אהרון בן-אור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אהרן בן-אור)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אהרון בן-אור אורינובסקי מברך באירוע משפחתי, מרץ 1968

אהרון בן-אור (אורינובסקי) (28 ביולי 18901 בדצמבר 1973) היה מורה, סופר עברי וחוקר תולדות הספרות העברית.

מהלך חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרון בן-אור נולד כאהרון אורינובסקי בשנת 1890 בעיר בילסק פודולסקי (Bielsk Podlaski) שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בפולין). בילדותו למד בחדר ובצעירותו למד בישיבות בליטא ולמד פדגוגיה בעיר גרודנו שבפולין ובאוניברסיטאות קייב, אודסה ווורשה. לאחר מכן עסק בהוראה ברוסיה. לאחר תום מלחמת העולם הראשונה עבר לווילנה, שם ניהל את הקורסים הפדגוגיים של רשת החינוך "תרבות" בפולין. בשנים 19291933 שימש כמנהל הגימנסיה העברית בביאליסטוק.

בשנת 1933 עלה אהרון בן-אור לארץ ישראל. עם הגיעו לארץ החל לעבוד כמורה בגימנסיה נורדיה בתל אביב. ברבות השנים עבר ללמד בגימנסיה גאולה. בן-אור פעל כיוצר ומחנך בארץ במשך 40 שנה. נפטר בשנת 1973.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים רבות נשא את שם משפחתו המקורי אורינובסקי, ובשם זה נתפרסמו רוב ספריו. רק בראשית שנות החמישים, לאחר קום המדינה, עִברת את שמו ל"בן-אור".

בשנת 1918 החל לפרסם מאמרים בעלוני צעירי ציון, תנועה של צעירים שנוסדה בשנת 1903, אשר שילבה ציונות מעשית של עלייה וחלוציות עם שאיפות סוציאליסטיות, וכן השתתף בעיתונות העברית הכללית ובעיתונות העברית הפדגוגית בפולין. בפולין החל גם לפרסם את ספריו בעברית. הראשונים היו ספרי לימוד, "הנמלים" שהתפרסם בשנת 1921 בווילנה ולאחריו "גאוגרפיה: אוסטרליה, אפריקה" משנת 1923.

בשנים 1923–1930 ראה אור בוורשה ספרו הראשון בחקר תולדות הספרות העברית "שעורים בתולדות הספרות העברית החדשה" (בשלושה כרכים), ולאחריו בשנת 1931 התפרסם בביאליסטוק ספרו "תולדות השירה העברית בימי הביניים" (שני כרכים). ספריו האחרים בחקר תולדות הספרות העברית ראו אור כבר בארץ. הנודעים שבהם היו "תולדות הספרות העברית החדשה" (בשלושה כרכים) שנתפרסם בשנים 19461950.[1] הספר היה הוצאה חדשה מעודכנת ומורחבת של ספרו הקודם "שעורים בתולדות הספרות העברית החדשה", שהתפרסם כשני עשורים קודם לכן. הספר בן 1,174 העמודים הקיף את תקופת ההשכלה בישראל, את תקופת התחייה בישראל ותקופת הציונות המדינית. היה זה ספר יסוד שממנו למדו ספרות עברית תלמידי שנות החמישים ושנות השישים, וספר ההמשך שלו "תולדות הספרות העברית בדורנו" (בשני כרכים), שהתפרסם בשנים 19541955, ובו סקירות על עשרות סופרים משוררים ומבקרים ספרותיים של תקופתו.[2]

גם השירה העברית מילאה מקום ביצירתו ועוד בטרם עלה לארץ יצא לאור בביאליסטוק בשנת 1930 ספרו "תולדות השירה העברית בימי הבינים.

בן-אור כתב מאמרים רבים בנושא הוראת הספרות בעיתונות הפדגוגית כ"הד החינוך", "שורשים" ואחרים, חיבר רומן היסטורי בשם "הורדוס ומרים" וכן תרגם לעברית את הספר "דניאל דירונדה" מאת ג'ורג' אליוט.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנמלים, וילנה: תרבות, 1921.
  • גאוגרפיה : אוסטרליה, אפריקה, ורשה: אחיאסף 1924.
  • שעורים בתולדות הספרות העברית החדשה, ורשה: אחיאסף, 1923–1930.
  • תולדות השירה העברית בימי הבינים, ביאליסטוק: פרוזנסקי, 1930.
  • הורדוס ומרים, הוצאת יזרעאל, 1935.
  • רבנו משה בן מימון, חייו, מפעליו וספריו, הוצאת דביר, 1935.
  • דניאל דירונדה מאת ג'ורג' אליוט, מעובד על ידי אהרון בן-אור בצרוף תולדות חייה של הסופרת, הוצאת יזרעאל, 1935.
  • תולדות הספרות העברית החדשה הוצאת יזרעאל, 1946.[1]
  • תולדות הספרות העברית בדורנו הוצאת יזרעאל 1954.[2]

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]