אברהם זיגמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם זיגמן
אברהם זיגמן
אברהם זיגמן
לידה 20 באפריל 1949 (בן 72)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון חוגים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פזמונאי, מלחין, עורך מוזיקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אברהם זיגמן (נולד בי"א בניסן תש"ט, 10 באפריל 1949) הוא מוזיקאי, יוצר, מלחין, משורר וסופר ישראלי. עד פרישתו לגמלאות שימש עורך מוזיקלי ברשת ב' וברשת ג' של קול ישראל, אספן ומשמר של הקלטות נדירות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיגמן גדל בשכונת רמות רמז בחיפה כבן להורים ניצולי שואה, למד בבית הספר הבונים ובתיכון חוגים בחיפה. כבר בילדותו הפגין כישרונות מוזיקליים. בנעוריו הרבה להשתתף בפעילות תנועת הנוער השומר הצעיר בשכונת מגוריו, ולהשתתף בפעילויות מוזיקליות. בהמשך הצטרף לגרעין נחל ובשירותו הצבאי עסק במוזיקה ובהלחנה. עם שחרורו מצה"ל החל בהליך חזרה בתשובה והצטרף לתנועת חב"ד. היה חבר קיבוץ נחשון, עורך ושדרן ברשת ג' ובתחנות רשות השידור, יצא לגמלאות בסוף דצמבר 2012[1].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיגמן חסיד חב"ד, נשוי למרים (לבית זוננפלד) ומתגורר בירושלים. להם תשעה ילדים. בנו נועם זיגמן, הוא עיתונאי, שדרן ברדיו קול ברמה ועורך אתר האינטרנט "לדעת"[2]. בתו תמר זיגמן, בעלת תואר דוקטור למוזיקה מהמחלקה למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית, שאת עבודת הדוקטורט כתבה בנושא "ישראקלאסי": קלאסיקה ישראלית וישראליות בנוסח קלאסי בשיריה של נעמי שמר".

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרם גיוסו לצה"ל הצטרף לגרעין נח"ל אשר פעל בנחשון. בנחשון הכיר לראשונה את מירה מאיר. שיתוף הפעולה בין השניים הוליד את השירים: "גשם ראשון (שבוצע לראשונה בפי בני אמדורסקי)[3]", "נחל נערן" אשר הלחין זיגמן למילותיה של מאיר, וכן את השיר "מה עושים דגים בגשם"[4] שהיווה חלק מתקליט ילדים[5] אותו כתבה מאיר וביצעו דליה פרידלנד ואלי גורנשטיין.

בשנת 1968 התגייס לצה"ל שם שירת בצוות הווי חטיבת הצנחנים ממנו הוקמה בהמשך להקת פיקוד מרכז. בין חבריו לצוות היו דודו זכאי, איתן שפירא, שמעון ספיר, אורי שבח, איריס לביא, אסתי קוסוביצקי, שלומית אהרון[6], גילה רונן (רוזנבלט), יגאל גוטפריד ורוני ויטאלס. במהלך השירות בלהקה השתתף בשלישייה שכללה אותו, את דודו זכאי וגילה רונן. לאחר שיחרורו של זכאי המשיך הצוות "גילה וזיגמן" להופיע. השניים הופיעו עם נעמי שמר[7] שהציעה לכנותם "צמד הפרפרים"[8]. בשנת 1970 פגש זיגמן את שייקה אופיר אשר סיפר לו כי בנו אלעד משרת על גדת הירדן[9] הדבר היווה השראה לשיר "אלעד ירד אל הירדן" שכתב והלחין, ואשר בוצע על ידי להקת פיקוד דרום וכן על ידי דודו זכאי[10]. במהלך כתיבת השיר יצר זיגמן קשר עם נעמי שמר.

