אהרון סחרוב

אהרון סחרוב
	סחרוב, 1977
לידה	20 באוגוסט 1916; ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה	18 בנובמבר 2004 (בגיל 88); ישראל
מדינה	ישראל
ידוע בשל	מייסד חברת הביטוח "סהר"; יו"ר דירקטוריון מספנות ישראל
עיסוק	איש עסקים
בת זוג	פיליס (לבית קאהן)
מספר ילדים	3

אהרון סחרוב (20 באוגוסט 1916 – 18 בנובמבר 2004) היה איש עסקים ישראלי. מייסד חברת הביטוח "סהר" ומנהלה. יו"ר דירקטוריון מספנות ישראל.

ביוגרפיה

אהרון סחרוב נולד ב-1916 בירושלים, ליצחק מרדכי סחרוב ורבקה סחרוב לבית בן טובים, שניהם ילידי רוסיה שעלו ארצה ב-1902. לאביו היה בית מסחר גדול לעצים. אהרון היה אחיהם של ישראל סחרוב, יחזקאל סהר, זהובית סחרוב שלוש, מרים פשוטי ואליהו סחרוב. סבו היה איש העלייה הראשונה יצחק אייזיק בן-טובים^[1].

כשהיה בן 13 הצטרף לשורות "ההגנה" בתפקיד קשר. בהמשך למד בבית ספר הגבוה למסחר ברחוב בלפור בתל אביב. בשל הצלחתו בלימודים והייעוד הטבעי כבן המשפחה לעסוק במסחר, החליט אביו לשלוח אותו ללימודים גבוהים באנגליה. עד לנסיעה עבד פרק זמן קצר בבנק אפ"ק ובשנת 1937 עבר לאנגליה ללמוד בבית הספר לכלכלה של לונדון.

מלחמת העולם השנייה, שפרצה ב-1939, קטעה את לימודיו והוא נאלץ לחזור לארץ ישראל. לפני חזרתו הצליח לקבל נציגות של סוכנות לביטוח ימי של חברת הביטוח הבריטית "איגל סטאר"(אנ').

בשנות ה-40 החל את דרכו כאיש עסקים והתרכז בתחום הביטוח. הוא מונה על ידי הסוכנות היהודית כאחראי על ביטוח התעשיות שברשותה.

בשנת 1945 הקימה משפחת סחרוב, בניהולו של אהרון סחרוב, את "מבטח", סוכנות הביטוח הימי הראשונה בישראל, כעסק צדדי לעסקי המסחר של המשפחה, עם הון רשום של 9,000 לירות שטרלינג.

עם תום תקופת המנדט הבריטי התעורר חשש שחברות הביטוח הבריטיות שפעלו בישראל יחסלו את עסקיהן והמשק יזדקק באופן דחוף למבטחים ולמבטחי משנה. סחרוב זיהה את ההזדמנות העסקית ושכנע את חברת "איגל סטאר" להצטרף כשותפים בחברת ביטוח שתוקם. על פי ההסכם בין הצדדים, חברת "איגל סטאר" תשקיע 76% מההון של חברת הביטוח ובתמורה תקבל 24% אחוזים מזכויות ההצבעה, ומשפחת סחרוב תשקיע 24% מההון ותקבל 76% מזכויות ההצבעה. וכך, ב-1949 ייסד את חברת הביטוח "סהר", כחברה לביטוח כללי, וזמן קצר לאחר מכן גם כחברה לביטוח חיים. לאורך השנים מילא בה תפקידים בכירים רבים, כמו מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון.

עסקים נוספים

בסוף תקופת הצנע הקימה החברה המשפחתית חברה בשם "סהר-סול" שהייתה שותפות בין האחים סחרוב וחברת "סולל בונה" ההסתדרותית, ובכך הפכה החברה החדשה לשליטה על יבוא העצים והסחר בהם במדינה הצעירה שהייתה בשלב זה בתנופת בנייה אדירה.

בשנות ה-60, השקיעו האחים סחרוב בענף הטקסטיל, כולל השקעות בחברות "כיתן דימונה", "סברינה" ו"חוטון"^[2].

