ויליאם יואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם יואל
William Whewell
לידה 24 במאי 1794
לנקסטר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 במרץ 1866 (בגיל 71)
קיימברידג', הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גאולוגיה, פילוסופיה, תאולוגיה
מקום מגורים בריטניה
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת קיימברידג' עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • הרצאת בייקר (1848)
  • המדליה המלכותית (1837)
  • עמית החברה המלכותית
  • פרס סמית'
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • Chancellor's Gold Medal עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Everina Frances Ellis (1 ביולי 1858ערך בלתי־ידוע) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר הגאות והשפל, חקר היסטוריית מדע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ויליאם יואל וחתימתו

וִילְיַאם יוּאֶל (אנגלית: William Whewell, בתעתיק מדויק: הְיוּאֶל;‏ 24 במאי 17946 במרץ 1866) היה איש אשכולות אנגלי: מדען רב תחומי, כומר אנגליקני, פילוסוף, תאולוג והיסטוריון של המדע.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוּאֶל נולד בעיר לנקסטר שבאנגליה. אביו, שהיה נגר, ציפה כי יוּאֶל יעסוק אף הוא במקצוע זה, אבל ההצלחה לה זכה יוּאֶל במתמטיקה בבית הספר היסודי בלנקסטר ובתיכון בהברשם (Heversham) זיכתה אותו במלגת לימודים בטריניטי קולג', קיימברידג' (1812), מוסד בו עתיד היה לבלות את שארית חייו. יוּאֶל סיים את לימודיו בקולג' ב-1816, והגיע למקום השני (המכונה באנגלית בטרמינולוגיה המיוחדת לאוניברסיטת קיימברידג' second Wrangler) ברמה העליונה של מבחני המתמטיקה היוקרתיים של אוניברסיטת קיימברידג' המכונים טריפוס (Tripos).

ב-1817 התמנה יוּאֶל כנשיא ה-Cambridge Union Society, מועדון הדיבייט הוותיק בעולם, ואחר־כך התקבל כחבר מן המניין וכמרצה בטריניטי קולג'. הוא היה "פרופסור למינרלוגיה" (משרה שנפתחה בקיימברידג' ב-1808 והופסקה ב-1931) מ-1828 ועד 1832, ומ-1838 ועד 1855 שימש במשרת "פרופסור לפילוסופיה של המוסר" (בקתדרה על שם נייטסברידג', אז היה התואר קרוי "תאולוגיה מוסרית וקזואיסטיקה שמימית"), אחת מהמשרות הוותיקות בקיימברידג' והקיימת עד היום. ב-1841 החליף יוּאֶל את ד"ר כריסטופר וורדסוורת כמנהל טריניטי קולג' (Master במינוח הייחודי לאוניברסיטת קיימברידג') והחזיק במשרה זו עד 1866. הוא התמנה גם לסגן־הקנצלר של האוניברסיטה ב-1842.

יוּאֶל מת בקיימברידג' ב-1866 כתוצאה מנפילה מסוסו.

הישגיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הדברים המייחדים את יוּאֶל הוא התחומים השונים והמגוונים בהם עסק. בזמן בו מדענים הלכו והתמקצעו בתחום מסוים ולעיתים בענף מוגדר של התחום נראה יוּאֶל כשריד מתקופה קדומה שבה ניסו אנשי מדע את כוחם במעט מכל דבר. הוא כתב ספרים בתחומי המכניקה, הפיזיקה, הגאולוגיה, האסטרונומיה והכלכלה, ותוך כדי כך הוא גם מצא זמן לחבר שירה, לכתוב "מסת ברידג'ווטר"[1], לתרגם לאנגלית את עבודותיו של יוהאן וולפגנג פון גתה, ולכתוב דרשות ומסכתות תאולוגיות.