עורך מוזיקלי ויוצר תוכניות רדיו דוקומנטריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תש"ל 1970 הצטרף זיגמן למערכת קול ישראל ומאז שימש עורך תוכניות מוזיקה עבור רשת ב' ורשת ג'. בקול ישראל פגש במשורר והפזמונאי דודו ברק ואף הלחין את שירו "דרך ארץ השקד". ב-1976, במסגרת תוכנית הרדיו "ירוק ירוק" (תוכנית האם של "ניחוחי חציר"), יחד עם יגאל בוטון, ערך והפיק תקליט לזכרו של יוסף שריג, שהיכרותם המקצועית הייתה בהשתתפותם במופע, ניחוחי חציר[11]. בין השנים 20012003 ערך והגיש את תוכנית הרדיו השבועית "הלהקות חוזרות"[12] אשר הציגה לראשונה הקלטות נדירות ובלעדיות מארכיוני קול ישראל של הלהקות הצבאיות וצוותי ההווי מאז קום המדינה ועד תום עידן הלהקות הצבאיות. התוכנית שודרה מדי יום ד' ברשת ג'. משנת 2003 החל בעריכת ובהגשת התוכנית "עוד חוזר הניגון"[13], שבמסגרתה הציג לראשונה הקלטות נדירות של שירים עבריים מארכיון קול ישראל, ואירח באולפן ובטלפון אמנים רבים. במסגרת התוכנית הפגיש לראשונה לאחר שנות נתק רבות את שלישיית שריד, ואף הביא לאיחודם בשידור, דבר שהוביל למסע הופעות של השלישייה ברחבי הארץ. בין האמנים שהתארחו באולפן התוכנית: נורית הירש, הפרברים, חנן יובל, ששי קשת, דודו זכאי, ואמנים רבים נוספים. התוכנית משודרת מדי יום ד' בשעות הערב ברשת ג'. זיגמן יצא לגמלאות בסוף דצמבר 2012[14].

כתיבת ספרים ורשימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לתוכנית המוזיקה שערך יצר תוכניות רדיו דוקמנטריות שונות. בשנת 1980 יזם סדרת שיעורים בספר התניא שמסר הרב עדין שטיינזלץ[15]. בעקבות שיעורים אלו יצאה לאור סדרת הספרים "ביאור תניא"[16].

בשנת 2009 ראה אור "מדרש נעמי", ספרו הראשון של זיגמן, העוסק בשירי נעמי שמר ומציג את הקשרם למקרא, לתנ"ך ולמקורות היהודיים[17]. הספר מלווה באיורים של הציירת רות צרפתי, ויצא לאור בהוצאת יד יצחק בן-צבי ובברכת משפחתה של שמר. הספר זכה לביקורות חיוביות[18].

בשנת 2010 פורסם ספרו השני "קו לקו". הספר שמלווה באיוריו של מישל קישקה הוא ספר ילדים וראה לאור בהוצאת הפועלים.

בשנת 2011 הוציא לאור זיגמן לרדיו את השיר "מקומות רגעים אנשים" בביצוע דודו זכאי.

החל משנת 2019 מפרסם זיגמן רשימות תחת הכותרת "עוד חוזר הניגון" באתר ynet.

שירים שכתב או הלחין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין מבצעי שיריו של זיגמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

יזהר כהן, להקת הנח"ל, דודו זכאי, להקת פיקוד דרום, שלישיית דרך הגב, עדנה לב, זהבה בן, שלווה ברטי, האביבים, שושנה דמארי, בני אמדורסקי, בנות פסיה, וצוות הווי נח"ל.

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מדרש נעמי (2009)
  • קו לקו (2010)
  • השיר הזה רוצה לצאת: משירי אברהם זיגמן (2019)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גלבפיש, רוני, על אברהם זיגמן: ארבעים שנה של יופי ושל חסד, ‏8 בדצמבר 2012
  2. ^ לדעת
  3. ^ כשהטילים שורקים, בני אמדורסקי שר, ynet, ‏2020-02-06
  4. ^ "מה עושים דגים בגשם" בביצוע דליה פרידלנד ואלי גורנשטיין
  5. ^ התקליט "אלי ודליה ביער הקסום" מאת מירה מאיר ואברהם זיגמן
  6. ^ הגביע הקדוש של הלהקה הצבאית, ynet, ‏2020-07-01
  7. ^ להקת הבנות והלחנים האבודים של נעמי שמר, ynet, ‏2020-07-13
  8. ^ ActivePaper Archive, jpress.org.il
  9. ^ אברהם זיגמן, מנעמי שמר לשייקה אופיר: המפגשים שהולידו את "אלעד ירד אל הירדן", ynet, 3.10.2019
  10. ^ עוזי ברוך, "אלעד ירד אל הירדן" - הלך לעולמו, באתר ערוץ 7
  11. ^ בעלייה משער הגיא נוצרה קשת בענן: הסיפור מאחורי השיר "אור וירושלים", ynet, ‏2021-05-10
  12. ^ הלהקות חוזרות
  13. ^ עוד חוזר הניגון
  14. ^ גלבפיש, רוני, על אברהם זיגמן: ארבעים שנה של יופי ושל חסד, ‏8 בדצמבר 2012
  15. ^ אברהם זיגמן, לחדור דלתות סגורות
  16. ^ מסיבת פרישה לזיגמן
  17. ^ מירון ח. איזקסוןיש לה ניגון מיוחד משלו | "המקורות היהודים בשירתה של נעמי שמר", באתר הארץ, 16 בספטמבר 2009
  18. ^ זאת נעמי - בגליון השבוע, ערוץ 7