אוגוסט קרל פון גבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוגוסט קרל פון גבן
August Karl von Goeben
לידה 10 בדצמבר 1816
שטאדה, ממלכת הנובר ממלכת הנוברממלכת הנובר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בנובמבר 1880 (בגיל 63)
קובלנץ, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא הפרוסי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1833 עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה גנרל עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-13
מפקד הקורפוס ה-8
מפקד הארמייה הראשונה
פעולות ומבצעים
עיטורים
  • מסדר העיט השחור
  • מסדר גאורגיוס הקדוש, דרגה שלישית
  • דרגה רביעית במסדר גאורגיוס הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוגוסט קרל פרידריך כריסטיאן פון גבןגרמנית: August Karl Friedrich Christian von Goeben; ‏10 בדצמבר 181613 בנובמבר 1880) היה גנרל חיל רגלים פרוסי, שזכה בצלב הגדול של צלב הברזל על פעולותיו במלחמת צרפת–פרוסיה בשנים 1870–1871.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פון גבן נולד ב-10 בדצמבר 1816 בשטאדה, 30 ק"מ מערבית להמבורג, שהייתה חלק מממלכת הנובר, ומגיל צעיר שאף לשרת בצבא הפרוסי. בגיל שבע עשרה הוא התגייס לצבא הפרוסי והצטרף לרגימנט הרגלים ה-24 הפרוסי. אך מכיוון שלא חווה פעילות במהלך שירותו הוא פרש מהצבא בשנת 1836, והתגייס לצבא הקרליסטי, עמו לחם במהלך המלחמה הקרליסטית הראשונה בספרד. בחמש המערכות שבהם שירת את דון קרלוס, היו לו הרבה מקרים עם מזל רב. לאחר שלחם כחודשיים הוא נפל פצוע קשה, בידי הכוחות המלכותיים הספרדים. לאחר מעצר של שמונה חודשים הוא ברח, אך לא עבר זמן רב והוא נלכד שוב. הפעם כליאתו הייתה ארוכה וכואבת, ובשתי הזדמנויות הוא נאלץ להמר על חייו עם חבריו השבויים.[1]

עם שחרורו, גבן שירת עד 1840 בהצטיינות. באותה שנה הוא עשה את דרכו חזרה, כאדם חסר אמצעים, לפרוסיה. כלוטננט קולונל קרליסטי הצבא הפרוסי שמח לקבל אותו שוב לשירות כלויטננט, אך הוא עדיין היה צעיר, ומעטים מהקצינים הזוטרים היו בעלי רזומה של חמש שנות שירות במלחמה בגיל עשרים וארבע. בתוך שנים ספורות הוא מונה להאופטמן במטה הכללי הפרוסי, ובשנת 1848 הועבר למטה הקורפוס ה-4, שם הממונה עליו מייד היה מיור הלמוט גרף פון מולטקה. השניים הפכו במהירות לחברים, וההערכה ההדדית שלהם מעולם לא הופרעה. במהלך המרידה בבאדן, גבן הצטרף למטהו של הנסיך וילהלם, הקיסר העתידי. לאחר מכן מילא במשך כמה שנים כמה תפקידים בצבא הפרוסי, ובשנת 1863 הועלה לדרגת גנרל מיור ומונה למפקד חטיבת הרגלים ה-26.[1]

בשנת 1860 הוא נכח עם הכוחות הספרדים במרוקו, והשתתף בקרב תטואן.[1]

במהלך מלחמת שלזוויג השנייה, הוא הצטיין בראש החטיבה שלו בקרבות ראקביל וזונדרבורג. במלחמת אוסטריה–פרוסיה בשנת 1866 פיקד גנרל לויטננט פון גבן על הדיוויזיה ה-13, שהחטיבה הישנה שלו היוותה חלק ממנה, והוכיח שוב את תכונותיו של מנהיג מלידה וטקטיקן מיומן.[1]

בשנת 1870 עם פרוץ מלחמת צרפת–פרוסיה הוא מונה למפקד הקורפוס ה-8, שהיה חלק מהארמייה הראשונה תחת פיקודו של קרל פרידריך פון שטיינמץ. זו הייתה ההובלה הנחרצת והאנרגטית שלו שתרמה בעיקר לניצחון בקרב ספישרן ב-6 באוגוסט, ובעקבותיו זכה פון גבן להצלחות היחידות שהושגו באגף הימין הפרוסי בקרב גרבלוט ב-18 באוגוסט. תחת אדווין פון מנטויפל, הקורפוס השמיני השתתף בפעילות באמיין ובפום, וב-8 בינואר 1871, פון גייבן מונה למפקד הארמייה הראשונה.[1]

כעבור שבועיים הוא סים את המערכה בצפון צרפת, בניצחון המכריע בקרב על סן קנטן (19 בינואר 1871). סיום המלחמה הותירה את גבן כאחד האנשים הנכבדים ביותר בצבא המנצח. הוא מונה לקולונל הכבוד של רגימנט הרגלים ה-28, וזכה בעיטור הצלב הגדול של צלב הברזל. לאחר מכן הוא פיקד על הקורפוס השמיני בקובלנץ עד מותו ב-13 בנובמבר 1880.[1]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבצר הצרפתי לשעבר דה קוליו במץ שונה למבצר גבן על שמו, ורגימנט הרגלים ה-28 נקרא על שמו. פסל של גייבן מאת פריץ שפר הוקם בקובלנץ בשנת 1884.[1]SMS גבן, מסדרת מולטקה של הצי הקיסרי הגרמני שהושקה בשנת 1911, נקראה גם היא על שמו.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוגוסט קרל פון גבן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהערך Goeben, August Karl von מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל
  2. ^ Gary Staff (2006). German Battlecruisers 1914-18. Osprey Publishing. p. 17. ISBN 1-84603-009-9.