רשימת נושאים בהם עסק יוּאֶל ועליהם כתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוקיינוגרפיה - יוּאֶל חקר את נושא הגאות והשפל באוקיינוסים (מחקר שבגינו זכה במדליה היוקרתית של החברה המלכותית ב-1837).
  • אסטרונומיה - "עיון באסטרונומיה ובפיזיקה כללית ככל הנוגע לתאולוגיה טבעית" (Astronomy and General Physics considered with reference to Natural Theology‏), 1833 – מסת ברידג'ווטר (ראו בהערות השוליים).
  • אסטרוביולוגיה בספר על ריבוי העולמות (Of the Plurality of Worlds‏), 1854 חלק יוּאֶל על ההסתברות של חיים מחוץ לכדור הארץ.
  • מתמטיקה – יוּאֶל ערך מחדש את ספרו של אייזק בארו (Isaac Barrow‏ 1677-1630) עבודות מתמטיות (Mathematical Works‏), 1860
  • אדריכלות - יוּאֶל התעניין בהיסטוריה של האדריכלות במהלך כל חייו. הוא ידוע בעיקר בשל כתביו בנושא אדריכלות גותית במיוחד בשל ספרו הערות ארכיטקטוניות על כנסיות גרמניות (Architectural Notes on German Churches‏ הודפס לראשונה ב-1830). בעבודתו זו ביסס יוּאֶל מינוחים מדויקים עבור הכנסיות הגותיות הגרמניות והעלה את תורת התפתחות הסגנון. עבודתו משויכת אל ה"מגמה המדעית" של הכותבים על אדריכלות, יחד עם תומאס ריקמן (Thomas Rickman) ורוברט ויליס (Robert Willis).
  • משפטים - יוּאֶל תרגם וערך של ספרו של המשפטן והפילוסוף ההולנדי הוגו גרוטיוס (Hugo Grotius או גם Huig de Groot, חי 1645-1583) על חוקי השלום והמלחמה (De jure belli ac pacis‏), 1853. ספר זה דן בתנאים למלחמה צודקת ובכללי המשפט הטבעי החלים בתקופת מלחמה.
  • חינוך - יוּאֶל כתב את המסה על חינוך ליברלי באופן כללי, עם התייחסות מיוחדת ללימודים הראשיים של אוניברסיטת קיימברידג' (Of a Liberal Education in General, with particular reference to the Leading Studies of the University of Cambridge‏), 1845.
  • נאולוגיזם (המצאת מילים חדשות) - אחת מתרומותיו הגדולות ביותר של יוּאֶל למדע הייתה יכולת יצירת מילים חדשות בשפה האנגלית. הוא התכתב לעיתים קרובות עם רבים בתחומי העניין שלו ועזר להם ליצור שמות לתגליותיהם. למעשה, יוּאֶל הוא שטבע את המילה "scientist" (באנגלית - "מדען", עד אז הוא היה קרוי "פילוסוף טבע" ["natural philosopher"]), הוא גם תרם את המונחים הבאים: "physicist" (פיזיקאי), "consilience" (איחוד הידע בין ענפי למידה שונים), "Catastrophism" (קטסטרופיזם - התאוריה שכדור הארץ עוצב בסדרת אסונות טבע כלל-עולמיים אלימים קצרי חיים), ו-"Uniformitarianism" (אוניפורמיטאריאניזם - התאוריה שכדור הארץ עוצב על ידי אותם כוחות הפועלים בטבע כל הזמן), והיה זה יוּאֶל שהציע למייקל פאראדיי את המונחים "אנודה" ו"קתודה".

היסטוריה ופילוסופיה של המדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שלל הפעילות שהוזכרו בפסקה הקודמת, עבודותיו הידועות ביותר הן שני ספרים שיצאו לאור בכמה כרכים בהם ניסה למפות ולקבוע שיטה בהתפתחות המדעים, היסטוריה של המדעים האינדוקטיביים (History of the Inductive Sciences‏, 3 כרכים, 1837) והפילוסופיה של המדעים האינדוקטיביים, המבוססת על ההיסטוריה שלהם (The Philosophy of the Inductive Sciences, Founded Upon Their History‏ 1840) שאחר כך הורחב לשלושה ספרים שונים היסטוריה של רעיונות מדעיים (History of Scientific Ideas‏, 2 כרכים, 1858),. Novum Organum Renovatum‏ ("המכשיר החדש המשופץ" פרפרזה על ספרו של פרנסיס בייקון Novum Organum‏ 1858) ועל הפילוסופיה של התגלית (On the Philosophy of Discovery‏, 1860). בעוד שהספר "היסטוריה של המדעים האינדוקטיביים" התחקה כיצד כל ענף של המדעים התפתח מימי קדם, התייחס יוּאֶל לספר השני כאל מוסר ההשכל של עבודתו הקודמת כששאף לחלץ תאוריה אוניברסלית של ידע באמצעות ההיסטוריה שאחריה התחקה. בספר "פילוסופיה" מנסה יוּאֶל ללכת בעקבות של תוכניתו של פרנסיס בייקון לגילויה של אומנות גילוי יעילה. הוא בחן רעיונות ("הסבר תפיסות") ועל ידי "צירוף עובדות ניסה לחבר רעיונות אלו לעובדות וכך לבנות מדע". אבל מכך לא נחשפת שום אומנות גילוי, כזו שבייקון חזה, משום ש"כושר המצאה, חוכמה וגאונות" נדרשים בכל שלב.

הפילוסוף ג'ון סטיוארט מיל בספרו הידוע "מערכת לוגית" (A System of Logic) הרבה להתווכח עם יוּאֶל, אך הודה בהקדמה לספר כי הושפע מהידע והרעיונות שקרא בספר "היסטוריה של המדעים האינדוקטיביים" של יוּאֶל. יוּאֶל מצידו התנגד לאמפיריציזם האנגלי בן תקופתו. בעקבות עמנואל קנט הוא טען כנגד הטבע האפריורי של האמת ההכרחית של ג'ון סטיוארט מיל, ובעזרת החוקים שניסח לבניית התפיסות הוא חלק על השיטות האינדוקטיביות של מיל ואף ענה על הטענות שהעלה מיל בספרו על אינדוקציה, עם התייחסות מיוחדת לספר מערכת לוגית של ג'. סט. מיל (On Induction, With Special Reference to J. St. Mill's System of Logic‏, 1849).