המשפחה עסקה גם בתחום המזון, עם החזקות בחברת "בר-רב" ששלטה במפעל "גד" לייצור טחינה ובטחנות קמח^[3].

בתחום הנדל"ן, הקימו האחים סחרוב מבנים מסחריים בתל אביב כמו בית סהר ובניין בנק הפועלים ברחוב יהודה הלוי, והשתתפו גם בבניית בית יואל בירושלים^[4] ומרכז העצמאות בבאר שבע.

רכישות נוספות בתחום הביטוח בישראל

בתחילת שנות השישים, התרחבה חברת "סהר" משמעותית בתחום הביטוח, במיוחד בביטוחי חיים. זאת על רקע היחלשות קרנות הגמל ההסתדרותיות והמוסד לביטוח לאומי. החברה רכשה את:

חברת הביטוח "בוחן", שהחזיקה בביטוח הרכב של עובדי המדינה
מחצית ממניות חברת הביטוח "ירדניה", מהסוכנויות הראשונות בארץ ישראל^[5]

"סהר" הייתה חברת הביטוח הראשונה שגייסה, כבר בשנות השישים, הון מהציבור באמצעות הנפקת מניות בבורסה התל אביבית. הפצת המניות נעשתה באמצעות בנק פויכטוונגר, שאהרון סחרוב היה שותף בו ביחד עם המלונאי יקותיאל פדרמן, לאחר שבני משפחת הבנקאים היהודית-גרמנית שהקימה את הבנק, פרשו מעסקי הבנקאות בישראל.

פיתוח עסקי והתרחבות לחו"ל

באותן שנים נרקמו יחסי ידידות הדוקים בין אהרון ובין ברוך רפפורט, איש עסקים בתחום הבנקאות והספנות ונדבן ישראלי-שווייצרי. השניים החליטו לקנות בנק הולנדי, ובשנת 1964, למרות התנגדות ראשונית ממשרד האוצר, אישרה הממשלה לאחים סחרוב לרכוש את בנק "ואן אמדן" שבהאג תמורת 255 אלף לירות שטרלינג, והפקידו את ניהולו בידי חנן סידור, מי שהיה קודם לכן שגרירה של ישראל בהולנד^[6].

בשנת 1965, "סהר" פתחה סניף בלונדון שפעל בכל מערב אירופה, עם נציגויות בהולנד, צרפת ובלגיה.

חדשנות בתחום הביטוח

אהרון סחרוב עמד בראש עסקי הביטוח של משפחת סחרוב. בתחילה, העסק התבסס על ביטוחים ישירים, וכמעט כל מפעל בארץ היה מבוטח ב"סהר".

בשנות השישים, כשביטוח החיים הפך לנושא מרכזי, אהרון יזם את הח"צ – ביטוח חיים צמוד ליוקר המחיה. יוזמה זו חייבה אותו לפתח קשרים הדוקים עם משרד האוצר והמפקח על הביטוח. בהמשך גם שכנע את משרד האוצר להנפיק איגרות חוב צמודות ייעודיות לענף הביטוח בלבד.

ב-1969 התמנה למנכ"ל החברה הישראלית לביטוחי משנה.

אתגרים ונסיגה

למרות שהושקעו מאמצים ומשאבים רבים בפיתוח העסקי בחו"ל, העסקים באירופה לא צלחו כמצופה:

הבנק ההולנדי נמכר בהפסד
בשנת 1978, "סהר" נאלצה לסגור את הסניף הלונדוני

בישראל, החברה נתקלה בקשיים כאשר התברר כי חברת "בוחן" נמכרה ל"סהר" על בסיס הנהלת ספרים לא מדויקת. אהרון סחרוב נאלץ להשקיע מכספו הפרטי כדי למנוע פשיטת רגל של "סהר". לפני פשיטת הרגל של בנק פויכטוונגר ב-1967, האחים סחרוב הצליחו למכור את חברות הביטוח "ירדניה" ו"בוחן" לשמואל לבנון מחברת "מנורה".

היחסים בין "איגל סטאר" הבריטית ומשפחת סחרוב אמנם התהדקו, אך כאשר "איגל סטאר" מכרה חלק ממניותיה ל"בריטיש אמריקן טובקו" (אנ'), נוצר קונפליקט עקב האינטרסים של B.A.T במדינות ערב. כתוצאה מכך, הקשר העסקי בין "איגל סטאר" ו"סהר" הסתיים.

