תקופת התחייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תקופת התחייה או דור התחייה הוא הכינוי לתקופה בת 60 השנים בספרות העברית – מתום תקופת ההשכלה עם "הסופות בנגב" ב-1881 ועד החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל ב-1947.[1]

במוקד תקופת התחייה עמדה התמורה בחיי היהודים במזרח אירופה ובעיקר חיבת ציון והציונות. השפה העברית גם היא שינתה את פניה עם תחיית הלשון העברית הכתובה והמדוברת, כשבמקביל מתרחשת גם תחיית היידיש ומתקיימת מעין תחרות עמה. הדור הראשון של סופרי תקופת התחייה פעל בעיקר באירופה, ואילו בהמשך התקופה עבר מרכז הכובד של הספרות העברית לארץ ישראל.

יצירתו של מנדלי מוכר ספרים מסמנת את המעבר מספרות ההשכלה לספרות התחייה. בין הסופרים והמשוררים העבריים הבולטים של התקופה נמצאים ביאליק, טשרניחובסקי, ברדיצ'בסקי, ברנר, גנסין והזז.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תקופת התחייה, באתר "לקסיקון לתרבות ישראל", המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  2. ^ ביקורת: אבנר הולצמן, ‏הספרות, המציאות ומשאלות הלב, קתדרה 87, אפריל 1998, עמ' 183-175


היסטוריה של עם ישראלאירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורתספירת הנוצריםמדינת ישראלתחילת הציונות והעליות לפני קום המדינהבית המקדש הראשוןבית המקדש השניגלות אשור (עשרת השבטים)גירוש ספרד ופורטוגלתקופת השופטיםתקופת המלכיםתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםתקופת בית ראשוןגלות בבלתקופת בית שניסוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135)השואהגלות רומיתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלותתקופות של עליה לארץ ישראלתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקיתתקופות בהן היה קיים בית המקדש
ה'תרמ"א-ה'תש"ח - תקופת התחייה


P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.