אהלה הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אוהלה הלוי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עטיפת ספרה הביוגרפי של אהלה הלוי
אוהלה הלוי בחברת בעלה, שייקה אופיר, בדירתם בתל אביב, 1954

אֹהלה הלוי (14 באפריל 1928 - 29 ביולי[1] 2010) הייתה זמרת ושחקנית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשנת 1928, בתם של משה הלוי, במאי תיאטרון "האהל" (שעל שמו היא קרויה), ושל לאה דגנית, שחקנית בתיאטרון. כיוון שהוריה הופיעו שניהם בתיאטרון, נשלחה הלוי כילדת חוץ לקיבוץ משמר העמק והתחנכה במוסד החינוכי שומריה. לאחר תום לימודיה התיכוניים היא התקבלה ללהקת הצ'יזבטרון שהייתה אז תחת פיקודו של חיים חפר, בין השאר הייתה הראשונה ששרה את "הפרוטה והירח". בעת מלחמת העצמאות, ב-21 באוגוסט 1948, בדרך עפר בין הקיבוצים בארי ובארות יצחק בצפון הנגב נפגעה משאית שהסיעה את חברי הצ'יזבטרון יחד בסיבוב הופעות. היה זה סיבוב ההופעות הראשון שבה השתתפה אוהלה, שאר הנוסעים ברכב נפגעו קל ואולם היא נפגעה קשה בברך שמאל. היא אבדה את האפשרות לכופף את רגלה השמאלית. הרגל התקצרה לאחר ניתוחים והיא הזדקקה לנעליים אורטופדיות מיוחדות. לאחר התאונה היא המשיכה לשיר ולהופיע בארץ, בפריז ובניו יורק עד שנותיה האחרונות.

היא נישאה לשחקן שייקה אופיר, והם היו הורים לאלעד (עליו נכתב השיר "אלעד ירד אל הירדן" של אברהם זיגמן[2]) ועתליה. נישואים אלה הסתיימו בגירושין ב-1961. בשנת 1970 יצאה עם אמה למסע הופעות משותף בארץ ובחו"ל. היא שרה שירים בעברית וביידיש ואמה העלתה קטעי משחק מתפקידיה ב"אהל". ספרה האוטוביוגרפי, "ניצחתי את הגורל", בעריכת עדנה שבתאי, יצא לאור בהוצאת קוים.

אהלה נפטרה בשנת 2010, בגיל 82. נטמנה בבית העלמין קריית שאול.

אוטוביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניצחתי את הגורל: סיפורה של אהלה הלוי; כתבה וערכה: עדנה שבתאי, תל אביב: "קווים אישיים", 2008.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]