שמחה ארליך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמחה ארליך
Erlich simcha.jpg
תאריך לידה 15 בדצמבר 1915
תאריך פטירה 19 ביוני 1983 (בגיל 67)
ממשלות 18, 19
כנסות 7 - 10
סיעה גח"ל, הליכוד
תפקידים בולטים

שמחה ארליך (15 בדצמבר 1915 - 19 ביוני 1983), פוליטיקאי ישראלי ושר האוצר בממשלת בגין הראשונה.

ארליך נולד בח' בטבת תרע"ו ליצחק ולבת-שבע לבית שורצמן בעיירה ביחאווה הסמוכה ללובלין שבפולין, למשפחה מסורתית. למד בגימנסיה העברית בלובלין והיה פעיל בתנועת הנוער הציוני. עלה ארצה ב-1939 והקים מפעל למוצרי אופטיקה. נכנס לפעילות פוליטית במסגרת מפלגת "הציונים הכלליים" ומטעמה נבחר למועצת עיריית תל אביב בה כיהן בשנים 1955 - 1969. בשנים 1962 - 1965 אף כיהן כסגן ראש העירייה.

הוא נבחר לראשונה לכנסת ה-7. במקביל, הוא נבחר לראשות המפלגה הליברלית שהיוותה אז חלק מגוש חרות ליברלים. המפלגה נוצרה מתוך "הציונים הכלליים", לאחר שהתאחדה עם המפלגה הפרוגרסיבית.

עם הקמת ממשלת בגין הראשונה אחרי "המהפך" של שנת 1977, נתמנה לשר האוצר וסגן ראש הממשלה. בתפקידו זה החל "המהפך הכלכלי" עם שורת רפורמות שוק חופשי, שכללו את ביטול הפיקוח על מטבע חוץ, ביטול והפחתת מסים (למשל מס נסיעות שהיה שנוא במיוחד על ציבור הנוסעים לחו"ל) וצעדים נוספים. עם זאת, לצד רפורמות המיסוי לא היה קיצוץ בהוצאות הממשלה, מה שהוביל לאינפלציה דוהרת. ב-1979 נאלץ להתפטר מתפקידו בעקבות האינפלציה הגואה ובמקומו מונה יגאל הורביץ. למרות זאת בגין, שראה בו שותף פוליטי ותיק, השאיר אותו בממשלה כסגנו. עם הקמת ממשלתו השנייה ב-1981 הוא מונה לסגן ראש הממשלה ושר החקלאות.

את הישרדותו הפוליטית לאחר אי-הצלחתו כשר אוצר הוא חב למנחם בגין, שבו ראה את שותפו הפוליטי ואשר קרבו יותר מפוליטיקאים אחרים במפלגתו, ביניהם לא חש עצמו כל כך חופשי. היה נשוי לצילה לבית גולדגרם.

שמחה ארליך נפטר לאחר ניתוח מעקפים בלבו בט' בתמוז תשמ"ג (1983) ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק.

עיריית נתניה קראה רחוב בעיר על שמו. לארליך היו 2 ילדים, אברהם ובת שבע ונכדה בשם עמית בן ארי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]