אוגוסטוס דה מורגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוגוסטוס דה מורגן
Augustus De Morgan
1806 –‏ 1871
AugustusDeMorgan.png
תרומות עיקריות
פיתוח כללי דה מורגן
נתונים נוספים
ענף מדעי לוגיקה, מתמטיקה
נולד 27 ביוני 1806
נפטר 18 במרץ 1871 (בגיל 64)
ארצות מגורים בריטניה

אוגוסטוס דה מורגן (27 ביוני 1806 - 18 במרץ 1871) היה מתמטיקאי ולוגיקן בריטי יליד הודו שפיתח את כללי דה מורגן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה מורגן נולד כבן חמישי לאב בצבא האנגלי, בהודו – שם הוצב אביו. זמן קצר אחרי היוולדו איבד את הראייה בעינו הימנית, וכשהיה בן שבעה חודשים שבה משפחתו לאנגליה. כשהיה בן 10 - מת אביו.

ב־1823, בגיל 16, החל את לימודיו בטריניטי קולג' שבאוניברסיטת קיימברידג'. מיד עם כניסתו הושפע ממוריו ג'ורג' פיקוק וויליאם יואל, שהיו לחבריו לכל חייהם. מפיקוק שאב את העניין בחידושי האלגברה, ומיואל את העניין בלוגיקה — שני התחומים של עבודתו העתידית. הוא קיבל את התואר הראשון שלו, אולם בשל מבחן דתי שנדרשו הסטודנטים בקיימברידג' לעבור לשם קבלת תואר שני — דבר שדה מורגן התנגד לו בחריפות (למרות שהיה חבר בכנסייה האנגלית) — לא קיבל את התואר.

ב–1826 שב לביתו שבלונדון. ב-1827, למרות שלא היו לו כלל פרסומים בתחום המתמטיקה, הוצב בקתדרה למתמטיקה בקולג' החדש בעיר זו. ב-1828, עת היה בן 22, זכה דה מורגן להיות הפרופסור הראשון למתמטיקה בקולג'. את נאום החניכה שלו נתן בפקולטה למתמטיקה שם.

על אף שלא היה הראשון לעשות שימוש ב"אינדוקציה מתמטית", דה מורגן היה הראשון לתאר מתודה זו בשם זה בשנת 1838.[1] מונח זה הופיע לראשונה במאמרו של דה מורגן — "אינדוקציה" — בציקלופדיית פני, שבמשך השנים כתב עבורה 712 מאמרים שונים.

ב-1849 פרסם את מאמרו המפורסם "טריגונומטריה ואלגברה כפולה", בו נתן פירוש גאומטרי למספרים מרוכבים. בין השאר הציג גם מספר חוקים הקרויים על שמו – "כללי דה מורגן", אולם תרומתו הגדולה ביותר למתמטיקה הייתה החידוש של הלוגיקה המתמטית.

הוא ערך חילופי מכתבים עם המילטון, וכמוהו, ניסה גם דה מורגן להרחיב את האלגברה הכפולה לשלושה ממדים.

בשנת 1866 קיבל דה מורגן את תפקיד נשיא האוניברסיטה, ובהמשך אותה השנה נבחר גם לכהן כחבר באגודה האסטרונומית המלכותית.

לדה מורגן היו שלושה בנים וארבע בנות, בהן סופרת האגדות מרי דה מורגן.

כתבים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1836. An Explanation of the Gnomonic Projection of the Sphere.
  • 1837. Elements of Trigonometry, and Trigonometrical Analysis.
  • 1837. The Elements of Algebra.
  • 1838. An Essay on Probabilities.
  • 1840. The Elements of Arithmetic.
  • 1840. First Notions of Logic, Preparatory to the Study of Geometry.
  • 1842. The Differential and Integral Calculus.
  • 1845. The Globes, Celestial and Terrestrial.
  • 1847. Formal Logic or The Calculus of Inference.
  • 1849. Trigonometry and Double Algebra.
  • 1860. Syllabus of a Proposed System of Logic.
  • 1872. A budget of Paradoxes

בתרגום חופשי לעברית:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Florian Cajori, ‏Origin of the name Mathematical Induction, American Mathematical Monthly 25 (1918), pp. 197--201, in JSTOR.