פעילות בנקאית

ב-1980 היה אחד מ-11 בעלי העסקים שיסדו את חברת ההשקעות "דנות"^[7], ולאחר שכל שותף השקיע בחברה כמיליון דולר רכשו את השליטה בבנק הבינלאומי. אהרון מונה לחבר בדירקטוריון וסגן ליו"ר הדירקטוריון מרק מושביץ^[8] בבנק הנרכש ובחברת פ.י.ב.י. אחזקות. ב-1984 נקלעה חברת ההשקעות לקשים כלכליים^[9] עד שקרסה והבעלות על הבנק נמכרה ב-1986 לז'אק נאסר^[10].

פעילות בינלאומית

בשל הקשרים העסקיים של אהרון עם חברת "איגל סטאר"(אנ') הבריטית, היה חבר בלשכת המסחר ישראל-בריטניה ולאחר מכן כיהן כיו"ר הלשכה^[11]. פעילותו בקידום יחסי המסחר בין המדינות זיכתה אותו בשנת 1983 בתואר אבירות CBE –(Commander of the Most Excellent Order of the British Empire) - מפקד במסדר האימפריה הבריטית – תואר אותו קיבל ממלכת הממלכה המאוחדת -המלכה אליזבת השנייה.

פעילות ציבורית

אהרון סחרוב המשיך לצבור השפעה ומוניטין בתפקידים ציבוריים מרכזיים:

בשנים 1974-1979 כיהן כיו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב, תפקיד אותו מילא בהתנדבות. במסגרת זו הוא יזם את בניית הגדר המקיפה את קמפוס האוניברסיטה, גדר שקיימת עד היום, ובשנת 1982 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה^[12].

בתקופת כהונתו של שמחה ארליך כשר האוצר (1977–1979) מינה אותו השר ליו"ר דירקטוריון מספנות ישראל (במקביל לתפקידו כיו"ר מועצת המנהלים של חברת הביטוח "סהר"). במסגרת תפקידו זה אישר, בין השאר, את המימון לפיתוח ספינות סער 5.^{[דרושה הבהרה]} לאחר כשנתיים התפטר מתפקידו עקב חילוקי דעות עם שר התחבורה חיים לנדאו על נושא מינוי בכירים במספנה^[13]^[14].

ב-1983 התמנה כחבר במועצת המנהלים של חברת "ארית – תעשיות אופטיות".

המשכיות עסקית

סחרוב ראה בילדיו - אלכס, רותי ויעל - ממשיכים טבעיים לניהול עסקי הביטוח בחברת "סהר". הוא שילב את ילדיו ובני זוגם בענפי החברה השונים: אלכס מונה ליו"ר מועצת המנהלים של חברת הביטוח "סהר", גיורא ניר (בעלה של רותי) מונה למנהל השיווק ולאחר מכן למנכ"ל "סהר" ואהרון אחיעז (בעלה של יעל) צורף לתחום הנדל"ן והפיננסים כמנהל "סהר אחזקות" ו"סהר מימון"^[15].

אהרון חילק את מניות החברה בין ילדיו, ושמר לעצמו את מניית ההכרעה.

מכירת קבוצת החברות

ב-1988 הסתכסך אחיעז עם משפחת סחרוב ונאלץ לפרוש מתפקידו^[16]. בעקבות הסכסוך, החלה ב-1989 פעילות למכירת החברה לכלל ביטוח. בסופו של דבר, ב-4 בספטמבר אותה שנה, נמכרה קבוצת "סהר" לחברת הביטוח "הראל".

משפחתו

אהרון נישא ב-1941 לפיליס (לבית קאהן) ולזוג נולד בן (אלכס) ושתי בנות (רות ויעל - אשת אהרון אחיעז). אהרון נפטר ב-2004, ונקבר בבית העלמין הישן של הרצליה. פיליס נפטרה ב-2016 ונקברה לצידו^[17].

דודיו הם העיתונאי והמורה זלמן בן-טובים ומנהל בנק אפ"ק ברוך בן-טובים.