אהרן חרמוני
 | |
| לידה |
12 במרץ 1884 שווינציאן, ליטא  |
|---|---|
| פטירה |
28 ביוני 1960 (בגיל 76) |
| מדינה |
ישראל |
  | |
אהרון חרמוני (12 במרץ 1884 – 28 ביוני 1960) היה סופר, עיתונאי, עורך ופובליציסט עברי.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בסווינצאן שבליטא, בשם אהרן גינצבורג, בנו של חנוך גינצבורג, מחובבי ציון שרכש אדמות בחדרה. בצעירותו כתב בעיתונים "המליץ" ו"הצפירה".
בשנת 1898 נשלח על ידי אביו לארץ ישראל כדי לנהל את המשק בחדרה. הוא הגיע אל משה לייב ליליינבלום וזלמן אפשטיין באודסה, כדי שיתדרכו אותו בדרכים הבלתי-לגאליות לעלייה לארץ ישראל. כעבור שנה, על פי עצתם, הוא עלה לארץ ישראל כשהוא מחופש לצליין רוסי, אולם הפקיד העות'מאני בנמל יפו חשף את התרמית, ומנע ממנו את הכניסה לארץ. הוא נסע למצרים, ורק כעבור כמה שבועות הצליח להיכנס לארץ ישראל.
למד בבית הספר מקוה ישראל. לאחר סיום לימודיו קיבל משרת הוראה בחדרה, במקומו של יוסף ויתקין. באותה תקופה הוא הקים עם חיים הררי מחתרת עברית. השתתף בשביתת תלמידים כנגד כי"ח, נגד עבודה ערבית.
בשנת 1902 נסע ללמוד באוניברסיטאות ברן וז'נבה. ערך עבודה מדעית על ים המלח.
בשנת 1908 סייע לנחום סוקולוב בעריכת "העולם" בקלן.
בשנת 1910 ערך את השבועון "המבשר"[1] בקושטא, ועסק שם בפעילות ציונית. תקופה מסוימת התגורר ופעל בצרפת ובגרמניה. פרסם מיצירותיו הספרותיות בעיתונים שונים ובהם "הצבי" ו"הצופה".
לאחר מלחמת העולם השנייה שב לארץ ישראל, ומאז עסק בעבודה עיתונאית וספרותית. פרסם מונוגרפיות על משפחת רוטשילד ויוהאן אוגוסט סטרינדברג, מסות על סופרי צרפת. עבד בארכיון הכנסת[2].
בשנת 1952 פרסם את ספר זיכרונותיו "בעקבות הבילויים".
נפטר בתל אביב ב-27 ביוני 1960 ונקבר בבית העלמין קריית שאול[3].
מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חרמוני, אהרן בן חנוך / הרוטשילדים, תרצ"ו - אוצר החכמה, הקדמה מאת מאיר דיזנגוף
- א.(הרון) חרמוני, בעקבות הבילויים, הוצאת מס, ירושלים, 218 עמ'
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשלהי המאה התשע־עשרה, מזכרונות א. חרמוני, תרנ"ט (1898–1899), בתוך: אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, חלק שני, פרק עד, עמ' 765–771.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "איש המחתרת של חובבי ציון" הבקר, 29 ביולי 1949
- יוחנן פוגרבינסקי, "בעקבות הבילויים", חרות, 4 באפריל 1952
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שבועון ציוני בשפה העברית שנוסד על ידי 'ועדת העיתונות' ויצא לאור בקושטא בשנים 1910–1911. העורך האחראי היה שמואל הוכברג. העורכים בפועל היו אהרון חרמוני (ב-1910) וא' י' קרטשמאר (יזרעאלי) (ב-1911). השבועון היה מיועד לציבור קוראי עברית בטורקיה, אך רכש לעצמו קהל קוראים גם מחוץ לגבולותיה, ראו במכון ז'בוטינסקי.
- ^ יוסי גולדשטיין, בין ציון לציונות: תולדות התנועה הציונית, 1881–4191, האוניברסיטה הפתוחה
- ^ אהרן חרמוני באתר GRAVEZ