אוגר סיני
![]() |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים.
| |
![]() | |
---|---|
![]() | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | מכרסמים |
תת־סדרה: | דמויי עכבר |
משפחה: | אוגריים |
תת־משפחה: | אוגרים |
סוג: | אוגר |
מין: | אוגר סיני |
שם מדעי | |
![]() | |
![]() |
אוגר סיני (שם מדעי: Cricetulus griseus) הוא בעל חיים ממין אוגר ומקורו במדברים הצפוניים של סין ומונגוליה.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורכו של האוגר הסיני הבוגר נע בין 82 עד 127 מ״מ (אורך הזנב 20–33 מ"מ). משקלו בלידה כ-1.7 גרם, ובבגרות בין 35—40 גרם. האוגר הסיני חי בממוצע 2–3 שנים. גופו של האוגר הסיני, בהשוואה למיני האוגרים האחרים ארוך ודק וזנבו ארוך יחסית לאוגרים אחרים. אשכיהם של הזכרים גדולים יחסית, ולכן בדרך כלל מגדלים כחיות מחמד רק את הנקבות והזכרים משמשים בעיקר לרבייה ומחקר.
הצבע של אוגרי הבר הוא חום עם פס שחור במורד עמוד השדרה וגוונים שחורים ואפורים עם בטן לבנה. גוונים אלו, בשילוב עם המבנה הגמיש שלהם והזנב ארוך, גורמים להם להיראות "עכבריים" לעיניים מסוימות, ולמעשה, הם חברים בקבוצה שנקראת אוגרי עכברוש. חוץ מאוגרי הבר, זן נוסף הוא האוגר הלבן המנוקד הסיני, אשר לעיתים קרובות הוא אפרפר-לבן כולו, עם פס כהה בודד על הגב שלו.
מזגם יכול להיות די מרושע, אך הטיפול בהם קל מאוד; אחת מהתכונות החביבות עליהם היא היצמדות לאצבע עם ארבע רגליהם כמו עכבר קציר על גבעול תירס. אוגרים סיניים יכולים להיות די עצבניים בצעירותם, וכשמתבגרים ונעשים יותר ממושמעים, הם יכולים להיות עדינים יותר עם אופי חברותי.
בעבר, האוגרים הסיניים היו חיות מעבדה נפוצה, עד שהוחלפו על ידי העכבר והחולדה הנפוצים אשר קלים יותר לשימור.
מוטציות צבע[עריכת קוד מקור | עריכה]
רק שלוש מוטציות צבע ידועות נמצאות באוגרים סיניים, סוג רגיל / פראי, מכותם הדומיננטי, ולבנים שחורי עין. נורמלי ודומיננטי זמינים בסחר חיות המחמד ברחבי הממלכה המאוחדת (בריטניה), ואילו לבן שחור עיניים הוא נדיר מאוד, ורק מעטים מהם בבעלות מגדלים חובבים בבריטניה.