דוד אריה פרידמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תמונה קבוצתית בגימנסיה הרצליה, 1924. בשורת המורים מזוהים מימין: השלישי דוד אריה פרידמן, החמישי - ברוך בן יהודה

דוד אריה פרידמן (18891957) היה רופא עיניים, סופר, בלשן ועורך כתב העת המדעי "הרפואה" משנת 1928 עד 1957.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד אריה פרידמן נולד בסובלקי שברוסיה, לרבקה ולחיים מנחם, שהיה סוחר עשיר ולמדן וממייסדי אגודת הסוחרים "נס ציונה". למד ב"חדר" בישיבה ובתיכון עברי-רוסי בווילנה. סיים את לימודי הרפואה במוסקבה ב-1915.

פרידמן גויס לצבא ונטל חלק במלחמת העולם הראשונה, במהלכה זכה במספר אותות הצטיינות.

לאחר המלחמה שב לסובלקי ועבד כרופא כללי. בהמשך יצא להשתלמות ברפואה טרופית בהמבורג, ולאחר מכן השתלם 4 שנים ברפואת עיניים בברלין ובווינה.

במוסקבה היה ממייסדי "חברת מדע" ועורכיה, חברה להוצאת ספר לימוד עבור האוניברסיטה העברית (בעתיד), יחד עם פרופ' רוזנטל, ופרופ' מינץ, ד"ר יהודה לייב קצנלסון (בוקי בן יוגלי), ד"ר שאול טשרניחובסקי וד"ר יהושע השל ייבין.

פרידמן היה בין מייסדי אגודת הסטודנטים הציוניים הראשונה במוסקבה – "יבנה", והיה מחברי "אזע" – החברה לשמירת הבריאות של היהודים.[2]

פרידמן עלה לארץ-ישראל בשנת 1925, התיישב בתל אביב. עבד כרופא בגימנסיה הרצליה, והיה ממייסדי הפלוגות לעזרה ראשונה ליד "הפועל".

פרידמן חיבר את הלוחות העבריים לבדיקות הראיה.

בשנת 1936 היה ממארגני הקונגרס העולמי של רופאים יהודים בתל אביב.

עד שנת 1948 פרסם כ-400 מאמרי ביקורת ומחקר, בנושאים רפואיים וספרותיים. רובם בעברית ומיעוטם ביידיש.

היה יו"ר המועצה הארצית של הברית העולמית של רופאים יהודים.

כיהן כעורך הרפואה במשך 29 שנים.

הניח אשה סופיה יזרסקי, ילידת גרודנו, ושתי בנות: אסתר ומרים.[3]

מהחוברות והספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחיי העיירה (ביקורת), אחיאסף, אודסה, תרס"ב, (הוצאה מיוחדת מתוך "תשלח", כ"ו).
  • יוסף חיים ברנר: אישיותו ויצירתו, יודישער פערלאג, ברלין, תרפ"ג, 1923.
  • די טרעכאמע / באשריבן און דערקלערטפון א. ניישטעטער און ד.א. פרידמן, מו"ל: פארלאג אזע, בערלין, 1923 (24 עמודים).
  • אלף בית: ניסיון לקביעת חלקי הכתוב והמכתב העברי, מו"ל: דפוס הארץ, תרפ"ט, 1929, (290 עמודים).
  • לוחיות עבריים ובינלאומיים חדשים לבחינת הראיה, דפוס "אחדות", תל אביב, 1929, (הוצאה מיוחדת מ"הרפואה", כרך ג', חוברת ב', 6 עמודים).
  • אמא: מתוך יומן המלחמה של רופא צבאי, מו"ל: אוניברסט, תל אביב, תר"ץ, 1930, (ספריה אוניברסלית ד'), (26 עמודים).
  • ההיגינה של העין, מו"ל: אמנות, תל אביב, תרצ"א, 1931, (44 עמודים), (ספרית בריאות העם ד').
  • ספריה אוניברסלית, דוד אריה פרידמן ביחד עם: ז. לרסון, ראובן אבינועם, יהושע השל ייבין, יוסף קלוזנר. פירוט: (כרך א-ב -"בימי שיבת ציון" | קלוזנר יוסף, התוכן א-ב: "בימי שיבת ציון" < נחמיה > תר"ץ), (כרך ג' - "בסוד חללים: (מסיפורי שכות מכונית המתים), ה' ייבין), (4. "אמא: מתוך יומן מלחמה של רופא"), (ג. יבין יה: "בסוד החלם", תר"ץ), (ד. פרידמן: ד.א. אמא תר"ץ), (ה. אבינועם ראובן, "ארבעה איים", תר"ץ), (ו-ז: לרסון פריטיוף, "הטרגדיה בקוטב הצפוני", תרץ-תרצ"א). מו"ל: אוניברסל, תר"ץ -תרצ"א, 1931, ( 7 כרכים: א-ב, ג-ה, ו-ז).
  • לוח רפואי של ארץ ישראל, ביחד עם יוסף שטיין, תרצ"ב-תרצ"ג, מו"ל לא ידוע, תל אביב, 1933, (רשימת הרופאים, בתי המרקחת ורופאי השיניים באה גם בעברית וגם באנגלית).
  • הרמב"ם כרופא וסופר רפואי, מו"ל לא ידוע, תל אביב, תרצ"ה, 1935, (העתרה מ"הרפואה" כרך ח', חוברת ב' (ג'), 91 עמודים).
  • פרופ' מקס עמנואל מנדלשטם > 1939 - 1839 <, דפוס הארץ, מו"ל לא ידוע, תל אביב, ת"ש, 1939, (11 עמודים).
  • טוביה כהן - טוביה הרופא < 1729 _ 1652 >, מו"ל לא ידוע, תל אביב, ת"ש, 1939, (13 עמודים).
  • יוסף שלמה דילמדיגו: המכונה יש"ר מקנדיא למלאת 360 שנה להולדתו 1591<1951, הוצאת עלי-עין, תל אביב, תשי"א, 1951, (31 עמודים).
  • עיוני שירה: מסות ומאמרים על משוררים ושירה, מו"ל: מחברות לספרות, תל אביב, תשכ"ד, 1963, (324 עמודים).
  • עיוני פרוזה: מסות ומאמרים על מספרים וספרות, מו"ל: מחברות לספרות, תל אביב, תשכ"ו, 1965, (336 עמודים).[4]
  • מאמרי ביקורת על יצירות שמואל יוסף עגנון, פ. גינוסר, "סיטרא אחרא או שעה של ביקורת לסופרים שלא הכירו בהם", גינוסר אסף קטעי סופרים על עגנון: 1. דב סדן מתוך "לעניין ספר המעשים", 2. מיכה יוסף ברדיצ'בסקי על "והיה העקוב למישור", 3. א.ל. מינץ, 4. דוד אריה פרידמן, 5. שלמה צמח,[5]

מהספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דער גרויסער בעל תשובה... ראמאן | פערפאסט פון דאקטער מענדעל: ..., אי בערזעצט פון ד"א פרידמן, מו"ל: ווילנא י' פונק, תר"ע, 1910, (21 עמודים).
  • ערבית: שירי חיים נחמן ביאליק בימים האחרונים, דפוס היילפרין, אודסה, תר"ע - תרע"א, 1911, (הוצאה מיוחדת מתוך "השלח" כ"ה).
  • תפתה ערוך / חברו הד"ר משה זכות, מעובד ומבואר בצרוף מבוא על ידי ד.א. פרידמן, מו"ל: עינות, ברלין, תרפ"ב, 1922, (22 עמודים).
  • עין הקורא: לבקרת ולביבליואגרפיה, בעריכת ד.א. פרידמן ובהשתתפותו הקבועה של צבי ויסלבסקי, מו"ל: "יודישער פערלאג" ו - "מוריה", תרפ"ג, 1922, (גיליון א-ג (טבת-אלול תרפ"ג), ( 3 גליונות בכרך 1).
  • שערי בריאות: ירחון עממי לשאלות הבריאות, עריכה ביחד עם י. בן רענן, מו"ל: בריאות-תל אביב, 1931.
  • עזרה ראשונה במקרי אסון, ד"ר אריה אלוטין, עורך: ד"ר ד.א. פרידמן, מו"ל: הרפואה, תרצ"א, 1931, (76 עמודים).
  • עזרה ראשונה במקרי אסון, ד"ר אריה אלוטין, עורך: ד"ר ד.א. פרידמן, מו"ל: הרפואה, תל אביב, מהדורה ב', תרצ"ב, 1932.
  • עזרה ראשונה במקרי אסון, ד"ר אריה אלוטין, עורך: ד"ר ד.א. פרידמן, הוצאת מגן דוד אדום, תל אביב, תרצ"ג, 1934, (79 עמודים).
  • ספר הקונגרס העולמי הראשון של רופאים יהודים, ערוך בידי ד"ר ד"א פרידמן, הרפואה, תל אביב, תרצ"ו, 1936, (93 עמודים).
  • אמרות תורות של הרמב"ם: בשמירת הבריאות וברפואה, לוקטו וסודרו על ידי ד"א פרידמן, מו"ל: הרפואה, תל אביב, תרצ"ה, 1936, (26 עמודים).
  • שמירת הבריאות לפי הרמב"ם, לוקטו וסודרו על ידי ד"א פרידמן, מחבר: משה בן מימון, מו"ל: ציון, תל אביב, תשמ"א.
  • קיבוץ גלויות: שנים עשר רישום | רות בלומנטל, פתח דבר ד"א פרידמן, מו"ל: ר. מס, ירושלים, 1957.

ספר ומאמר לכבודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחברת העיינין: רשימה בבלוגרפית לכתבי ד.א. פרידמן < תרע"ב - תש"ב >, ערוכה בידי בנימין שאולי, מו"ל: אסיף, תל אביב, תש"ב, 1941 (36 עמודים).
  • אורי צבי גרינברג - דברים עליו, מאוזנים, א-ד, עמודים 11–12, תרפ"ט, 1929,[6]

ספר לזכרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשוט לשון: ...דין ודברים בענייני הלשון הרפואית העברית: לזכר דוד אריה פרידמן - עורך הרפואה, יוסף בן-אודם, מו"ל:י. בן אודם, הרצליה, תשי"ט, (296 עמודים).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד אריה פרידמן, "הרפואה" 53, 1957, עמוד 3.
  • דוד אריה פרידמן, "מכתב לחבר", (ירחון של ההסתדרות הרפואית בישראל), 18.8.1957, עמוד 2026.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא", צ'ריקובר, 1994, עמ' 214
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "ד"ר דוד אריה פרידמן", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 1022.
  3. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, עמוד 347
  4. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך: דוד אריה פרידמן,
  5. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך: דוד אריה פרידמן, פריט 19, ארכיון ש"י עגנון, סדרה 3: מאמרי ביקורת על יצירות עגנון, פ. גינוסר
  6. ^ ארכיון אורי צבי גרינברג, אתר הספרייה הלאומית, ערך: דוד אריה פרידמן