הפילוסופיה של המוסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 1835 ל-1861 פרסם יוּאֶל עבודות שונות על הפילוסופיה של המוסר ופוליטיקה. העיקריות שביניהן:

  • יסודות המוסר, כולל ממשל (Elements of Morality, Including Polity‏), התפרסמה ב-1845. הייחודיות של עבודה זו, שנכתבה מתוך כנקודת השקפה אינטואיטיבית, היא החלוקה בת החמש של מקורות הפעולה ומטרותיהם, של זכויות האדם הראשוניות והאוניברסליות (ביטחון אישי, רכוש, חוזה, זכויות המשפחה והממשלה) והמידות העיקריות (טוב לב, צדק, אמת, טוהר וסדר).
  • הרצאות על תולדות הפילוסופיה של המוסר באנגליה (Lectures on the History of Moral Philosophy in England‏), 1852
  • דיאלוגים אפלטוניים לקורא האנגלי (Platonic Dialogues for English Readers‏), (1850-1861)

עבודתו במנהל הקולג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוּאֶל בלט לא רק במחקר המדעי ובפילוסופיה, אלא גם במנהל של האוניברסיטה והקולג'. ספרו הראשון מסה בסיסית על מכניקה (An Elementary Treatise on Mechanics‏ 1819) ועבודותיהם של ג'ורג' פיקוק (George Peacock) וג'ון הרשל (בנו של האסטרונום הנודע ויליאם הרשל) עזרו לעצב מחדש את שיטת לימוד המתמטיקה בקיימברידג'. עבודתו וספריו עזרו גם להשפיע על הכללת מדעי הטבע והמוסר כחלק מתוכנית הלימודים של קיימברידג'. עם זאת, בייחוד בערוב ימיו, הוא התנגד לרפורמות. הוא הגן על שיטת הלימוד האישית של קיימברידג' ובמחלוקת עם הבישוף קונופ תירלוול (Connop Thirlwall) הוא התנגד לקבלה ללימודים באוניברסיטה של מתנגדים לדת האנגליקנית (Dissenters, קרי קתולים או פרוטסטנטים). הוא תמך בשיטה החברות מן המניין של הכמורה, במעמד המיוחס של "fellow-commoners", ובסמכותם של ראשי הקולג'ים בניהול ענייני האוניברסיטה. הוא התנגד למינוי "ועדת האוניברסיטה" (1850) וכתב שתי חוברות (Remarks) כנגד הרפורמה באוניברסיטה (1855). הוא התנגד לתוכנית של הטלת האחריות על התקציב בידי חברים מסנאט האוניברסיטה ובמקום זאת תמך בשימוש בכספי הקולג' לשם מתן סעד כספי לעבודה מדעית או למרצים.

כיבודים ואזכורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבל בהתייחסות לעולם החומרי, אנו יכולים לכל הפחות להרחיק עד כדי כך- אנו יכולים להבחין כי מאורעות מתרחשים לא בשל התערבות אלוהית מבודדת, המופעלת בכל מקרה ומקרה, אלא בביסוס החוקים הכלליים

צ'ארלס דרווין, מוצא המינים, 1859

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם יואל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרנסיס אגרטון (1829-1756), הרוזן ברידג'ווטר השמיני, שהיה מאמין נלהב ב"תאולוגיה טבעית" (הניסיון למצוא הוכחה לקיומו של אלוהים או של ישות אלוהית אינטליגנטית מבלי להזדקק לשימוש בגילויים על טבעיים או מעשי ניסים) הוריש 8,000 ליש"ט שיתחלקו על פי החלטתו של דייוויס גילברט, נשיא החברה המלכותית, בין 8 כותבים מוכשרים שיכתבו על "כוחו, חוכמתו וטוב לבו של אלוהים כמוכח על ידי הבריאה".

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערך הוא עיבוד של תרגום הערך William Whewell מהוויקיפדיה האנגלית שהסתמכה על המקורות הבאים:

  • אייזק טודהנטר (Isaac Todhunter), ו. יוּאֶל, דין וחשבון על כתביו (W. Whewell: an Account of his Writings‏ 2 כרכים), 1876
  • הגב' סטיר דאגלס (Stair Douglas‏), חייו של ו.יוּאֶל (Life of W. Whewell‏), 1881

ובתוספת מידע מגרסת 2004 של האנציקלופדיה בריטניקה ומהערך " הְיוּאֶל, וִילְיַם" מהאנציקלופדיה העברית כרך יד עמ' 132.