אפריל"//נקודה, גיליון 305, אוקטובר 2007

• חפציבה ליפשיץ, "הם רק רוצים לצייר"//מקור ראשון, גיליון 14, 2000

• אבנר בר חמא, "תהייה יהודית חזותית", מקור ראשון, 19.10.2007

• Евграф Кончин, «Состязание со светом» // Культура (Москва), 26 июня 2008 г.

• Дмитрий Жилинский, «Восхождение. Монолог об Аароне Априле» // Третьяковская галерея (Москва), №2/19 (2008).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אהרון אפריל בוויקישיתוף
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.